וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

ביהמ"ש: ניתן להגיש תביעה ייצוגית צרכנית גם נגד נושא משרה בחברה ולא רק נגד החברה

נורית רוט

24.7.2008 / 17:54

השופט יצחק ענבר: אין הצדקה לצמצם את מעגל הנתבעים ולהותיר גורמים הנושאים חבות אישית פטורים בלא כלום



חוק תובענות ייצוגיות מאפשר להגיש תביעה ייצוגית בתחום הגנת הצרכן לא רק נגד חברה אלא גם נגד נושא משרה בכיר בחברה - כך קבע אתמול בית משפט המחוזי בירושלים.



השאלה עלתה במסגרת תביעה ייצוגית על הטעיה ותרמית לפי חוק הגנת הצרכן, שהגיש עו"ד שלמה גן צבי נגד החברה המנהלת של אטליז יואב בירושלים ונגד יואב בכבוד, בעל המניות היחיד ומנהלה של החברה. בתביעה נטען, באמצעות עו"ד אסף פוזנר, כי החברה והמנהל הציגו באטליז מוצרי בשר כמוצרים כשרים בשעה שלמעשה לא היו כשרים.



החברה והמנהל טענו כי העובדה שנמצא בביקורת של הרבנות הראשית בשר לא כשר באיטליז היתה "מעידה חד-פעמית", וכן נטען כי יש למחוק על הסף את הבקשה נגד המנהל, משום שאינו בגדר עוסק לפי חוק הגנת הצרכן ( עוסק מוגדר ב: "מי שמוכר נכס או נותן שירות דרך עיסוק"). לטענת המנהל, האטליז מופעל על ידי החברה בלבד, והוא כמנהלה אינו מוכר דבר. עוד טען כי מטרתו של חוק תובענות ייצוגיות היא לאפשר הגשת תובענות ייצוגיות נגד תאגידים רבי עוצמה, ולא נגד עובדיהם או נושאי משרה בהם. מנגד טען התובע כי לאור תכליתו של החוק ראוי לאפשר הגשת תובענות ייצוגיות גם נגד יחידים שביצעו עוולות נגד הציבור.



השופט יצחק ענבר קיבל את טענת התובע וקבע כי חוק תובענות ייצוגיות מאפשר הגשת תובענה ייצוגית צרכנית גם נגד נושא המשרה הבכיר, הנושא בחבות אישית בשל פעולותיו.



לדברי השופט, הטלת אחריות אישית על נושא המשרה נובעת מעקרון השוויון, הקובע כי אדם אשר ביצע עוולה ישא בתוצאות מעשיו, וכן מעקרונות כמו צדק, הגינות ויעילות כלכלית. "תכליות אלו אינן נעצרות על מפתנה של התובענה הייצוגית", קבע השופט. "פרשנות, שלפיה לא ניתן להגיש תובענה ייצוגית צרכנית נגד אורגן של תאגיד על אף שהוא נושא באחריות אישית, חותרת תחת תכליות אלו".



השופט הוסיף כי גם לפי חוקים אחרים שלפיהם ניתן להגיש תובענה ייצוגית, כמו חוק ההגבלים העסקיים, אין מניעה להגיש תובענה ייצוגית נגד נושא משרה. לכן לדעתו, "בתובענה הייצוגית הצרכנית אין כל מאפיין המצדיק את צמצום מעגל הנתבעים לתאגידים דווקא, תוך הותרתם של האורגנים הנושאים בחבות אישית פטורים בלא כלום".



השופט הוסיף כי הטלת אחריות אישית על נושא המשרה יוצרת זהות בינו לבין התאגיד (פעולה הנקראת "הרמת מסך"), באופן שגם נושא המשרה ולא רק התאגיד יחשב כמי שמכר נכס או נתן שירות דרך עיסוק. החברה והמנהל חוייבו לשלם לתובע הוצאות בסך 5,000 שקל.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully