התחליף לנפט: צואת פרות

כבר כמה שנים, מסומנות הפרות והכבשים בתעשיית החלב והבשר כאויבות המערכת האקולוגית העולמית. הפרשותיהן של הבהמות במשק האדם הן גורם מרכזי לזיהום המים והקרקע, ולגזי חממה התורמים להתחממות העולמית. עם זאת, בשבוע שעבר הציגו מדענים מחקר לפיו זבל הפרות יכול להפוך דווקא למקור אנרגיה אקולוגי. לפי המחקר, הזבל שיוצרות הפרות בארה"ב יכול לספק חשמל למיליוני אמריקאים, אם ינוצל באופן נכון. ניצול כזה עשוי להפחית באופן משמעותי גם את פליטת גזי החממה בארה"ב.

צואה של פרות, כבשים וחיות משק אחרות, פולטת במהלך התפרקותה שני גזי חממה רבי עוצמה: חמצן דו-חנקני ומתאן. לפי דו"חות של הוועדה הבין-ממשלתית לחקר שינוי האקלים, כל כמות נתונה של חמצן דו-חנקני גורמת לנזק גדול פי 310 מכמות מקבילה של פחמן דו-חמצני - הגז העיקרי הנפלט בשריפת דלקים על ידי מפעלים ומכוניות. ברוב המדינות בהן ענף הבקר מפותח, תרומתן של הפרות והכבשים לאפקט החממה גדולה יותר מזו של התעשייה. הנזק הולך ומחמיר עקב התרחבותו המהירה של משק החלב העולמי.

אך זבל הפרות הוא גם מקור אנרגיה שכמעט שאינו מנוצל כיום. באמצעות חיידקים המפרקים את הזבל, ניתן להפיק ממנו גז שיחליף מקורות אנרגיה כמו נפט ופחם. שימוש בזבל פרות כמקור אנרגיה כבר מתבצע במקומות רבים בעולם, ביניהם ישראל. אך המחקר החדש, שפורסם בכתב העת המדעי Environmental Research Letters, על ידי קבוצת חוקרים מאוניברסיטת טקסס, הוא הניסיון הראשון לכמת את האנרגיה שניתן להפיק מבקר ומצאן, ואת הפחתת גזי החממה שתושג באופן זה. להערכת החוקרים, מאות מיליוני ראשי הצאן והבקר בארה"ב יכולים לספק 100 מיליארד קילוואט-שעה - אנרגיה מספיקה למיליוני בתים ומשרדים.

אמנם גם שריפת הגזים שייוצרו מזבל הפרות גורמת לפליטת פחמן דו-חמצני. אך במאזן הכולל, החיסכון בשריפת נפט שיביא השימוש בזבל יפחית בכ-4% את פליטת הגזים הנגרמת לצורך אספקת חשמל, מכיוון ששריפת הגזים שיופקו מהזבל מזהמת פחות משריפת פחם. היתרון המרכזי של מקור האנרגיה הזה על דלקים ביולוגיים אחרים, הוא שמדובר בחומר הנוצר כבר כיום ואינו מנוצל או נאכל להבדיל מדלקים המופקים מתירס או מגידולים חקלאיים אחרים. גידולם מאיץ את כריתת היערות ובד בבד תורם תרומה משמעותית לעליית מחירי המזון.

נכון להיום, האמצעים הלוגיסטיים להפקת אנרגיה מזבל פרות עדיין אינם מפותחים ברוב המדינות. בישראל הוקם לפני כשנה מתקן חלוצי מסוג זה בעמק חפר. המתקן מטפל ב-600 טונות של צואת פרות ביום, המופק על ידי 12 אלף פרות ביישובי הסביבה. המתקן מיועד לטיפול יעיל בפסולת המזהמת הנוצרת ברפתות, אך תרומתו האנרגטית מצומצמת - כאלפית מתחנת כוח פחמית רגילה.

אף על פי כן, ארגוני סביבה מציינים שלצורך הפחתה משמעותית של פליטת גזי חממה ממשק הבשר והחלב, יש צורך לצמצם באופן משמעותי את מספר הפרות והכבשים. למרבה הצער, המגמה הנוכחית היא הפוכה: מאות מיליוני בני אדם בסין ובהודו, שעד לאחרונה לא צרכו כלל חלב, מפתחים הרגלי תזונה מערביים. ככל שמתרחב מספר האנשים הצורכים גבינות וגלידה, עולה בחדות כמות גזי החממה הנפלטים לאטמוספרה.