ככל הידוע, נשקלת הקמת בית משפט כלכלי כחטיבה בבית המשפט המחוזי בתל אביב. הדבר יחייב חקיקה שתרכז בבית משפט זה את הסמכות הייחודית לדון בתיקים כלכליים מכל המדינה. בכיר במערכת המשפט מציין כי המחוזי בתל אביב כבר כולל כיום חטיבה מתמחה והיא בית המשפט לעניינים מינהליים. שתי שופטות יועדו לתיקים מינהליים בלבד - שרה גדות ואסתר קובו - ועשרה שופטים נוספים עוסקים בתיקים מינהליים בשעות אחר הצהריים, בנוסף לעומס התיקים הרגיל בשעות הבוקר.
גורם בכיר מציין כי לבית המשפט לא נוספו תקנים במקביל לעומס הנוסף של סמכויות שהועברו מבג"ץ. להערכתו, אם הכוונה היא להקים בית משפט שיעסוק אך ורק בעניינים כלכליים וירכז אותם מכל חלקי המדינה, יידרשו לכך עשרה שופטים בתקן מלא. "אם בית המשפט יעסוק גם בפן פלילי, עבירות על חוק ניירות ערך, כמו הרצת מניות, המערכת תצטרך כ-20 שופטים נוספים", הוא אומר.
פרופ' דן ביין, שופט מחוזי בדימוס וראש משרד המתמחה במסים וחברות בחיפה, סבור שהקמת בית משפט נפרד תהיה טעות. לדבריו, יש לייעד שופטים לתחום הכלכלי בכל בית משפט בישראל. "איני רואה הצדקה לכך שעניינים כלכליים יידונו רק במחוזי בתל אביב", אומר ביין ומוסיף: "יש צורך לבזר את התיקים הכלכליים בין כמה בתי משפט, ובכך להקטין את העומס ולתת פתרון מקצועי בזמן מהיר".
עו"ד דוד תדמור תומך בהקמת בית משפט ייעודי לדיני חברות בתנאי שירכז לתוכו את התביעות מכל חלקי המדינה, שימונו לו שופטים מומחים ומעולים בתחום ושהמערכת תיתן לשופטים זמן לדון בתיקים אלה, כלומר תפנה אותם מכל עיסוק אחר. תדמור שואב את המודל שלו מבית הדין הקיים להגבלים עסקיים. לדבריו, שם עוסקים השופטים בתחומים נוספים, ואילו בבית דין לתאגידים יידרשו השופטים לעסוק בעניין במשרה מלאה. להערכתו, האופטימית, "נחוצים שלושה שופטים לבית דין כזה".
השופט בדימוס דן ארבל, לשעבר מנהל בתי המשפט, סבור כי הקמת חטיבה ייעודית בבית משפט המחוזי עדיפה על הקמת בית משפט מתמחה נפרד. ארבל סבור שהתמחות שופטים היא רעיון ראוי, אבל "בבית משפט נפרד אתה לא יכול להיות גמיש בניוד שופטים מתחום לתחום. יש בזה אפליה לכאורה בין רשויות השלטון, משום שהאוצר, שבידו הכסף והתקציבים, יוצר לעצמו עדיפויות למשל על פני משפט אונס. למה יש קדימות למשפט כלכלי על פני משפט על אונס או רצח?", שואל ארבל. לדבריו, אם האוצר יתנה את הקמת החטיבה הכלכלית בכך שאסור יהיה לנייד את השופטים המתמחים למשימות אחרות, יש גם בכך טעם לפגם: "אסור שהאוצר יכתיב את סדרי העדיפויות בתוך בית המשפט". ארבל מעריך שיידרשו לעניין חמישה עד שבעה שופטים.
בית משפט כלכלי עצמאי "ייצור בלבול"
השופט בדימוס דניאל ארנסט, שפרש ב-2005 מבית משפט השלום בתל אביב, סבור כי התמחות שיפוטית בתחום הכלכלי נחוצה, אבל הקמת בית משפט כלכלי עצמאי תיצור כפילות במשאבי מזכירות וגם בלבול בקרב עורכי הדין - לאיזה בית משפט עליהם לפנות עם תביעה מסוימת. לדעתו, ניתוב התיקים בתוך בית משפט המחוזי בתל אביב יהיה יעיל יותר. "הדוגמה הכי טובה היא השופטת ורדה אלשיך", אומר ארנסט. "מפני שהיא כל כך בקיאה היא גומרת תיקים של חמישה שופטים. ההספק של שופטים שיתמחו בתחום יהיה הרבה יותר גדול ואנשים יקבלו שירות הרבה יותר מהיר בבואם לבית המשפט, כי השופט יהיה משופשף בחומר".
עו"ד רונן עדיני, המתמחה בדיני ניירות ערך ובחברות, אומר: "מורגש כיום החוסר בבית משפט מתמחה. כיום ברוב בתי המשפט אין שופטים שמתמחים בתחום העסקי-כלכלי וזה חיסרון גדול". לדבריו, היעדר התמחות גורם לעתים לפסיקות סותרות. כדוגמה הוא מציין את הפסיקות הסותרות שניתנו בבית המשפט המחוזי בתל אביב בעניין שווי הוגן להצעת רכש.
במערכת המשפט מצביעים על כמה שופטים המכהנים כיום בבית המשפט בתל אביב כמועמדים לבית המשפט הכלכלי: ד"ר עמירם בנימיני, רות רונן, מיכל אגמון, דניה קרת-מאיר וענת ברון, המוזכרים בתחום האזרחי. בתחום הפלילי מוזכרים יהודית אמסטרדם ועודד מודריק. אם יוקם בית המשפט כחטיבה בתוך המחוזי בתל אביב, תהיה סגן הנשיא ורדה אלשיך מועמדת טבעית לעמוד בראשה בפן האזרחי, ואילו דבורה ברלינר, העומדת בראש הרכב פלילי, תרכז את האפיק הפלילי.
"המצב כיום הוא בלתי נסבל"
פרופ' אוריאל פרוקצ'יה, מומחה לדיני תאגידים מהמרכז הבינתחומי בהרצליה, אומר כי הקמת בית משפט כלכלי חיונית: "המצב כיום הוא בלתי נסבל. חסרה התמחות בשופטים כלכליים. שופטים עושים טעויות גסות ויש לכך עלויות רבות, בייחוד כשאנחנו חושבים על עצמנו כמרכז פיננסי שאליו אנחנו רוצים להגיע. אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו רמת שפיטה כל כך ירודה בעניינים כלכליים. אני תומך בהצעה ליצור התמחות מאחר שאין לנו מה להפסיד. אנחנו נמצאים בתחתית החבית, ולכן אין ברירה אלא לנסות את ההצעה".
עם זאת, פרוקצ'יה מסייג ואומר: "הניסיון של בתי משפט כלכליים בעולם לא היה כל כך חיובי. כולם מצביעים על הדוגמה המבריקה של דלאוור, שהוא אכן דוגמה יפה ומצליחה מאוד. הבעיה שגם בארה"ב הגדולה, שבה מדינות רבות מנסות לחקות את ההצלחה של דלאוור, אף מדינה לעת עתה לא הצליחה לשכפל בית משפט כמו של דלאוור, למרות מאמצים כבדים שמדינות עושות בעניין. לכן אני לא לגמרי אופטימי באשר לסיכויינו להצליח יותר, אבל צריך להיות אופטימיים באופן זהיר. אנחנו לא יכולים לחשוב שבכך פתרנו את כל הבעיות".
למה הניסיון במדינות אחרות לא צלח?
פרוקצ'יה: "הסיבות מורכבות, אבל ביסודו של דבר לא קל לארגן בית משפט במומחיות של דלאוור, שהוא בית משפט קטן יחסית, שבו יש בסך הכל חמישה שופטים. הם אלופים בתחומם ומצוינים, ומסתבר שקשה למצוא שופטים כאלה. שפיטה היא חלק מהמגזר הציבורי והיא מתגמלת את השופטים פחות טוב מהשוק".
מהו הרקע של השופטים בדלאוור?
פרוקצ'יה: "הם באו מהעולם העסקי, ועם זאת מתמצאים היטב בתיאוריה. יש להם רקע תיאורטי ומעשי בעולם העסקי. איכשהו הם הצליחו לגרד חמישה שופטים שכולם מוכנים לבוא אליהם כי יודעים שהם הכי טובים בעולם. אפילו בקליפורניה, אף שהיא המדינה הגדולה ביותר בארה"ב והכלכלה החמישית בגודלה בעולם, ביהמ"ש הכלכלי לא מתקרב לאפס קצהו של דלאוור".
גם פרוקצ'יה סבור כי לנוכח הנטייה הישראלית להתדיין בבתי משפט יזדקק בית משפט כלכלי לעשרה שופטים לפחות. לדבריו, "ייתכן שאנחנו זקוקים ליותר, אבל איפה נשיג עשרה מתאימים עם הבקיאות הנדרשת?"
מי מתאים?
"שופט טוב צריך השכלה במימון, חשבונאות, כלכלה וניסיון מעשי. אין לי מועמדים, וזאת הבעיה שלי. בטוח שיש מתאימים, אבל הם לא בלטו. יוזם ההצעה, פרופ' זוהר גושן, היה יכול להיות מאוד מתאים, אבל הוא צריך להסכים. אין הרבה זוהר גושן".
מי יכול לכהן כברירת מחדל?
"פרופ' אירית חביב סגל יכולה להיות מתאימה. אני מעריך גם את כישרונותיו של ד"ר אלון קלמנט, וחושב שהוא מבריק, אבל אני לא בטוח שיש לו ניסיון מעשי".
מהמערכת המשפטית יש מישהו מתאים כיום?
"השופטת ורדה אלשיך עושה עבודה מצוינת בפירוקים. אם פירוקים יהיו חלק מהמערך של בית המשפט הכלכלי, היא מתאימה מאוד כי היא יעילה, טובה, חכמה ומהירה".
ומה איתך?
"אני לא מתאים כי הטמפרמנט שלי אינו שיפוטי".
איך ייראה בית המשפט הכלכלי?
הילה רז
29.7.2008 / 8:38