וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

"אנחנו לא בקטע הסוציאלי של הקוקטיילים הכאילו-חבריים"

הילה רז

27.7.2008 / 8:48

שלושת השותפים שנטלו לידיהם את הובלת משרד עוה"ד הוותיק עמית, פולק, מטלון גיבשו קוד מוסרי שמנחה את עבודתם ■ אחרי דיונים פילוסופיים על אתיקה, יושר ובודהיזם הם מתחייבים: ניפרד מלקוחות שלא יעמדו בנורמות

לא מדובר ביוזמה צינית או בעניין שיש להקל בו ראש. לגישת שלושת השותפים המובילים כעת את המשרד, ערכי הפירמה, המופיעים במסמך שנוסח לאחר מאות שעות של התפלפלות פילוסופית, משפטית ולשונית, הם העומדים ביסוד פעילות הפירמה ומערכת היחסים של הפירמה עם עובדיה, הלקוחות וכל הבא עם הפירמה במגע.







שלושת השותפים המתחבטים בענייני מוסר ואתיקה הם דור ההמשך למייסדי הפירמה, נחום עמית שנפטר בגיל 84, אהרון פולק בן ה-69, המנהל כיום את מחלקת הליטיגציה במשרד, ומשה מטלון, הצעיר מבין המייסדים, בן 62, המנהל את מחלקת הנדל"ן של המשרד בחו"ל.



שלושת מובילי דור ההמשך, עורכי הדין יונתן אלטמן, אלדד כורש ודורון לוי סיימו יחד את הלימודים באוניברסיטת בר אילן, והחלו את ההתמחות בפירמה שהיתה אז קטנה ואינטימית יחסית. הם גדלו יחד עם עמה ולפני כעשרים שנה הצטרפו כשותפים. הליברליות שאיפיינה את דור המייסדים מאוד התאימה להם, אבל כשמספר העובדים במשרד גדל הם מצאו שלא קל ליישם ולהחיל את הערכים עליהם התחנכו על כל העובדים.



מאבקי ניסוח מרים



לדברי השלושה, הם שאפו ליצור סטנדרד אחיד של מצוינות, יושרה והגינות. מבחינתם, לא מדובר רק בסיסמאות אלא בערכים מגובשים היטב שמאחוריהם מאבקי ניסוח מרים, ושנועדו לחול על כל הבא בשערי המשרד, גם על הלקוחות. בעבר, אומרים השלושה, כבר ויתרו על לקוחות עסקיים שרימו או שהתנהלו באופן שאינו הולם את ערכי הפירמה, והפנו אותם למשרדים אחרים.



אלטמן: "בעסקה מסוימת זיהיתי שנעשות פעולות מול אחד מבעלי מניות המיעוט, שלפי אמות מידה שלנו הן מחוץ לקו האדום. היו הסתרות של עובדות חשובות, קבלת החלטות לא מספיק שקופה ומדויקת". לדברי אלטמן, "לא בטוח שזו רמאות, אבל זה הספיק בשבילי כדי לשלוח את הלקוח למשרד אחר".



במקרה אחר מתאר אלטמן לקוח לשעבר שביקש להכניס להסכם סעיף שהמשרד התנגד לו. "נפרדנו מהלקוח, אף שהיה עם פוטנציאל הכנסות גדול. עקרונות נמדדים לפי מה שאנחנו מוכנים לשלם עליהם, והיינו מוכנים לשלם על כך. ברגע שמתעקשים על יושרה - זה עולה לך", אומר אלטמן בגאווה לא מבוטלת. כורש נכנס לדבריו: "אני חושב שבטווח הארוך אתה משיג ככה יותר", הוא אומר, ולוי מבהיר: "זה סוג הוויכוחים שעולים בינינו - האם אתה עושה זאת כי זה נכון או כי זה רווחי".



בין הערכים שנוסחו, השלושה מקפידים להדגיש את ערך המצוינות בו דוגלת הפירמה. תחת ערך זה, לפי הקוד שניסחו, מובא המשפט "פעולותיה ומשימותיה של הפירמה יבוצעו במצוינות אישית, מקצועית ושירותית".



איך מתבטאת המצוינות?



לוי: "פיתחנו תוכנית השתלמות מיוחדת למשרד, במסגרתה עורכי הדין שעובדים במשרד נוסעים כל שבועיים לחצי יום השתלמות מקצועית באוניברסיטה.



"כל עורכי הדין מקבלים הרצאות על כל התחומים שהפירמה עוסקת בהם, כדי שכל אחד מהם יהיה בקיא גם בתחומים שהוא לא מתמחה בהם באופן ישיר".



אלטמן: "מצוינות מתבטאת בבקרת איכות. יש לנו מתודולוגיה ברורה לגבי הוצאת מסמכים הקובעת מי מוסמך להוציא מסמכים מסוימים לאחר שהובהר שיש לו יכולת וסמכות לעשות זאת. אנחנו משאירים כמה שפחות ליד המקרה".



אולי זה לא עניין של מצוינות, אלא של שליטה?



אלטמן: "זה 'מצוינות-קונטרול'. כל מסמך שיוצא מהפירמה - אנחנו עומדים מאחוריו. במצוינות כמו ביושרה, צריך להיות מוכנים להרוויח פחות כסף כדי לייצר מוצר מושלם".



אגב, אתם הצטיינתם באוניברסיטה?



כורש: "כן".



לוי: "לא. עבדתי במשרה מלאה מגיל 14".



אלטמן: "לא, וזו לא היתה מטרה בעיני".



