פאב שהיפלה שני צעירים בכניסה למועדון בשל מראם יאלץ לפצות אותם ב-15 אלף שקל

בתביעה טענו המבלים, תמיר חזז ואולג מלך, כי בינואר 2008 הם ביקשו להיכנס ולבלות בפאב - ואולם המארחת סירבה לתת להם להיכנס, בטענה כי מדובר בערב סגור וכי היה עליהם להזמין מקום מראש. זאת, למרות שלטענתם בכל זמן השיחה עמם נכנסו אל הפאב אנשים שונים מבלי שהתבקשו להציג הזמנה. עוד העידו התובעים כי כאשר שאלו את המארחת מדוע היא מכניסה אנשים אחרים ואותם לא, היא השיבה: " ככה בא לי, הם כן ואתם לא".



הסיבה האמיתית לסירוב נבעה, לטענתם, מאפליה על רקע מוצא. לפיכך, תבעו השניים את הפאב על 15 אלף שקל. לטענת החברה המפעילה את הפאב, הסירוב להכניסם לא נבע מאפליה אלא משום שלא נותרו מקומות פנויים בפאב ולכן היא נתנה עדיפות ללקוחותיה הקבועים. השופט רפי ארניה קיבל את התביעה. הוא האמין לעדותם של התובעים וקבע כי העדות ניתנה "מתוך כאב אמיתי ועלבון צורב".



השופט ראה לנכון ללמד את מקומות הבילוי שיעור בהלכות אפליה: "מקומות בילוי החליטו לאמץ מדיניות של 'אפליה סמויה', היינו, הסוואת האפליה במעטה של 'מדיניות מועדון' או 'רשימת מוזמנים' או 'מסיבה פרטית' או 'עדיפות ללקוחות קבועים' - ועוד כהנה וכהנה אמתלות למניעת כניסתם של בליינים אשר כניסתם אינה חביבה על בעלי ומנהלי מקום הבילוי, מסיבות בלתי רלוונטיות ובלתי ענייניות. בית המשפט לא יכשיר תופעה מעין זו".



השופט ציין כי מקום בילוי שיטען להגנתו טענות מסוג אלו שנטענו על ידי הפאב, יצטרך להראות כי אכן קיימת רשימת מוזמנים לאותו ערב וכי בפועל הוכנסו רק אנשים מהקבוצה הרלוונטית, ואם לא יהיו לו ראיות מספיקות לכך, תהיה חזקה שנקט באפליה פסולה.



(ת"ק 1236/08)