הצעת חוק: מוסדות פיננסים יחוייבו לדווח על כספים ללא דורש

לפי הצעת החוק, ייקבעו פעולות האיתור מצד הגופים הפיננסים של נכסים ללא דורש, יוגדר המסלול לאיתור בעל הנכס וייקבע באופן מוסדר הדרך לדיווח לאפוטרופוס. על-פי ההצעה, שר המשפטים יקבע את ההוראות להקמת מאגר מידע והדרכים לגישה אליו. המדובר בחשבונות בנק שבהן לא נעשתה פעילות במשך שנה ויותר. לגבי אי הפקדות לקופות גמל וקרנות פנסיה תקבע תקופה אחרת - למשל 3 חודשים, שלאחריה יוגדר המוטב כלא פעיל.



האפוטרופוס הכללי שלמה שחר אמר שישנם כ-20,000 חשבונות המוגדרים כחשבונות ללא דורש. הסכום הכולל בחשבונות אלה עומד על כ-480 מיליון שקלים. לדבריו כ-8,000 חשבונות נאספו רק בשנתיים האחרונות. הרשימות אינן כוללות כספים שסכומם פחות מ-2,500 שקלים.



על-פי מחקר של מרכז המידע של הכנסת, שווי הנכסים העזובים בישראל מגיע למאות מיליוני עד מיליארדי שקלים. המדובר בחשבונות רדומים בבנקים, תוכניות חיסכון לסוגיהן, כספי פיצויים שלא נפדו, דיבידנדים, מניות, קרנות פנסיה, קופות גמל, קרנות השתלמות, פוליסות ביטוחי חיים ועוד.



לפי הערכות בכנסת, חברות הביטוח מחזיקות בין עשרות מיליוני שקלים לכמה מאות מיליוני שקלים של כספים ללא דורש. תופעה דומה קיימת גם בקרנות פנסיה, שעל-פי הנתונים משנת 2006 כ-45% מתוך 1.17 מיליון מבוטחים בקרנות הפנסיה החדשה מוגדרים כמבוטחים לא פעילים (כאלו לא הופרשו עבור המוטב כספים יותר משלושה חודשים).



כחלון אמר כי "למרות ההנחיה של משרד האוצר על טיפול בכספים ללא דורש באפיקי החיסכון השונים, המוסדות הפיננסים אינם עושים את המאמצים הדרושים על-מנת לאתר את בעלי החשבונות הרדומים או יורשיהם ולדווח להם על הימצאותם של החשבונות. כתוצאה מכך, היקף הכספים הנשכח על-ידי בעליהם או שבעליהם לא מודעים על קיומם עצום".



כחלון הדגיש כי "לפי דברי שחר אין לבנקים גישה למאגר המידע של משרד הפנים והאפוטרופוס מצליח לאתר רק כ-30% מכלל הכספים שמוגדרים ללא דורש, לכן צריך להתערב בחקיקה כדי לסתום את הפרצות".