פסיכולוג בודהיסטי והרצאה של דב אלבוים



לפחות שלוש שנים נמשכו הדיונים ונסיונות הניסוח של ערכי הליבה של הקוד האתי. בחלוף שלוש השנים, כאשר הדיונים על ניסוח קוד הפירמה הגיעו למבוי סתום, עלו 16 מעובדי הפירמה לסוף שבוע מרוכז במשכנות שאננים בירושלים. גם לקראת סוף השבוע היו דיונים מכינים, כדי שיהיה פרודוקטיווי. דנו שם בנושאים הבוערים: יושרה, הגינות, שותפות ונתינה.



לדברי אלטמן, "יש באנרגיה של המקום בירושלים פחות ציניות, יותר ערכיות. במשך יומיים דיברנו ושמענו הרצאות על אתיקה וערכים".



בין היתר, שמעו עורכי הדין הרצאות של נחי אלון, פסיכולוג בודהיסטי ויו"ר אגודת ידידי טיבט בישראל, שגם מלווה את הפירמה באופן שוטף. הסופר דב אלבוים, חבר קרוב של אלטמן, גם הוא הרצה לעורכי הדין.



במה תרם לכם דב אלבוים?



אלטמן: "הוא הביא את סיפור התפתחותו של יוסף כמנהיג. מילד שלא ראה את האחים שלו ממטר והם רצו להרוג אותו, הוא גומר את חייו כמנהיג שמאכיל את כל העולם. הוא מתחיל ב'תן לי' ומסיים בהענקה ובנתינה, במובן האוניברסלי שלהן".



איך אתם מיישמים זאת ביומיום?



אלטמן: "בין השותפים, אנחנו חושבים איך לעשות טוב לשותף שלך. בפועל זה מתבטא בכך שאנחנו עושים מה שאנחנו חושבים כנכון לטובת העניין, ולא מה שטוב לכל אחד באופן אישי. אנחנו דואגים לטיפוח הפרט בתוך הפירמה. למשל, לכל עורך דין צעיר מוצמד מנטור".



מסעדת הפועלים של אמא



"מבחינת היחס ללקוח, נקודת המוצא מבחינתי כעורך דין היא איך אני מביא ללקוח ערך. מערכות היחסים שלי עם הלקוחות קרובות, לא במובן שאנחנו חברים. אנחנו לא בקטע הסוציאלי של הקוקטיילים הכאילו-חבריים. אנחנו לא בפוזה של הון, שלטון ומינגלינג, אלא בהירתמות לאינטרסים של אחרים, כמו שהשותפים המייסדים של הפירמה עשו איתנו".



כורש: "אנחנו לא ממיליה שהביא לקוחות בעצמו. השגנו את מעמדנו בעבודה קשה ותוך הוכחה שאנחנו עומדים בערכים שניסחנו לעצמנו". כורש ממחיש את דבריו באמצעות סיפור אוטוביוגרפי עם מוסר השכל: "לאמא שלי היתה מסעדת פועלים תימנית באזור התעשייה של יהוד, ליד המפעלים של התעשייה האווירית. גדלתי במסעדה הזו והגשתי אוכל לאנשי התעשייה האווירית שהגיעו למסעדה.



"לפני כשנה וחצי, באחת העסקות שנגעה לשיגור לוויין של התעשייה האווירית, אחד הבכירים מהתעשייה האווירית שאל אותי אם אני כורש מהמסעדה. מסתבר שהגשתי לו אוכל בעבר, וזו היתה סגירת מעגל. מהגשת מרק רגל, והנה עכשיו עבדנו ביחד על שיגור לוויינים לחלל.



"התעשייה האווירית לא הגיעה אלינו כלקוח בגלל שאבא שלי מנכ"ל או בגלל המסעדה של אמא שלי, אלא בגלל שהמנכ"ל ראה את העבודה שלנו בעסקות בהן עבדנו עבור לקוחות".



באחרונה היה המשרד מעורב בכמה עסקות לא שגרתיות. למשל, ייצוג קבוצת תדהר בנוגע לבניית מלון במרינה בהרצליה שיכלול 225 סוויטות מעוצבות על ידי המעצב הניו-יורקי דיוויד קורוול, וכן מסעדה של השף היפני נובו.



השותפים לפרויקט הם תדהר, משפחת שטראוס ורשת המסעדות נובו, בה שותפים השף עצמו, השחקן רוברט דה נירו ומאיר טפר, מפיק ישראלי ומנהל עסקיו של דה נירו. הדיאלוג העסקי, מספר כורש, התנהל מול טפר ומול בנו של דה נירו.



איך הקוד האתי בא לידי ביטוי ביחסי האנוש במשרד?



אלטמן: "מה שמנחה אותי זה לחפש את הדרך לתת לאחר לפרוח. אני מחפש לקחת מתמחה או עו"ד צעיר ולעשות אותו הכי גדול שהוא יכול. במקום תן לי, אני אומר קבל.



"זו מחשבה טריוויאלית שההצלחה תלויה ביכולת לקחת אנשים ולגדל אותם. להפוך אותם לעורכי דין ואנשים מצוינים במקום בו הם יכולים לעשות זאת".



כורש: "אני אשב עם עו"ד צעיר או מתמחה ואתקן לו את המסמך ארבע פעמים גם כשזה לא כלכלי, ופעם הבאה אתקן לו שלוש פעמים, ואחר כך אומר שזה נפלא, ולא יכול להיות יותר טוב".


טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully