המחאה הכתומה חוזרת

האם לצבע הבית יש משמעות תכנונית? נראה שכן. תושב באר שבע שביקש היתר לתוספת בנייה בביתו נדרש על ידי הוועדה המקומית לתכנון ובנייה בבאר שבע לצבוע את ביתו. דרישה זו חוזקה ואושררה על ידי ועדת הערר במחוז דרום.

מדובר בתושב רחוב חנה רובינא בעיר, שביקש להוסיף חדר ומחסן בבית מגוריו. היות שביתו נצבע במשך הזמן בצבע כתום עז, החליטה הוועדה המקומית בבאר שבע כי כתנאי למתן ההיתר יידרש לצבוע את ביתו בצבעו המקורי, כך שיהיה זהה לבתים בשכונה.

האיש התנגד לקביעה, ובערר שהגיש טען כי אין כל מקום להתניית היתר הבנייה בשינוי הצבע, מכיוון שהתוכנית החלה על המקרקעין אינה קובעת את הצבע המותר. עוד נטען כי בכל העיר, וגם בשכונה, קיימים קוטג'ים הצבועים בצבע אחר, וכי גם אם יצבע את ביתו בצבע לבן עדיין לא תהיה אחידות עם בית השכן, היות שזה נצבע לפני זמן רב, צבעו דהה וקיימים בו סדקים.

ועדת הערר של מחוז דרום בראשות עו"ד גלעד הס, שדנה בערר, הסכימה עם הוועדה המקומית. מסיור שנערך במקום התרשמה הוועדה שאכן מדובר בשכונה בעלת צביון אחיד למדי. בעוד שהבתים בשכונה צבועים בגוון בהיר, לרוב בלבן, הבית המדובר חורג בצבעוניותו הרבה.

"אנו לא מוצאים פסול בכך כי הוועדה המקומית דרשה את שינוי הגוון על רקע בקשה להיתר לתוספת בנייה. ההפך הוא הנכון, כך ראוי לנהוג. כאשר מתבקשת בקשה להיתר ואף לגבי חלק מבניין, מתבקשת הוועדה המקומית לבחון את כלל הבניין וזאת הן מבחינה סטטוטורית והן מבחינה ארכיטקטונית והתאמתו לסביבה, ובמידה ומצאה ליקוי כלשהו, היא רשאית ליתן הוראות לתיקון הליקויים וזאת כתנאי לאישור התוספת. אנו סבורים כי במקרה שלפנינו מדובר בהחלטה סבירה והגיונית, היות וצבעו של הבניין בולט במידה ניכרת על רקע הסביבה שלה מראה בהיר אחיד", כתבה הוועדה בהחלטתה.

בתגובה לטענה כי צבעים שונים מעטרים את הבניינים בשכונות אחרות בעיר, השיבה ועדת הערר כי הבחינה הארכיטקטונית צריכה להיעשות לגבי המתחם של הבנייה המדוברת ועל רקע צביונו הארכיטקטוני, ובמסגרת זו יש לשקול גם את צבע המבנה.