ועדת אריאב, בראשות מנכ"ל משרד האוצר ירום אריאב, הוקמה לפני כשנה לשם הגברת התחרות בשוק ההון. הוועדה המייעצת לוועדת אריאב התמקדה בשינויי החקיקה הנדרשים כדי לאפשר לשוק ההון הישראלי להפוך לשוק אטרקטיווי לפעילות פיננסית.
בשולי הדו"ח מתייחסים חברי הוועדה המייעצת למצב התחרות בשוק המקומי ומציינים כי קיימים חסמים מבניים לתחרות, כגון הבורסה שפועלת כמלכ"ר עם ארגון עובדים חזק, מחסור בחברות נתוני אשראי רציניות ובעיות בשל היעדר הפרדה בין חברות כרטיסי האשראי לבנקים.
חברי ועדת אריאב - הממונה על שוק ההון באוצר ידין ענתבי, המפקח על הבנקים רוני חזקיהו, הממונה על ההגבלים העסקייים רונית קן, יו"ר רשות ניירות ערך זוהר גושן - המצויים בחילוקי דעות, נמנעים מדיון בקשיים מבניים אלה, אך שלשום דנה מליאת הוועדה בכמה מהשינויים שהציעה הוועדה המייעצת, בעיקר בתחום המיסוי.
הוועדה ממליצה על פטור מעוגן בחוק למשקיעי חוץ ממס רווחי הון במכירת מניות בחברה ישראלית, בהסתייגות אחת, ולפיה, הפטור לא יחול על חברות שעיקר נכסיהן הן נדל"ן בישראל. כמו כן ממליצה הוועדה על השוואת המיסוי למשקיעים בקרנות גידור (25%) לשיעור המס מכל השקעה הונית אחרת (20%).
שינויים בהוראות המס
עוד מוצע לפשט את ההוראות המאפשרות ביצוע שינויים מבניים בחברות, כך שיהיה ניתן לבצע שינוי מבני ללא צורך באישור מקדמי מרשות המסים, לאפשר לחברה להגיש דו"חות מאוחדים לצורכי מס עם חברות הבנות שלה, כאשר שיעור האחזקה בחברה הוא מעבר לסף מסוים (לדוגמה, 80%), להסדיר את המיסוי על "דמי הצלחה" שגובים מנהלי קרנות, כך שיהיה מיסוי הוני ולא מיסוי כהכנסה.
בנוסף, להסיר את המגבלות הנוגעות להכרה בהוצאות מימון לצורך חלוקת דיווידנד ולהטיל מע"מ בשיעור 0% על עסקות כאשר שיעור המשקיעים הזרים עולה על אחוז מסוים (לדוגמה 50%) כדי לעודד פעילות של קרנות ההון סיכון שלהן יש משקיעים זרים. בנוסף, הציעה הוועדה תיקונים למיסוי נכסים בלתי מוחשיים, שינוי בחוק עידוד השקעות הון ותיקון שמקל על העברות כספים לחו"ל.
פישוט מיזוגים ורכישות
בקשר לשינויים בתחום התאגידי, הוועדה המייעצת מתנגדת בחריפות לתיקון בחוק החברות (תיקון 10) שאותו הציעה המשנה ליועץ המשפטי לממשלה הפורשת, דידי לחמן-מסר. התיקון נועד לשפר את הממשל התאגידי בחברות בישראל. ואולם, הוועדה קובעת כי השינויים המוצעים בו ירתיעו גופים פיננסיים זרים מהתאגדות והשקעה בחברות ישראליות. הוועדה מציינת כי תיקון 10 לא רק יוצר נזק לתחרותיות על כיסו של המשקיע הגלובלי, אלא גם יגרום ליזמים ישראלים לא להתאגד בישראל.
הוועדה ממליצה להקים בית משפט המתמחה בדיני החברות. ולפשט את ביצוע המיזוגים והרכישות בישראל דרך שינויים בחקיקה המתייחסת להצעות רכש, כך שתידרש הסכמה של פחות ניצעים מבעלי מניות המיעוט כדי להשלימן, ולהגדיר סטנדרטים ברורים בעסקות מיזוג ממונפות (LBO). כמו כן מוצע לערוך שינוי בחקיקה של בטוחות ושעבודים כדי להבהיר את זכויות הנושים, שינוי חקיקה ביחס לשיקום חברות שנקלעו לקשיים, עדכון דיני השותפויות, כגון הסרת ההגבלה על מספר השותפים המקסימלי.
גם בעל 10 מיליון דולר ייחשב "משקיע מסווג"
בנוסף, הוועדה מציעה להרחיב את ההגדרה של "משקיע מסווג" - משקיע מתוחכם שלו ניתן להציע ניירות ערך ללא חובת פרסום תשקיף. כיום, משקיע מתוחכם הוא מי שברשותו 10 מיליון שקל. הוועדה מציעה להרחיב את ההגדרה, כך שגם אדם בעל נכסים של מיליון דולר או אדם שיכול להשתכר 200 אלף דולר בשנה, יהיה משקיע מסווג.
כדי להמריץ מתווכים פיננסיים למקם את פעילותם בישראל, ממליצה הוועדה לעודד עלייה ארצה של מתווכים פיננסיים באמצעות פטור לעולה חדש או לתושב חוזר ממיסוי עסקים במשך העשור הראשון לשהותו בישראל. כמו כן מוצע לפשט את תנאי קבלת הוויזה לעובדים בתחום הפיננסי.
עם חברי הוועדה המייעצת נמנים עו"ד (רו"ח) ג'רי זליגמן, עו"ד דן גבע, עו"ד ארנון שגב, עו"ד דרור שטרום, יוסף הולנדר, עומר גלעין, יצחק ראב וטל קינן.
במקום הפרדת כרטיסי האשראי מהבנקים - פטור ממס לזרים
אתי אפללו
29.7.2008 / 7:55