>> המחלוקת על היקף הגידול של תקציב 2009 הוכרעה בניצחון של משרד האוצר: ראש הממשלה הסכים כי תקציב 2009 יגדל ב-1.7% בלבד, בהשוואה לתקציב 2008. בכך גבר האוצר על לחצים של המועצה הלאומית לכלכלה, בראשותו של פרופ' מנואל טרכטנברג, שהמליצה לאמץ נוסחה חדשה לקביעת יעד ההוצאה בתקציב, לפיה תקציב 2009 היה צריך לגדול ב-2.2% לעומת תקציב 2008.
על פי הצעתו של טרכטנברג, ההוצאה בתקציב היתה אמורה לגדול בשיעור של כ-2.2% עד 2011, וב-2012 היה אמור התקציב לגדול ב-2.4%. האוצר התעקש כי תקציב 2009 יגדל ב-1.7% בלבד, בשלל החשש להשפעות המשבר הכלכלי העולמי על ישראל. עם זאת, האוצר מציע כי שיעור הגידול בהוצאה בתקציב לא יישאר קבוע על 1.7%, אלא יתפתח לפי קצב ירידת החוב הלאומי של ישראל (היחס בין החוב להיקף התוצר). לפי הצעת האוצר, אם יחס החוב תוצר יירד מתחת למדרגות מסוימות, ניתן יהיה להגדיל את היקף ההוצאה בתקציב בשיעור של 2.5% ויותר.
המחלוקת בין האוצר למשרד ראש הממשלה
המחלוקת בין משרד ראש הממשלה לאוצר קיבלה בחודשים האחרונים פנים של ויכוח אידיאולגי, על רקע השאלה כיצד צריך לקבוע את הגידול בתקציב. דו"ח של קרן המטבע הבינלאומית מלפני כמה חודשים המליץ לישראל לשנות את מבנה יעדי התקציב שלה, ולעבור ממבנה של יעד שיעור הגידול בהוצאה בתקציב, למבנה שרואה לפניו כיעד ראשוני את הפחתת היחס בין החוב הלאומי לבין גודלו של התוצר - וכי יעד ההוצאה בתקציב ייגזר מכך.
על רקע זה הציעה המועצה הלאומית לכלכלה נוסחה חדשה, לפיה יעד ההוצאה מדי שנה ייקבע לפי סביבת הצמיחה של ישראל - ממוצע של הצמיחה הצפויה לשנת התקציב, הצמיחה של השנה היוצאת, והצמיחה הממוצעת בעשור שקדם - ולפיה המרחק של ישראל מהשגת יעדי הורדת החוב שקבעה לעצמה.
האוצר התנגד לנוסחה שהציעה המועצה הלאומית לכלכלה, בין השאר בטענה כי קביעת יעד ההוצאה לפי הצמיחה הממוצעת תהפוך את הנוסחה לפרו-מחזורית (ההוצאה תגדל בשנים טובות, ותקטן בשנים פחות טובות, במקום לעודד את הפעילות בתקופות של מיתון על ידי הגדלת ההוצאה). במקום זאת הציע האוצר, כאמור, נוסחה שמאפשרת לשיעור ההוצאה לגדול בהתאם להשגת הישגים בהקטנת החוב הלאומי. כיום יחס החוב תוצר של ישראל עומד על 80%, והמועצה הלאומית לכלכלה ממליצה להקטין אותו ל-54% עד 2019.
בכל מקרה, האוצר התנגד לפתוח את המעבר לנוסחה חדשה כבר ב-2009 עם הגדלת היקף ההוצאה בתקציב, וזאת על רקע המשבר הכלכל העולמי. באוצר חוששים כי תוספת התקציב הקטנה שתנבע משינוי הנוסחה והרחבת ההוצאה בתקציב, תהיה כאין וכאפס לעומת הנזק הפסיכולוגי שייגרם נוכח התחושה כי המשמעת התקציבית בישראל מתרופפת.
באוצר טוענים עוד כי הדרך להתמודד עם ההאטה כלכלית, בהנחה שזאת אכן צפויה לקרות ב-2009, היא באמצעות הקיטון האוטומטי בתשלומי המסים הנובע מהירידה בהכנסה - וכי אין צורך להוסיף על כך באמצעות הגדלת ההוצאה בתקציב.
האוצר ניצח: תקציב 2009 יתבסס על גידול של 1.7% בלבד בהוצאה
מירב ארלוזורוב
25.7.2008 / 7:18