בין חברת החשמל לפרדי מק

לחברת החשמל יש הון עצמי של 11.1 מיליארד שקל, כ-15% מהיקף המאזן שלה. יחסית להיקפי הפעילות, צורכי גיוס ההון, ההשקעות הדרושות בתשתית, וההתחייבויות לפנסיות של העובדים, ההון העצמי שלה אינו גבוה דיו והיא עלולה להתקשות בגיוס כספים.



אחת הדרכים לבחון את האמון של נותני החוב בחוסנה הפיננסי של חברה עוברת דרך תשואות האג"ח שלה. נכון לאתמול נסחרה איגרת החוב הצמודה למדד, חשמל 22, בתשואה לפדיון של 3.7%. זו תשואה גבוהה מהאג"ח שהנפיקו חברות פרטיות, כמו החברה לישראל ופז נפט.



לשם השוואה, אג"ח של ממשלת ישראל בעלת מח"מ דומה (4.5 שנים), נסחרה אתמול בתשואה של 2.6%. פער התשואות בין אג"ח של חברת החשמל לאג"ח הממשלתיות הוא אפוא 1.1% (110 נקודות בסיס). זהו פער תשואות שנחשב גבוה, במיוחד אם מביאים בחשבון שמדינת ישראל היא הבעלים של חברת החשמל.



המדינה אמנם אינה ערבה בפועל לחובות חברת החשמל (למעט סכומים קטנים יחסית), אבל היא אינה יכולה לאפשר לחברת החשמל ליפול. מצב כזה יגרום לכאוס פיננסי בישראל, בדומה לכאוס שעלול היה להיגרם לו הניח הממשל האמריקאי לחברות המשכנתאות פאני מיי ופרדי מק לקרוס מבלי לערוב להתחייבויותיהן.



כשמשווים את פערי התשואות מול אג"ח ממשלתיות, מתברר שפרדי מק ופאני מיי עדיין זוכות לאמון רב יותר מחברת החשמל הישראלית. האג"ח של שתי סוכנויות המשכנתאות נסחרות בפער תשואה של כ-0.7% מול אג"ח ממשלתיות אמריקאיות ל-10 שנים. בהשוואה להיסטוריה של פאני ופרדי זהו פער תשואות גדול.



ההשוואה לאג"ח של פאני ופרדי מצביעה על ספקנות לא מעטה של המשקיעים כלפי האג"ח של חברת החשמל. אחת מהשתיים: או שקיים כשל שוק בתמחור האג"ח של חברת החשמל, או שקיים חוסר אמון בגיבוי הפיננסי שתקבל מממשלת ישראל, והיה והדבר יידרש.



התוצאה של חוסר אמון כזה היא שחברת החשמל נאלצת לגייס חוב בריביות גבוהות מדי. מהצד של המשקיעים, נראה שהאג"ח של החברה מספקות כיום הגנה לא רעה מפני אינפלציה, תשואה סבירה וסיכון כמעט אפסי.



לזירת היועצים