וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

קידומים, חריגות ותוספות פיקטיוויות: כך שומר בנק ישראל על הקופה

טל לוי

25.7.2008 / 18:54

מקורבים להנהלה ולנגיד זכו בקידומים רטרואקטיוויים ותוספות שכר שמנות, משכורות נופחו ותפקידים בכירים אוישו לאחר מכרזים תמוהים

ביולי 2005 נרשם ציון דרך בכלכלת ישראל. ענקית התרופות טבע הודיעה על העסקה הגדולה ביותר בתולדות המשק­, רכישת חברת אייווקס תמורת כ-7.5 מיליארד דולר. גם בנק ישראל רשם אז ציון דרך קטן משל עצמו, כשהותיר את הריבית בישראל בשיעור 3.5%, מה שהשווה אותה­ לראשונה בהיסטוריה ­ לריבית בארה"ב.

באותו חודש פינה לעצמו נגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר, את הזמן לחתום על 70 צ'קים לפקודת 70 עובדים בבנק המרכזי. בצ'קים האלה, לפירעון מיידי, הופיעו סכומים נכבדים למדי. ממידע שהגיע לידי TheMarker עולה כי העובדים זכו בקידום רטרואקטיווי בעבור 19 חודשים, כאילו קודמו בינואר 2004.

יו"ר ועד העובדים דאז וחבר הנהלת הבנק כיום, רפי לנקרי, קיבל בסוף יולי כ-50 אלף שקל ברוטו. המבקרת הפנימית בבנק, שולה מישלי, קיבלה יותר מ-100 אלף שקל. בסך הכל משך הנגיד באותם צ'קים כ-5 מיליון שקל מתקציב הבנק.

הקידומים הרטרואקטיוויים בבנק הם רק סימפטום אחד להתנהלות הבנק בשנים האחרונות. תחקיר TheMarker חושף תוספות שכר נדיבות שמעניק הבנק המרכזי לעובדיו בקצב גובר והולך, הסתרה של סולם הקידום מפני רבים מעובדי הבנק, דרישות נמוכות במכרזים לתפקידים בכירים, התכתשויות עם הממונה על השכר במשרד האוצר, ובעיקר חריגות שכר משמעותיות, שמקנות לעובדי הבנק הוותיקים שכר גבוה בהרבה מכפי שנהוג בשירות המדינה.

שכר העובדים בבנק ישראל נקבע לפי דרגת העובד. כל תוספת דרגה מיתרגמת לתוספת שכר של אלפי שקלים. בעבור עובדים בכירים מביאה עלייה בדרגה לתוספת של 2,500-5,000 שקל ברוטו בשכר. עובדי הבנק הוותיקים נהנים גם מפנסיה תקציבית, כך שכל תוספת דרגה משמעותה תוספת של עשרות אלפי שקלים מקופת המדינה גם לאחר הפרישה. העלייה בדרגות בבנק כפופה למכסת קידום. ב-2003 עמדה המכסה על 31%, כלומר, בכל שנה מקודמים 31% מהעובדים, כך שכל עובד מקודם מדי שלוש שנים בערך, בממוצע.

הנגיד הקודם, ד"ר דוד קליין, נלחם בשנות כהונתו במדיניות הקידום האגרסיווית, שמשמעותה תוספות שכר נדיבות. תחילת סיפור התוספת הרטרואקטיווית בנובמבר 2004, אז הודיע קליין כי מכסת הקידום תופחת ל-20%.

ב-1 במאי 2005 מונה פישר לתפקיד הנגיד, וחודשיים לאחר מכן מינה לתפקיד מנכ"ל הבנק את יעקב דנון, לאחר ארבע שנים שבהן לא היה לבנק ישראל מנכ"ל. ביולי 2005­, רק שלושה חודשים מכניסתו של פישר לתפקידו, ורק חודש ממינויו של דנון, מיהר הבנק לקדם 70 עובדים - כ-14% מעובדי הבנק. הקידום נרשם כאילו בוצע ב-2004­, כך שהעובדים זכו בקידום רטרואקטיווי ל-19 חודשים, המלווה בשכר רטרואקטיווי.

