הישראלי מבלה בכל יום 219 דקות בממוצע בחברת המסך הקטן, אך לא בהכרח שם לב למה שמשודר

"בניגוד לתחזיות ולנבואות - בפרספקטיווה גלובלית הטלוויזיה מתחזקת" - כך אמרה מנכ"לית הוועדה הישראלית למדרוג, ד"ר יפעת בן חי-שגב, בכנס ראשון שקיימה הוועדה ב"בצפר" של איגוד הפרסום בתל אביב בשבוע שעבר.



בן חי-שגב הציגה נתונים המראים כי זמן הצפייה הממוצע ביום בטלוויזיה בישראל נמצא בעלייה, והסתכם ב-219 דקות לאדם במחצית הראשונה של 2008 (לא כולל ילדים בני ארבע ומטה) - זאת לעומת זמן צפייה של 197 דקות בממוצע ביום ב-2006 ו-163 דקות ב-2000. מדובר בעלייה של כ-34% בדקות הצפייה היומיות מאז 2000. לדבריה, נתונים אלה משתלבים עם הנתונים העולמיים ביחס לצפייה בטלוויזיה, שלפיהם ממוצע הצפייה היומי העולמי לאדם נמצא בסימן עלייה.







איתן כסיף, מנכ"ל טלגאל TNS, הציג בכנס סקר שעוקב אחר המגמות בצריכת המדיה בישראל. מהסקר עולה כי החשיפה היומית לאינטרנט הגיעה ל-81.5% ב-2008 - עלייה של 25% מאז 2004, אז עמדה החשיפה על 65.1%. החשיפה בסקר מודדת את שיעור האנשים שנחשפים למדיה ספציפית לפחות פעם אחת ביום.



עוד עולה מהסקר כי החשיפה היומית לטלוויזיה שמרה על כוחה עם עלייה מזערית של 2% מ-2002 - מ-71.1% ל-72.4%. את עיקר הירידה סופגים הרדיו והעיתונות המודפסת: הרדיו איבד 10% משיעור החשיפה היומי מ-2002, והגיע ל-75.3% ב-2008 לעומת 83.5% ב-2002; העיתונות איבדה 24% - מ-66.8% חשיפה ב-2002 ל-50.5% ב-2008.



בן חי-שגב הציגה נתוני סקר שערכה חברת המחקר נילסן בארה"ב על המחצית הראשונה של 2008, שמגבים את המגמה. הסקר מראה כי בארה"ב נרשם גידול בצפייה ביתית בטלוויזיה, גידול בשימוש בצפייה דחויה (הקלטת תוכניות) וכן גידול בשימוש באינטרנט.







לפי סקר נילסן, זמן הצפייה החודשי בטלוויזיה גדל ב-4%, זמן הצפייה הדחויה גדל ב-56% וזמן השימוש באינטרנט גדל ב-9%. זמן הצפייה בווידאו באינטרנט בחודש היה שעתיים ו-19 דקות במאי 2008, ואילו הצפייה בווידאו בסלולרי הסתכמה בשלוש ורבע שעות בממוצע באותה תקופה. מנהל השיווק של חברת נילסן, ג'ון ברבנק, אמר כי "הטלוויזיה המסחרית חיה ונושמת, ושיעור הצפייה בה גדל בכ-1% מדי שנה - זאת למרות האימוץ המהיר של פלטפורמות אחרות".



זולגים מהקופסה



לדברי בן חי-שגב, "התהליך של דיגיטציה ביתית מביא לכך שאנשים מקדישים יותר זמן לבילוי מול המסך באשר הוא - טלוויזיה, אינטרנט או טלפון סלולרי - ובהתמדה גם הנתח של צפייה במסך הטלוויזיה גדל. הטלוויזיה של ימינו מייצרת אירועי מדיה שפורצים את גבולות מסך הטלוויזיה, ונהפכים למעשה לאירועים תרבותיים מקומיים. מכאן גם השגשוג של ז'אנר הריאליטי, שבמסגרתו מתמוטט הגבול בין דמיון למציאות ומעורבות הקהל היא נדבך מרכזי בו. לכן, טלוויזיה בת ימינו היא שם נרדף לתרבות בת ימינו, לטוב ולרע".



המצב הנוכחי של גלישת התכנים בין הפלטפורמות מעלה גם שאלות של מדידת הצפייה: לדברי בן חי-שגב, "אין ספק שההתפתחויות מאתגרות מבחינת מדידת צפייה והגדרה של מהי צפייה. האם טלוויזיה זה מסך? האם זה תוכן? אנחנו בוועדה מתמודדים עם האתגרים האלה".



בהרצאה שהעביר בכנס פרופ' שמואל ליהמן-ווילציג מאוניברסיטת בר אילן, הוא ציין כי על אף שהטלוויזיה מתחזקת, אם היא רוצה לשרוד בטווח הארוך היא תצטרך להתכנס לתוך המדיום החדש, כלומר האינטרנט, או להתאים את עצמה בצורות אחרות של עירוב הפלטפורמות ושילובן. עוד אמר, כי בעקבות העובדה שאנשים צופים יותר שעות, צפייתם שטחית יותר ואפשר לומר שהם לאו דווקא צופים, אלא נחשפים לתוכן.