פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      4,700 שקל בחודש לשני חדרים, בלי חנייה

      המעבר לתשלום שכירות בשקלים הפך מברכה לקללה: אף ששער הדולר ירד בשנתיים האחרונות, דמי השכירות דווקא עוגלו מעלה

      מי שמצוי בשוק הדירות להשכרה, שם לב ודאי להתייקרות המשמעותית במחירים בשנה-שנתיים האחרונות. במקביל, הירידה החדה בשער הדולר שיכנעה את בעלי הדירות לעשות את מה שניסו להימנע ממנו במשך שנים רבות - להעביר את החוזים מדולרים לשקלים.

      מחיר השכירות הממוצע של דירות שלושה חדרים במצב טוב בתל אביב הוא 4,500-6,000 שקל בחודש. דירת שני חדרים משופצת ברחוב יהודה מכבי, בלי חנייה, הושכרה באחרונה ב-4,700 שקל בחודש. לפי חיים קאופמן מ"קאופמן נכסים", מחירי השכירות בתל אביב עלו בשנתיים האחרונות ב-25%.

      אמנם גם מחירי הנכסים לרכישה עלו, אבל לא באותו היחס - כך שהתשואה שדורשים כיום בעלי הנכסים עבור השכירות גבוהה יותר משהיתה לפני שנתיים. אם בדירות קטנות התשואות היו 4%-4.5%, כיום התשואה היא 4.5%-5%; ובדירות של שלושה-ארבעה חדרים, אם לפני שנתיים דרשו בעלי הדירות תשואה של 3%-3.5%, כיום הם דורשים כ-4%. בדירות יקרות יותר, כמו פנטהאוז, עלתה התשואה מ-2%-2.5% ל-3%.

      לא רק בתל אביב המחירים עלו. ברמת גן הושכרה באחרונה דירת שני חדרים משופצת ליד הבורסה (קומה שלישית בלי חנייה ובלי מעלית), תמורת 3,500 שקל. דירת שלושה חדרים משופצת בקרית אונו, שלפני שנתיים (כששער הדולר היה 4.4 שקלים) הושכרה תמורת 650 דולר (כ-2,800 שקל), מוצעת כיום להשכרה תמורת 3,500 שקל - עלייה של 25% בערכים שקליים. בערכים דולריים מדובר בעלייה של כ-60%, שכן לפי שער הדולר הנוכחי, מדובר בדמי שכירות של כ-1,000 דולר.

      המעבר לשקלים היה הגיוני, שכן מקורות ההכנסה של השוכרים וההוצאות של המשכירים הם שקליים. אך הברכה נהפכה לקללה: אף ששער הדולר נמצא בשנתיים האחרונות בירידה, במעבר לשקלים דמי השכירות עוגלו מעלה. כלומר, לרוב, כשחוזים הומרו מדולר לשקל, נקבע "שער דולר תיאורטי" גבוה מהאמיתי - מה שייקר עוד יותר את המחירים.

      בנוסף, חוקי ההיצע והביקוש - המחסור בדירות להשכרה לעומת הביקוש הגבוה - דחפו את המחירים למעלה. הבעיה היא כמובן של השוכרים, והיא מתחדדת משום שחלק מהחוזים השקליים צמודים למדד המחירים לצרכן, ובתקופה של אינפלציה גבוהה כמו זו שהיתה בשנה האחרונה, מדובר בתשלום נוסף של 3%-5% בשנה. התוצאה היא עלייה משמעותית בחלקה של ההוצאה על מגורים מתוך ההכנסה.

      מצבם של השוכרים מורע עוד יותר בגלל ההאטה במשק, שמורגשת בענפים רבים - בהתייקרויות, בעיקר של מחירי הדלק, ובהאטה בשוק העבודה. הבעיה היא שלפחות בטווח הקצר לא נראה כי צפוי שינוי - לא במחירי השכירות ולא במצב הכלכלי, שלפי ההערכות רק צפוי להחמיר. אם כיום השוכרים "מקטרים" על שכר הדירה, אבל עדיין משלמים אותו או עוברים לדירות קטנות ומרוחקות - יש להניח שהתהליך יימשך ושוכרים צעירים ישובו להתגורר בבית ההורים או יתקבצו יותר שותפים באותה דירה.

      בשורה התחתונה, שילוב של כמה תהליכים כלכליים הכביד את נטל ההוצאה למגורים על אלה שאין בבעלותם דירה. מי שמשלם 4,700 שקל בחודש על דירת שני חדרים במרכז תל אביב, יוכל לפחות להתנחם בכך שאת הוצאות הדלק היקרות הוא חוסך, שכן על הרכב הוא כבר ויתר מזמן.