כל עובד כזה נהנה פעמיים: ראשית, כי זכה בשכר הרטרואקטיווי - תוספת חד-פעמית של כמה עשרות אלפי שקלים; ושנית, כי מאותו יום הועלה שכרו. למעשה, כשנתיים בלבד לאחר שקליין הפחית את מכסת הקידום ל-20%, פישר, דנון ויו"ר ועד העובדים דאז, רפי לנקרי, דאגו להעלות את המכסה בחזרה ל-34%, כלומר קידום לכל עובד מדי שלוש שנים בממוצע.

נתונים אלה עומדים בסתירה לטענות בנק ישראל כי "הואט קידומם של עובדים ותיקים כחלק מהרפורמה לצמצום עלויות השכר בבנק", וכן כי "מספר המקודמים בכלל ­ובדרגות הגבוהות בפרט­ צומצם".

הקירבה השתלמה

גם זהותם של העובדים שנבחרו לקידום ביולי 2005 ראויה לציון. שבועות ספורים בלבד לאחר שנכנסו לתפקידיהם הכריזו פישר ודנון על 25 מ-70 העובדים שקודמו כעובדים מצטיינים. הצטיינותם של עובדים אלה נעלמה משום מה מעיני הנהלת הבנק ב-2004.

נוסף על כך, לאחר זמן קצר בתפקידיהם הסכימו פישר ודנון להעניק לעשרה עובדים דרגה אישית, כלומר דרגה אחת מעבר לזאת שנקבעה כדרגה המקסימלית שאליה אפשר להגיע בכל עיסוק בבנק. קביעת דרגה אישית נחשבת לאחת ההטבות הגדולות ביותר לעובדים בבנק, והיא מוענקת רק על פי המלצה מיוחדת של המנהל הישיר.

בין המקודמים בולט שמה של המבקרת הפנימית מישלי, שזכתה בדרגה כ"ד כדרגה אישית. זוהי הדרגה הגבוהה ביותר בבנק למעט דרגותיהם של חברי ההנהלה. תוספת השכר לעומת דרגה כ"ג מגיעה לכ-7,000 שקל, והיא הביאה את שכרה של מישלי ליותר מ-40 אלף שקל ברוטו. באוצר טוענים כי שכר בדרגה כ"ד המקבילה לדרגתם של סמנכ"לים למשאבי אנוש בשירות המדינה­ אמור להגיע ל-25 אלף שקל.

פישר ודנון הגיעו לבנק זמן קצר בלבד לפני מהלך הקידום. מי שדווקא הכיר היטב את כל עובדי הבנק ב-2005 ויכול היה לייעץ בעניין הוא יו"ר ועד העובדים דאז, רפי לנקרי. ייתכן שזה היה הזמן שבו לנקרי התחיל לבסס את מעמדו הקרוב במיוחד לנגיד פישר. רמז לקרבה זו אפשר למצוא במכתב שהעביר בנק ישראל לממונה על השכר ובו כתב הבנק כי שכרו של לנקרי משולם "בהתאם להנחיית הנגיד". הממונה על השכר כתב כי לפי הסיכום המקובל בין משרד האוצר לבנק, שכרו של לנקרי יכול לסטות ב-2.5% (למעלה או למטה) מ-36,071 שקל, אך "לצערי, לא כך נעשה".

בתגובה למכתב הממונה על השכר ענו בבנק: "לבנק ישראל אין מה להסתיר, ואילו הממונה על השכר אינו פועל בתום לב. הבנק מצר על כך שהדרך אשר בה בוחר הממונה היא הימנעות מהידברות עם בנק ישראל וקיום דיאלוג עמו באמצעות כלי התקשורת".

כך או כך, הקירבה לנגיד השתלמה ללנקרי: ביולי 2005 עוד עבד לנקרי בפיקוח על הבנקים והיה אחראי על ארבעה עובדים לכל היותר. ביולי 2005 קודם רטרואקטיווית לדרגה י"ט. ב-2006 נהפך מיו"ר ועד העובדים, המייצג את עובדי הבנק, לנציג ההנהלה - כלומר מי שמנהל את המו"מ מול העובדים שבראשם עמד בעצמו. השקט התעשייתי שמספק לנקרי התחבב במיוחד על נגיד הבנק, ולפני פחות משנה הוא מינה את לנקרי לחבר הנהלת הבנק בתפקיד הממונה על משאבי האנוש. לנקרי, שניהל ארבעה אנשים, נהפך לממונה על 700 עובדי הבנק ועל 700 גמלאיו.

לפי סולם הדרגות הישן שהיה נהוג בבנק, עובד בדרגה י"ט אמור להמתין 12 שנה עד שיגיע לדרגה כ"ב, שהיא אחת הדרגות הגבוהות (והמכניסות) בבנק ישראל. כפי שנחשף ב-TheMarker לפני כחודש, הנגיד פישר והמנכ"ל דנון יזמו מהלך שהביא להאצת בתוספות השכר בבנק ולקיצור הדרך לצמרת. כללי הקידום לעובדים הבכירים בבנק שונו, כך שפרק הזמן המינימלי הנדרש לקידום בדרגת השכר ירד בחלק מהמקרים מארבע שנים לשנתיים בלבד. מהלך זה עורר את זעמם של עובדים בבנק.

בסוף דצמבר 2007 חתמה הנהלת בנק ישראל על הסכם עבודה חדש לעובדי דור ב'. בהסכם מופיע סעיף שלפיו כל ההסדרים הקיימים עד מועד חתימת הסכם השכר לא ישתנו. עם זאת, על קיצור פרק הזמן הנדרש לקידום בדרגה הוחלט בבנק כבר באפריל 2007 לפני החתימה על הסכם השכר -­ ובכך התגברו בבנק על הצורך בקבלת אישור.

הסולם המקוצר נכנס לתוקף בינואר 2008, וממועד זה נדרש עובד בדרגה י"ט להמתין שש שנים בלבד כדי להגיע לדרגה כ"ב. השכר (ברוטו) בדרגה כ"ב הוא כ-35 אלף שקל וגבוה ביותר מכ-10,500 שקל מהשכר בדרגה י"ט. לנקרי, כאמור, לא נאלץ להמתין אף את פרק הזמן המקוצר הזה: ביולי 2005 קודם לדרגה י"ט, ובספטמבר 2007 רק כשנתיים לאחר מכן הוא מונה לחבר הנהלה, כלומר לדרגה גבוהה מדרגה כ"ד. בימים אלה פורש דנון, ושמו של לנקרי מוזכר כמועמד העיקרי לתפקיד מנכ"ל בנק ישראל.


התכתשויות גלויות

מי שאמור להיות מעודכן בגובה השכר במגזר הציבורי הוא הממונה על השכר במשרד האוצר, אלי כהן. מתוקף תפקידו נדרש כהן -­ הצפוי לפרוש בסוף החודש לאחר שנתיים בתפקיד ­- לדעת כמה מרוויחים עובדי המדינה ומהו סולם הקידום בכל משרד ממשלתי, אגף, רשות ודרגה.

כהן נחשב לממונה תקיף שידע לא מעט עימותים בתקופתו. הוא היה הממונה על השכר בדצמבר 2007, בזמן שתם סכסוך העבודה ארוך השנים בין עובדי בנק ישראל להנהלה. סופו של הסכסוך, שנסב על תנאי השכר של העובדים החדשים בבנק, היה בהסכם עבודה חדש בבנק ­ואולם כהן סירב לחתום על ההסכם. שר האוצר, רוני בר-און, נאלץ לחתום עליו במקומו. עוד התמודד כהן במשך כהונתו עם שביתת המורים הגדולה ועם שביתת אנשי הסגל האקדמי הבכיר באוניברסיטאות.

כהן והנהלת בנק ישראל הם הניגוד בהתגלמותו: זה דוגל בשקיפות, וזאת שומרת את הקלפים קרוב לחזה. ההתכתשויות בין השניים גלשו לא פעם לכותרות העיתונים, ויש להניח כי בהנהלת הבנק שמחים לראותו עוזב את תפקידו. ביולי 2005 - כשבוצע הקידום הרטרואקטיווי - כהן עדיין לא נכנס לתפקיד הממונה על השכר. בבנק ישראל ניצלו את העובדה שהממונה על השכר דאז, יובל רכלבסקי, היה בימים האחרונים לכהונתו. הנהלת הבנק קידמה 70 עובדים בחשאי ובאין מפריע, מבלי לתת דין וחשבון לאיש. בבנק גם לא עידכנו את הממונה על השכר כהן על קיצור פרק הזמן הנדרש לקידום בדרגות, אף שבדצמבר 2007 ניהלו שני הצדדים משא ומתן אינטנסיווי בניסיון לפתור את סכסוך העבודה בבנק.



לאורך השנה האחרונה נחשפו ב-TheMarker מכרזים לתפקידים בכירים בבנק ישראל שהדרישות בהם נמוכות במיוחד. למשל, בשנה האחרונה חיפשו בבנק עובדים לתפקיד ראש צוות בחטיבת טכנולוגיית המידע, בשכר של 35-20 אלף שקל ללא צורך בתואר אקדמי. הבנק חיפש גם סגן מנהל ליחידת הלוגיסטיקה, שיהיה אחראי על שכפול מסמכים ותקינות הציוד בחדר הכושר, ושכרו יהיה עד 30 אלף שקל. עוד חיפש הבנק מנהלי יחידות בחטיבה למידע וסטטיסטיקה בשכר של עד 40 אלף שקל, ובלי צורך בתואר אקדמי.

כל המכרזים האלה יצאו מאגף הממונה על משאבי האנוש, רפי לנקרי, ובסופו של דבר אוישו בידי אקדמאים. עם זאת, התנאים הרשמיים נמוכים בהרבה, ובאופן רשמי אין מניעה כי בעתיד יאוישו התפקידים בהתאם לכך. יו"ר ועד העובדים, יעקב אלימלך, הנחשב מקורב ללנקרי, לא נשמע מוטרד מהשאלות שהופנו אליו לגבי דרישות העבודה הנמוכות. "הנושאים האלה נבחנים, ואנו עורכים שינויים כל הזמן", הוא אומר.

פרק הזמן הדרוש לקבלת הדרגות הבכירות בבנק קוצר באופן משמעותי,­ אך כללי הקידום החדשים לא הוצגו לכל העובדים באופן שקוף. ההנהלה: "לא יצא חוזר לעובדים בנושא, כפי שהיה בשנים קודמות".

"הנהלת בנק ישראל פשוט שיקרה לנו. היא לא סיפרה לעובדים על כללי הקידום החדשים וקידמה את העובדים המקורבים לצלחת".­ כך אמר אחד העובדים בבנק ישראל בעקבות החשיפה ב-TheMarker כי כללי הקידום לעובדים הבכירים בבנק שונו, כך שפרק הזמן המינימלי הנדרש לקידום בדרגת השכר קוצר ­ בחלק מהמקרים מארבע שנים לשנתיים בלבד.

השכר בבנק ישראל נקבע לפי דרגת העובד, וכל תוספת דרגה מיתרגמת לתוספת שכר של אלפי שקלים. עובדים בבנק טוענים כי כללי הקידום החדשים לא הוצגו להם בצורה שקופה, כך שרק העובדים המקורבים להנהלה נהנו מסולם הדרגות החדש.

"ההנהלה גם יצרה רושם שקבלת הדרגה נעשתה בשל הצטיינות העובד, כשבפועל מדובר בקידום שנעשה על סמך כללי הקידום החדשים בלבד", אמר אחד העובדים. קיצור פרק הזמן בין דרגה לדרגה מבוצע בדרגות הבכירות (י"ט ואילך), אך המרמור בעקבותיו נשמע לא רק בקרב עובדים זוטרים, אלא גם בקרב עובדים בכירים שלא ידעו על הדירוג החדש.

