פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      על הכוונת: הבנקים וחברות הסלולר והאנרגיה

      חקיקה שמקדמת הרשות להגבלים עסקיים תאפשר לה לטפל בקבוצות ריכוז. מספר חברות גדולות במשק חוששות לפגיעה בפעילותן

      "כוונתנו היא להכניס תחרות למקומות שבהם היא אינה קיימת", מצהירה רונית קן, הממונה על ההגבלים העסקיים. ההצהרה - המלווה בהצעה לתיקון בחוק ההגבלים העסקיים שירחיב את סמכויותיה של רשות ההגבלים - כבר עוררה את תשומת לבן של כמה חברות גדולות במשק, החוששות לפגיעה בפעילותן.

      התיקון לחוק שאותו מקדמת רשות ההגבלים נועד לאפשר לה לטפל בקבוצות ריכוז - קבוצות שבהן מספר מצומצם של מתחרים שפועלים בענף מסוים, למשל הבנקים הגדולים, חברות האנרגיה או חברות הסלולר. "להגנה על התחרות במשק יש חשיבות רבה בהיבט הצרכני ובהיבטים נוספים המאפיינים חברות דמוקרטיות", אומרת קן. "השקפה זו אומצה על ידי בית המשפט העליון, והיא נר לרגלי הרשות".

      קן מתייחסת לפסיקה של השופט אהרן ברק מ-95'. "חופש התחרות הוא אינטרס מובהק של הציבור", פסק אז ברק. "התחרות החופשית היא אבן יסוד בכל משטר דמוקרטי בהיותה סממן בולט של חירות הפרט להגשמת האוטונומיה שלו. בהגשמת התחרות החופשית ובשמירה עליה יש משום ביזור מוקדי ההכרעה החברתיים ומניעת ריכוז יתר של כוח בידי השלטון או גופים מונופולים פרטיים".

      אף שהתיקון נועד לשרת בראש ובראשונה את רווחת הצרכנים, אפשר לראות בו גם תרומה למאבק בקשר בין הון ושלטון, המאפשר לאנשי עסקים להשפיע על החלטותיהם של הרגולטורים הענפיים האחראים על פעילותם במשרדי הממשלה. לדברי בכירים ברשות ההגבלים, יש רגולטורים שקידמו תחרות, ואולם יש גם רגולטורים שלפעמים רואים בה איום. טענתם היא שמערכת היחסים המורכבת בין הרגולטורים למפוקחים יוצרת אצל הרגולטורים סדרי עדיפויות ושיקולים שהתחרות אינה בהכרח בראשם. לפיכך, בשווקים רבים בעולם, המחוקק הפריד בין סמכויות הרגולטור לסמכויות הגוף המופקד על התחרות.

      ברשות ההגבלים מציינים כי לרגולטורים הענפיים יש שיקולים משלהם, שאינם תמיד קשורים בתחרות, ומערך היכרות הדוק עם החברות, בעליהן ומנהליהן. לעתים, טוענים ברשות, הרגולטורים הענפיים מעדיפים לתמוך ביציבותן של החברות - כך שלא יהיו סמוכות על שולחנם ויבקשו סובסידיה - גם אם בכך הם פוגעים בתחרות.

      אחד העניינים המעוררים חוסר נחת בקבוצות הריכוז הוא העובדה שתזכיר החוק אינו מגביל את סמכויות ההתערבות של רשות ההגבלים. ברשות סבורים שההגבלה היחידה על הסמכויות צריכה להיות בכך שיחויבו להיות מידתיות לאור מטרתן.

      "החוק הוא אות מתה"

      הבעיה בענפים שבהם פועלות קבוצות ריכוז היא שהתחרות בהם עלולה לא להיות חזקה דיה, וכתוצאה מכך הצרכן עלול לשלם מחיר גבוה מדי על השירותים שהוא מקבל. אם חוק ההגבלים העסקיים יתוקן, הרשות צפויה לבחון את הענפים שבהם התחרות, לראייתה, אינה מספיקה. קבוצות שמשפיעות על ציבור גדול של צרכנים יטופלו בעדיפות גבוהה.

      "בחוק הנוכחי, הטיפול בקבוצות ריכוז הוא אות מתה", ציינה קן כשרשות ההגבלים פירסמה לפני כחודשיים את התזכיר לתיקון החוק כטיוטה לשם קבלת הערות. "אם מטרתו של תיקון החוק תושג, תהיה לכך השפעה על הרווחה האישית של כל צרכן", אמרה ל-TheMarker.

      "התיקון יעניק לרשות כלים הכרחיים להתמודדות עם שווקים מעוטי מתחרים", מוסיפה קן. "היותה של ישראל כלכלת אי (שאינה יכולה לסחור עם שכניה; א"ק), לצד מאפיינים נוספים של המשק (למשל היותו שוק קטן יחסית; א"ק), מובילה למיעוט מתחרים בשווקים רבים".

      בתזכיר לתיקון החוק נכללים שני תיקונים. לפי אחד מהם, אפשר יהיה להכריז על קבוצת ריכוז בשווקים שבהם אין תנאים נאותים לקיום תחרות - בעוד שהניסוח הנוכחי עוסק בכמות התחרות, שאינה ניתנת למדידה מעשית.

      לפי התיקון האחר, לרשות יהיו סמכויות לקבוע כללים לשם הסרת החסמים שלראייתה מגבילים את התחרות - למשל באמצעות חיוב החברות הפועלות בענף לאפשר מעבר קל של לקוחות ביניהן או להימנע מהסכמים שמחייבים לקוחות לכמה שנים ושהיציאה מהם כרוכה בקנס כבד. התיקונים מבוססים על המלצות ועדת גושן, שבחנה את השינויים הנדרשים בחוק ההגבלים העסקיים כדי להתאימו למציאות המשתנה.

      רשות ההגבלים משחיזה ציפורניים

      קן יודעת כי עם פרסום התזכיר לתיקון החוק, היא פתחה במאבק מול גופים מרכזיים וחזקים במשק. מאבק זה אמור למצב את הרשות כגוף עם שיניים, לאחר השינויים בכוח ההרתעה שלה בשנים האחרונות, שנבעו מחילופי העומדים בראשה. קן גם נערכת לכך שחברות שירגישו מאוימות משינוי החוק, כדוגמת הבנקים, יממנו לוביסטים שיפעלו בכנסת נגד השינוי - אך היא אינה מתכוונת לוותר.

      "לשווקים שנהנים מאי תחרותיות אין עניין שניהנה מסמכויות נוספות", אומרים בכירים ברשות, "אבל הרשות אינה פוחדת לטפל בתחומים בעייתיים, ויש לה יכולת מקצועית וחוקית לעשות זאת". ואכן, עורכי דין מטעם החברות שהחוק נושף בעורפן כבר החלו לערער על זכות הקיום של התיקונים המוצעים. אחד הטיעונים שהם צפויים להעלות בדיונים על השינויים בחוק הוא שאלת כפל הסמכויות בין הרשות לרגולטור במשרדי הממשלה - למשל בנק ישראל (בענייני הבנקים), משרד התקשורת (בענייני חברות הסלולר) או משרד התשתיות הלאומיות (בענייני חברות האנרגיה).

      לשאלה אם מדובר בכפל סמכויות משיבה קן באופן חד-משמעי. "לרשות ההגבלים העסקיים עומדת ממילא הסמכות לאכוף את החוק גם בשווקים הנתונים להסדרה רגולטורית, בין השאר בהכרזה על מונופולין או הסדר כובל", היא אומרת. "מתן סמכויות אכיפה לגבי קבוצות ריכוז עולה בקנה אחד עם הרציונל שבבסיס החוק, שלפיו הרשות היא הגורם המקצועי המוסמך האמון על שמירת התחרות במשק. התיקון אינו גורע מסמכויותיהם של רגולטורים לפעול להסדרת הענפים שבאחריותם".

      ברשות רואים בתיקון החוק מהלך שיוביל לרפורמה, שעיקרה שינוי כללי המשחק הקיימים והרחבת המגוון בשוק. לדברי בכירים ברשות, ייתכן שחברות ייפגעו באופן זמני, ואולם הן יוכלו לשנות את דפוסי פעילותן, ובעתיד אולי אף יתחזקו.