נחיתה רכה. הטלפון החכם שלי מזמזם את עצמו לחיים כשהשלט המורה להדק חגורות כבה. המכשיר שואל אותי כמה דאטה אני רוצה לקבל לפי סולם של אחד עד עשר. אני עונה שבע. מין בדיחה קבועה כזו שהנוקיה לא קלט עדיין. הטלפון מעדכן אותי שנחתתי בבן גוריון והשעה המקומית היא שלוש ושתי דקות אחרי הצהריים. מזג האוויר בחוץ בהיר, 32 מעלות צלסיוס, והנה התחזית לימים הקרובים. אני שמח לדעת שהמונית שהזמנתי כבר ממתינה, ושמצב התנועה לתל אביב קריטי אך יציב.
אני צועד מהמטוס והמכשיר מנווט אותי אל מסוע המזוודות. ישוב בצד, אני ממתין עד שהנוקיה יודיע לי שהמזוודה בטווח הקליטה שלו. הטלפון מפעיל נורית שמהבהבת בקצב גובר והולך עד רצוף - ואכן, הנה המזוודה מולי. אני יוצא מהטרמינל ועל המסך מופיעה מפה קטנה המובילה אותי אל הנקודה האדומה שלצדה כתוב "רמי התותח" - כינויו של נהג המונית במערכת המיקום. אני עוקב אחר המפה ויודע שהגעתי לרמי כששני הטלפונים שלנו משמיעים יחד את אותו צלצול שכל העולם מזהה כצלצול "פגישה" בשפת המיקום.
רמי מחייך ומוביל אותנו להונדה שלו תוך שבקרת המוניות מעדכנת אותי שהוא נהג מורשה, וזכה לחמישה כוכבים מתוך חמישה בדירוג הנוסעים שלו השנה. המערכת גם מודיעה לי שעלות הנסיעה הממוצעת למרכז תל אביב היא 12 שקל, או 26 דולר לפי השער היציג (מדהים איך השקל התחזק). אני דוחה שלל בקשות מלוחות פרסום של מלונות, מכוניות להשכרה, מסעדות בזאגאט ומדריכים לירושלים ונכנס למונית של התותח. כשאנחנו מגיעים למלון גם אני נותן לו חמישה כוכבים וטיפ. תותח.
שעה מאוחר יותר אני מטייל ברחובות תל אביב. אני מפעיל את מצב 'תיור' ונותן למכשיר ללמד אותי קצת על באוהאוס. בארלוזורוב אני סורק את הברקוד של הרחוב כדי לשאול את הטלפון אם כבר גילו מי הרוצח. אבל אפליקציה פולשנית מספרת לי שבמספר 32, בדיוק היכן שאני עומד, מוכרים דירת שלושה חדרים בהזדמנות מאדריכל, ומזמינה אותי ללחוץ על "קבל" אם אני מעוניין לראות אותה. מיד אחר כך אני מקבל 20 הודעות על סיילים בגן העיר. מרגיע לראות שהפרסום בישראל נשאר אגרסיווי כתמיד.
אני בוחר ביישום אחר מהמאגר שלי, תוכנית קטנה וערמומית שמובילה אותי אל השירותים הנקיים הקרובים ביותר למיקומי. כך אני מוצא את עצמי בכיכר רבין, ומיד בוחר באחת התוכנות האהובות עלי: היסטוריה ואמנות מבוססות מיקום. היישום הזה דורש ממני לחבוש את משקפי התצוגה העילית שלי. כך אני מקבל תמונה משולבת: המציאות כפי שאני רואה אותה כרגע, יחד עם שכבה של שחזור או הקלטה של רגע היסטורי שקרה בדיוק כאן. אני חוזר לנובמבר 1995, ותוך שיטוט בכיכר הדלילה מאדם, על מרקע התצוגה העילית מוטלות התמונות הכה מוכרות מאותו ערב.
אני מפסיק את ההקרנה וחוזר לחמסין. היסטוריה מבוססת מיקום נוחה יותר לעיכול כשעוסקים בזכרונות ובאירועים משמחים. כדי להתעודד אני מפעיל את שכבת התוכנה החברתית ומיד רואה את חברי הרשתות השונות שלי על התצוגה. לשמחתי מיכה יושב בקפה הקבוע שלו באבן גבירול. אני עובר על התפריט, שוקל אם לשלוח לו 'פגישה בחצי הדרך' או אם לבדוק קודם בדאטה שלי כמה שעות הוא כבר שם. פתאום צצה לי השראה, ואני מחליט להתקשר אליו בשירותי קול. לוקח לי כמה שניות לאתר את פונקציית החיוג אבל בסוף אני מצליח וזוכה לשמוע את ה'האלללו' המוכר והמשמח שלו".
עולם של שירותים מבוססי מיקום
אם מישהו מכם חושב שמדובר בסיפור מדע בדיוני, חישבו שוב. התיאור הזה, או כל תיאור דומה סביב אותו קו מחשבה, הולך להיות המציאות שלנו בקרוב. מלחמת העולם סביב הרשת 3.0 נקראת location based services והיא ניטשת ממש עכשיו. המתמודדים נאבקים על נתח מהרשת הניידת, שתהיה גדולה וחשובה יותר מהאינטרנט הנוכחי. במלחמת העולם הקודמת, הקרב על החיפוש, ניצחה כזכור גוגל. לכן מעניין להיזכר שבגלגול קודם, לפני גוגל, אמר אריק שמידט שברגע שהרשת תהיה מהירה יותר מהמעבד, המחשב האישי ייעלם. קוראים לזה Cloud Computing וזה קורה סביבנו ממש עכשיו. אותה "פתיחת דלת" במובנים של טכנולוגיה ורוחב פס היא שמאפשרת גם את העולם של "שירותים" מבוססי מיקום.
חשוב להבין ש"שירותים" מהסוג הזה מורכבים משני אלמנטים עיקריים: הראשון - תוכן רלוונטי, והשני - שימושיות (Utility). חשוב גם לזכור שהרשת הנוכחית חינכה אותנו כצרכנים לראות בה מקור אינסופי של "תוכנה כשירות" (Software as service). עכשיו תוסיפו לשני אלה את הפילטר הגיאוגרפי ותראו שהמיקום שלנו במקום הפיסי ובזמן משנה לחלוטין את הצרכים שלנו. התובנה הזו משנה גם את הלך החשיבה השיווקי: עוברים מ"אוזניים לכותל" ל"הקיר מדבר", ובכך נפתח עולם חדש ומדהים של שימושיות בעבורנו כצרכנים וכמשווקים - התיאור בתחילת הטור יהיה מן הסתם רק חלק זעיר מעולם השירותים מבוססי המיקום.
המלחמה הטכנולוגית-כלכלית ניטשת בין השמות הגדולים בטכנולוגיה. אפל השיקה את האייפון 2.0, שההבדל העיקרי בינו לבין הדור הראשון הוא היותו "מודע מיקום". אפל השיקה גם קרן פיתוח (ifund) ושוק ליישומים של צד שלישי, תוך שהיא דוחפת ומעודדת אפליקציות מבוססות מיקום. גם נוקיה מקדישה את מיטב כספה ואת מוחות עובדיה לתחום. הקנייה של מערכת ההפעלה סימביאן ושל שורת סטארט-אפים (ובראשם Plazes), יחד עם השקת אוסף אפליקציות מבוססות מיקום תחת המותג Nokia Maps, מציבה את נוקיה במקום לא רע בקרב.
וכמובן, כרגיל, גוגל בסביבה. מערכת ההפעלה הפתוחה Android וקרן שמנה שהעמידה לרשות המפתחים הם כלי הנשק העיקריים של החברה, שכבר הוכיחה שהיא מבינה את כוחם של שירותים מבוססי מיקום כשפתחה את ה-Api (ממשק תכנות יישומים) של Google Maps לפני כשנתיים. אין ספק שנראה את גוגל מרכזת מאמץ סביב הנושא וסביר להניח שגם פלטפורמות הפרסום שלה יורחבו ויותאמו לתחום.
אלפי סטארט-אפים המגובים במאות קרנות הון סיכון עומדים גם הם בתור כדי לזכות בנתח מהעוגה הניידת ו/או להיקנות על-ידי אחד השחקנים הגדולים. המפסידות הגדולות כרגע עשויות להיות הרשתות הסלולריות, שרובן עדיין אינן יוצרות פלטפורמות תוכן או טכנולוגיה משל עצמן ועלולות להיות הדור הבא של ה-ISP, ספקיות שירותי האינטרנט, וליהפך לקומודיטי. המרוויחים הגדולים יהיו כמובן אנחנו, הצרכנים, שעומדים לחוות דור חדש לחלוטין של שירותים ותוכן מבוססי טכנולוגיה ומיקום - שירותים שיהיו מועילים מתמיד וייראו כמו מדע בדיוני בהשוואה לרשת הקיימת.