הכעס של עובדי הבנק אינו נובע בהכרח מאופן הקידום בבנק, אלא בעיקר מחוסר השקיפות בעניינו. "עובד אינו יכול לדעת מה המנהל חושב עליו", אמר מקורב לבנק. "עובד שלא קיבל קידום חושב שזה מפני שלא עבר די זמן בעוד שהסיבה האמיתית, המוסתרת ממנו, היא הביצועים שלו וההעדפה לקדם עובד אחר".

בבנק מודים כי "לא יצא חוזר לעובדים בנושא, כפי שלא יצא חוזר בשנים קודמות בנושא זה, אלא רק עדכון למנהלי החטיבות ולגורמים המטפלים בנושא הדרגות בבנק". עוד נמסר מהבנק כי ההנהלה פועלת להקטין את עלות השכר בבנק באמצעות שורה של מהלכים, ובהם צמצום במספר העובדים, הפחתת תנאי השכר של דור א', קביעת דור ב' וכן שינוי כללי הקידום, כך שמספר המקודמים בכלל - ובדרגות הגבוהות בפרט -­ צומצם".

"אנחנו מובילים רפורמה מקיפה"



בנק ישראל מסר בתגובה לתחקיר TheMarker - "בנק ישראל מוביל בשלוש השנים האחרונות תהליך של רפורמה מקיפה. הן בסיום סכסוך העבודה שהחל בראשית שנות ה-2000, הן בהגעה להסכם שכר נכון וראוי בהתאם לנורמות הציבוריות, ומבחינת היכולת של הבנק להמשיך ולתפקד ברמה המקצועית הגבוהה ביותר לטובת הציבור והמשק, הן ברה-ארגון מקיף של הבנק במטרה להוביל בנק מרכזי יעיל ומודרני, והן במאמציו לקדם חוק חדש לבנק בהתאם לנורמות המקובלות במדינות המתקדמות.

"נכון שבמהלך המקיף המתנהל היו גורמים 'עלומי שם' שרצו להמשיך ולדבוק בנורמות הקודמות ובמסורת המיושנת וניסו לצייר תמונה מעוותת של המציאות. ייתכן אף שבמהלך כל כך מקיף, באופן טבעי, הבנק לא הצליח לקדם כל דבר בצורה חלקה ואידיאלית, כפי שהיה רוצה. עם זאת, המהפך בבנק חשוב ביותר,­ וכל טעות מתוקנת מיד עם גילויה. על כן, חשוב לראות את התמונה הכוללת ולא להיתפס לפרטים מפי אינטרסנטים 'עלומי שם' שאת טבעם ומניעיהם אי אפשר לשפוט משום 'אלמוניותם'".

בתגובה לקידום הרטרואקטיווי של חלק מהעובדים נמסר כי "בינואר 2004 אמור היה להינתן קידום לעובדי הבנק כפי שנעשה מדי שנה. הדבר לא נעשה בשל סכסוך העבודה בין ועד העובדים להנהלה. לקראת סוף 2004 החליט נגיד בנק ישראל דאז לקדם שיעור מסוים של העובדים רטרואקטיווית מינואר 2004, ועם תום הסכסוך ב-2005 קודמו רטרואקטיווית שאר העובדים כדי להשלים את שיעור הקידומים".

בתשובה למכתבו של הממונה על השכר נמסר כי "הבנק אינו חורג מהסכמי השכר הקיימים. מאז דצמבר 2007, עם החתימה על הסכם שכר העובדים החדש, הבנק פנה בפניות חוזרות אל הממונה על השכר כדי לקדם את הדיון בעניין שכר המנהלים ולהגיע להסכם במהירות האפשרית, אך לא נענה. סוגיה זו תידון מול הממונה על השכר באוצר".

עוד מסר הבנק כי "נתונים על שכרה של היועצת המשפטית הועברו למשרד האוצר".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    2
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully