ביטוח חיים למתים

מאת בן-ציון ציטרין

חברת הביטוח הדר מקבוצת הפניקס הישראלי הגישה שלשום שתי תביעות בהיקף של יותר מ-120 מיליון שקל נגד כמה נתבעים, בהם כ-12 קיבוצים.

התביעות, שהוגשו באמצעות עוה"ד בעז בן צור וישראל וולנרמן ממשרד ד"ר י.וינרוט, הן בגין מעשי תרמית שבוצעו, לפי הנטען, בראשית שנות ה-90 נגד לה נסיונל, שהיתה חברה בת של הדר ומוזגה עם הדר ב-2000.

עיתוי הגשת התביעה - כמעט עשור לאחר האירועים - נראה מוזר, בפרט לנוכח העובדה שבבית המשפט המחוזי בחיפה מתנהל זה מכבר תיק פלילי נגד לה נסיונל, מנהלה לשעבר, ד"ר משה פרג ואקטואר החברה, מיכה רוזנבלט.

לטענת הדר, התביעות מוגשות עתה עקב מידע שגילתה החברה בהליך הפלילי המתנהל בפני השופט גדעון גינת בעניין עסקות הביטוח שבוצעו בראשית שנות ה-90 בין לה נסיונל לבין כ-20 קיבוצים.

שמו של מאיר שמיר, לשעבר בעליה של סוכנות מבטח-שמיר , שהיתה הזרוע המקשרת בין הקיבוצים לבין לה נסיונל, אינו מופיע בכתב התביעה שהוגש.

הדר חשפה בספטמבר 1999 טיוטת כתב תביעה נגד מבטח שמיר בהיקף של כ-129 מיליון שקל. בכתב התביעה שהוגש עתה מצוין כי שמיר אינו נתבע, משום שהגיע לפשרה עם חברת הדר. אמנם פרטי הפשרה אינם נחשפים, ואולם ההערכה היא כי שמיר שילם סכום כסף גדול, בהיקף של כמה מיליוני שקלים, אשר הניח את דעתה של חברת הדר.

התביעה הראשונה

התביעה הראשונה, בהיקף של 82 מיליון שקל הוגשה נגד 12 קיבוצים בצפון הארץ, וכמה גופים נוספים אשר כונו בתביעה "קבוצת המממנים" (ת.א. 2416/01).

על פי התביעה, רקחה קבוצת המממנים עסקות נסתרות עם כמה קיבוצים, במטרה להונות את חברת הביטוח ולגזול ממנה הון עתק. קבוצת המממנים ניצלה באופן קר ומחושב את ההטבות שחברת הביטוח היתה מוכנה להעניק לקיבוצים לשם קשירת עסקות ביטוח ארוכות טווח עימם, ולאחר שהוחלט מראש כי העסקות יבוטלו בתום תקופת ההטבות.

קבוצת המממנים נהגה לאתר קיבוצים בעלי מאפיינים מסוימים ולהציע להם לרכוש מהם תעודות פטירה תמורת קבלת 25 אלף שקל (במרבית המקרים), והסכמתם לחתום על מסמכים כלפי הדר בגין כל נפטר. עם זאת בפני חברת הביטוח הוצגו מסמכים חתומים לפיהם מעוניינים הקיבוצים בביצוע תוכניות ביטוח ארוכות טווח, הכוללת מרכיב חיסכון.

בכתב התביעה מצוטטים המעורבים בעניין. בין היתר, מצוטטת עדותו של נציג קיבוץ כפר גלעדי, הראל שרעבי, בקשר למהות העסקה שביצע עם שמיר, נציג קבוצת המממנים:

ש: עכשיו, מה מאיר שמיר הציע לך? אני מבין שהוא דיבר איתך בדבר הזה?

ת: כן.

ש: מה הוא הציע לך?

ת: לא זוכר בדיוק, אבל הסבירו לי, בקיצור מה שהסבירו לי שאני לא נפגע אני אביא איזשהם תעודות פטירה וזהו, בגדול. לא זכור לי איזשהם פרטים.

ש: הוא הציע לך לשלם את הפרמיה, הוא אמר לך מה הפרמיה שכרוכה בעסקה?

ת: לא.

ש: הוא הציע לך לשלם את הפרמיה ממקורות עצמיים שלך?

ת: לא.

ש: הוא אמר לך מי המממנים של העסקה הזאת?

ת: לא.

קבוצת המממנים כללה את הגופים הבאים: סוכנות הביטוח מבטח שמיר, שנמצאת בשליטת שמיר; חברת ה.מ.ל.ק, שבבעלות רואי החשבון דוד וולקן ומנחם וינברג (לשעבר מבעלי השליטה בחברת דנבאר); חברת שומריה, שבבעלות קיבוץ יגור, וכן את חברת א.מ.ק.מ שהצטרפה בשלב מאוחר יותר. גם עם חברה זו הגיעה הדר להסדר מחוץ לכותלי בית המשפט.

על פי הנטען בכתב התביעה הוצגו בפני חברת הביטוח מצגים לפיהם מדובר בעסקת ביטוח לכל דבר ועניין, ושמהם עלה כי הקיבוץ אשר חתם על הסכמים כלפי חברת הביטוח מעוניין בתוכנית הביטוח.

פעולות המממנים

תוכנית פעולתה של קבוצת הממנים הוסתרה מחברת הביטוח, בין היתר, באמצעות שמירת חוזים נסתרים בכספות, החתמת הקיבוצים על התחייבויות שלא לגלות לחברת הביטוח על דבר קיומם של ההסדרים הסודיים המתבצעים עימם, ניהול מערכות כפולות, משולשות ומרובעות של הסכמים, וכן הסתרת פרטים מהדר בצורה מכוונת.

בכתב התביעה נטען כי שמיר הודה בעדותו בפני בית המשפט כי לא העביר לחברת הביטוח את המסמכים שנחתמו בין קבוצת המממנים לבין הקיבוץ. כתב התביעה אף מצטט את אחד המסמכים שנחתם בין הקיבוצים לבין סוכנות הביטוח כנציגת קבוצת המממנים. על פי מסמך זה הצהירו נציגי הקיבוץ כי הם "מתחייבים לחתום על כל הסכם שתעבירו אלינו בגין העסקה הנ"ל". כן ניתנה התחייבות כי "הקיבוץ מתחייב לשמור את פרטי העסקה בסוד".

על פי התביעה, גם המפקח על הביטוח עמד על דבר ההסתרה בדו"ח הביקורת שביצע בקובעו: "אי גילוי עובדת המימון לחברת הביטוח (התובעת) ייתכן שיש בו הסתרת מידע חיוני שעשוי היה להשפיע על החלטותיה אם לאשר את העסקה".

ואכן, תוכנית ההסתרה צלחה. רק בדיעבד, לאחר תחילת ההליך הפלילי, נודע לחברת הביטוח כי המצגים הרבים שהוצגו בפניה בדבר רצונם של הקיבוצים בעסקות ארוכות טווח היו כוזבים. כמו כן גילתה חברת הביטוח בדיעבד כי הקיבוצים כלל לא היו מעוניינים לרכוש תוכניות ביטוח בעלות מרכיב חיסכון, וכי הם ביצעו הסדרים שונים עם קבוצת המממנים אשר שמטו לחלוטין את הבסיס של עסקת הביטוח.

התביעה השנייה בהיקף של כ-45 מיליון שקל, הוגשה נגד קיבוץ יגור, ומי ששימש גזבר הקיבוץ וכמנהל קרנות התק"מ, אבשלום שוחר. תביעה זו משותפת להדר ולחברת מנורה (ת.א. 2417/01).

על פי הנטען בכתב התביעה רקמו קיבוץ יגור ושוחר את תוכנית התרמית, אשר מוסדה בהמשך על ידי קבוצת המממנים.

על פי תוכנית זו נוצלו התנאים המטיבים שחברות הביטוח היו מוכנות להעניק, תוך הסכמה מוקדמת לבטל את תוכנית הביטוח לאחר שנתיים-שלוש, כאשר תסתיים תקופת ההטבות. בדרך זו הונו קיבוץ יגור ושוחר את החברות מנורה ולה נסיונל.

על פי הנטען בכתב התביעה, נציג קיבוץ יגור אף הודה כי אי גילוי פרטי "המודל", לפיו העסקה מתבצעת אך ורק כדי לנצל את ההטבות של השנים הראשונות וללא כוונה אמיתית לבצע ביטוח ארוך טווח, הוא בגדר תרמית. גם טענה זו נתמכת בציטוט מהעדויות שנשמעו בהליך הפלילי:

ש: רמי, אבל אתה יודע שאם לא אומרים את זה לחברת הביטוח אז מרמים אותה נכון? כך אתה אומר כאן.

רמי זלי