ועדת ברזילי לרפורמה בארנונה, שתגיש את מסקנותיה בסוף השנה, צפויה להמליץ על אחת משתי חלופות במקום שיטת המטראז' הנהוגה כיום: העברת המיסוי העירוני למיסוי באמצעות מע"מ - או מעבר לשיטה האנגלית, שבה מחויב הנכס בארנונה לפי הערכת שמאות נכסים.
במקרה שיוחלט על יישום השיטה האנגלית, ימשיכו המסים העירוניים להיגבות על ידי הרשויות והעיריות - אלא שבמקום הארנונה כיום, אשר מבוססת על המטראז' וקריטריונים נוספים - ייגבה התשלום על פי הערכת שמאות של שווי הנכס. השיטה הזו תוביל לשונות גדולה יותר בעלות של הארנונה, כאשר תושבים באזורים המבוקשים ייאלצו לשלם מסים עירוניים יותר גבוהים מאלה שהם משלמים כיום.
כדי להימנע מתנודות חריפות בתקבולים של המסים העירוניים של הרשויות המקומיות, שייגרמו כתוצאה משינויים תכופים בשווי הנכסים, צפויה הוועדה להמליץ כי שווי הנכסים לצורך חישוב המס יתעדכן פעם בחמש שנים בלבד, וכי השווי הבסיסי שממנו ייגזר המס בראשונה יהיה נמוך מהערך האמיתי של הנכס - זאת כדי להבטיח את התקבולים של הרשויות המקומיות במקרה של ירידה חדה במחירי הנכסים.
העשירים ישלמו יותר
יישום השיטה האנגלית צפוי לגרום לכך שרשויות הנהנות מתושבים בעלי מעמד סוציו-אקונומי גבוה יגבו תשלומי מסים עירוניים גבוהים מאלה מהנהוגים כיום. לעומתם, התושבים בפריפריה ישלמו פחות מהנהוג.
את פערי הגבייה שצפויים להיווצר ברשויות החלשות יותר מבקשים בוועדה לכסות באמצעות קרן תקבולים בסך של כמיליארד שקל, שתמומן מהארנונה הנגבית כיום על ידי הרשויות המקומיות ממשרדי ומוסדות הממשלה. הרציונאל המרכזי של הוועדה, הן בחלופת המע"מ והן בשיטה האנגלית, הוא ליצור מיסוי פרוגרסיווי יותר - שיסיט משאבים מאזור המרכז ומהעשירונים העליונים לכיוון הפריפריה, מבלי לשנות את מסגרת התקציב.
לפי שיטת המע"מ שנחשפה בשבוע שעבר בלעדית ב-TheMarker, יבוטל כליל חיוב המסים על ידי הרשות המקומית, והכסף יחולק בין הרשויות המקומיות על ידי קריטריונים שייקבעו על ידי רשויות הממשלה. ראשי רשויות רבים הביעו תרעומת על שיטה זו, השוללת לדידם את עצמאות השלטון המקומי. רון חולדאי, ראש עיריית תל אביב המכהן גם כראש פורום ה-15 (פורום הערים העצמאיות) של העיריות החדשות, כינה צעד זה כ"סופו של השלטון המקומי".
פרופ' עומר מואב מהאוניברסיטה העברית ומרכז שלם, טוען כי יש להפריד בין שני אלמנטים שונים בהתייחסות לשינוי המוצע לשיטה האנגלית. "בסבסוד הצולב בין רשויות יש היגיון מסוים, בכך שהכנסות שאינן באות ממגורים, אלא ממוסדות ממשלתיים ועסקים, יופנו במידה מסוימת לטובת כלל הרשויות", אומר מואב. "עם זאת, אין לאפשר ניתוק מוחלט של הקשר בין מיסוי מוסדות אלה לבין הרשות המקומית, שכן עסקים או מוסדות ממשלתיים אשר נמצאים ברשות כלשהי מקבלים בתמורה שירותים מאותה רשות.
"כמו כן, איני חושב כי זה תפקידה של מערכת המיסוי המקומית על משקי בית לצמצם פערים בחברה, זהו תפקידה של מערכת המיסוי הכללית", מוסיף מואב. "זכותם של אזרחים ברשות מקומית עשירה לשלם יותר ולקבל יותר - אין כל פסול בכך".
מואב מסכים גם לרעיון העומד מאחורי השיטה האנגלית, ורואה בה יתרונות על פני שיטת המטראז'. "שיטה הגובה מיסוי עירוני לפי שווי הנכס היא צודקת והגיונית יותר מהשיטה הנוכחית, במקרה שהיא אינה מכילה את העיוותים השרירותיים הנכנסים כיום לחישוב הארנונה כתוצאה מאינטרסים פוליטיים שונים", אומר מואב. "שיטה זו טובה יותר מכיוון שבעלי הנכס משלמים מס הנגזר בקירוב מהערך הכלכלי של הנכס, שמבטא במידת מה את רמת השירותים שהתושב מוכן לשלם תמורתם".
שמוליק ריפמן, יו"ר מרכז המועצות האזוריות, לא מוכן לקבל שום רפורמה אשר תפנה כסף מהשלטון המקומי אל הממשלה תמורת הבטחות לחלק אותו מחדש. "אני לא מאמין לא לאוצר ולא לממשלה", אומר ריפמן. "אני לא מכיר רפורמה אחת שבה לקחו כסף מהשלטון המקומי והכסף חזר. הם תמיד יודעים למצוא לכסף שימושים טובים יותר. אם תלך אחורה ותבחן כל רפורמה שנעשתה, תמיד ידעו לקחת את הכסף ותמיד החזירו פחות.
ריפמן מוסיף כי "השינויים אשר מבקשת הוועדה להעביר הם ענקיים, וקשה לי להאמין כי מדינת ישראל מסוגלת להעביר אותם, כפי שהיא לא מצליחה להעביר רפורמה בתחומים חשובים אחרים. אי אפשר לפעול כאשר שר אוצר, שר פנים וראש ממשלה מתחלפים כל שנה או שנתיים".
"אנחנו חיים בפקידיסטן"
לפי חזונו של ריפמן, הרפורמה האמיתית הנדרשת בארנונה היא העברת הסמכות לקביעת גובה הארנונה לשלטון המקומי. "צריכים לתת לנו לקבוע בעצמנו את גובה הארנונה", הוא אומר. "כיום אנו נצרכים לאישור של שני שרים, שר הפנים ושר האוצר, בשביל העלאת הארנונה מעבר להעלאה שמאשרת הכנסת - צעד שלוקח לפעמים כשנה. אם רשות מקומית כלשהי יכולה להעלות את הארנונה ולהישאר פופולרית בזכות רמת השירותים שהיא מעניקה - שיבושם לה".
ריפמן רואה במעבר לשיטה האנגלית רעיון גרוע, שלא מכיר בכך ש"השונות במחירי המבנים לא משקפת תמיד את רמת השירותים שהאזרח היה רוצה לקבל". "תהליך העברת האחריות והפקעת הסמכויות מהשלטון המקומי נמשך זה יותר מעשור", אומר ריפמן. "את התושב ברחוב זה או אחר לא מעניין מה הממשלה הבטיחה, אלא מיהו ראש הרשות - ולכן האחריות נופלת עלינו, כשהסמכות מצויה בידי השלטון המרכזי שמפקיע אותה".
מאיר ניצן, ראש עיריית ראשון לציון ומראשי העיר הוותיקים בישראל, תוקף במילים חריפות את החובבנות שבה הגיעה ועדת ברזילי למסקנותיה, ומציע רעיון יצירתי בארנונה לעסקים. "לצערי הרב, ממשלת ישראל מתנהגת תוך בורות מוחלטת וחוסר ניסיון ולוקחת אנשים חסרי רקע מוניציפלי להחליט החלטות הרות גורל", אומר ניצן. "לא ייתכן שבישראל יקבעו את הארנונה לפי ערך הנכס - מה יעשו ערים בפריפריה אשר בהן ערך הבתים הוא אפסי?".
ניצן מבקש בנוסף להעביר מסר לפקידים בירושלים, ואומר: "אנו מצויים בפקידיסטן. צריכים לתת יותר כוח לשלטון המקומי, אחרי הכל הפקידים אשר יושבים בירושלים צריכים לזכור כי השכל לא חולק רק להם".