טבע, אומריקס, פרוטליקס, מדינול, מעבדות רפא וביו-לאב הן לא רק חברות מבטיחות ומוכרות היטב הפועלות בתחום הבריאות - הן גם החליטו להשקיע בהקמה, הרחבה ופיתוח של מפעלים ומעבדות דווקא בירושלים.
"טבע מחויבת לירושלים מעצם העובדה שהיא נוסדה בה ב-1901. מאז החברה רק מתפתחת ומרחיבה את פעילותה בבירה", אומר אהרן שורץ, סמנכ"ל מיזמים ייחודיים בטבע. "ירושלים היא בירת ישראל וחשוב לחזק את כלכלתה באמצעות הקמת תעשייה עתירת ידע, בעיקר בתחום הביוטכנולוגיה ומדעי החיים", אומר מאיר ארנפרואינד, מנכ"ל ביו-לאב. "הקרבה של החברה לאוניברסיטה העברית מאפשרת לנו ליהנות משיתוף פעולה פורה עם מדעניה המובילים, כמו גם ליהנות מזמינות כוח אדם איכותי בעל תארים אקדמיים מתקדמים".
ד"ר דוד אביעזר, מנכ"ל פרוטליקס, אומר: "כאשר בחנו את החלופות להקמת מתקן עתידי לייצור ופיתוח ביוטכנולוגי נוסף, מצאנו בירושלים שילוב אטרקטיווי של קרבה לבתי החולים למוסדות מחקר ולתעשייה , כוח אדם מקצועי ואיכותי ונכונות גופי העירייה והממשלה לסייע לנו".
ראשונה בין שווים
אין זה מקרה שחברות מובילות בתחום מדעי החיים (ביוטכנולוגיה ומכשור רפואי) ותרופות עולות לירושלים. בארבע השנים האחרונות פעלה הרשות לפיתוח ירושלים בצורה ממוקדת להפיכת ירושלים למרכז המוביל בישראל בתחום מדעי החיים, בסגנון המוכר בעולם המערבי - מוקד משולב של בית חולים, מוסדות מחקר אקדמים ותעשייה מאותו תחום.
בכך מתמודדת ירושלים עם ההילה של מכון ויצמן ברחובות ופארק התעשייה הצמוד אליו, שנחשבים למוקד מצוינות ראשון של תעשיית הביומד בישראל. בנוסף קיימת תוכנית בשלבי ביצוע להקמת פארק תעשייה בתחום הביומד בחיפה, צמוד למתחם בית חולים רמב"ם ומרכז המחקר רפפורט שצמוד אליו.
"אנחנו כבר מובילים, והמטרה שלנו היא לשמור על המובילות, להיות ראשונה בין שווים", אומר אסף ויטמן, מנכ"ל הרשות לפיתוח ירושלים. בשנתיים הקרובות צפויה העיר לראות השקעות בהיקף של 300 מיליון דולר בהקמה והרחבה של מפעלים ומרכזי מחקר ופיתוח (מו"פ) של חברות ישראליות מובילות בתחום. ההשקעות יוסיפו 500 מקומות עבודה חדשים ומיידיים בתחום, וסך הכל כ-2,000 מקומות עבודה בחמש השנים הקרובות, בעיקר לבעלי תארים אקדמיים בביולוגיה, ביוטכנולוגיה, כימיה, רוקחות והנדסה.
תעשיית מדעי החיים באזור ירושלים מונה כיום יותר מ-100 חברות, המעסיקות יותר מ-3,100 עובדים - 57% בחברות ביוטכנולוגיה, 37% בחברות מכשור רפואי ו-3% בחברות תרופות - גידול של כ-20% במספר החברות וכ-32% במספר המועסקים בתעשיית מדעי החיים בשנתיים האחרונות, בהשוואה לנתוני יולי 2006.
לדברי ויטמן, אומריקס פארמה נמצאת בתהליך בנייה מואץ של מפעל לייצור מוצרים ביו-פרמצבטיים בשטח של כ-9,000 מ"ר בהר חוצבים, בהשקעה של כ-20 מיליון דולר. במפעל החדש יעבדו 60-80 עובדים, והחברה כבר החלה בגיוס עובדים לקראת תחילת פעילות ב-2009. פרוטליקס, העוסקת בייצור תרופות ביו-פרמצבטיות בטכנולוגיה של הנדסה גנטית בתאי גזע, קיבלה אישור להקצאת קרקע של 11.2 דונם בהר חוצבים, ובקרוב תחל בבניית מרכז שיכלול פעילות מו"פ, ייצור, לוגיסטיקה, שיווק ומשרדי מטה, שיספק תעסוקה ליותר מ-100 עובדים.
חברת סיגמה-אולדריץ החלה בבניית מפעל ביוטכנולוגי, לייצור חומרי גלם פעילים לתעשיית הביו-פארמה וחומרי עזר המשמשים בתהליך הכנת תרופות. ההשקעה במפעל, ששטחו כ-5,000 מ"ר ועתיד להעסיק יותר מ-30 עובדים, היא כ-29 מיליון דולר, והוא צפוי להתחיל לפעול במהלך הרבעון השלישי של 2009.
נוסף להן, מעבדות רפא תתרחב ותעביר את מפעל התרופות להר חוצבים; ביו-לאב שפועל באזור עטרות בעיר תתרחב ותגייס 60 עובדים חדשים; טבע בונה את המפעל השלישי בירושלים והראשון בישראל בתחום הביו-גנריקה, כאשר מרכז הביו-גנריקה שלה יתפרש על שטח של יותר מ-7,000 מ"ר; ומדינול הודיעה השנה כי בכוונתה להעביר את פעילות המו"פ שלה לירושלים, בקרבת מפעל הייצור שלה.
רוצים חברות רב-לאומיות
מוקד חדש נוסף בירושלים הוא פארק הביומד בהדסה עין כרם, על שטח של 500 דונם, שצפוי להתחיל לפעול בספטמבר וירכז מעבדות ומשרדים של סטארט-אפים במדעי החיים. המתחם נבנה בהשקעה של 14 מיליון דולר.
מדובר בפארק הביומד הראשון בישראל שיכלול בית חולים, אוניברסיטה ומפעלי תעשייה. המבנה נמצא בבעלות שווה ומשותפת של הדסה והאוניברסיטה העברית, ומותאם לתעשיית הביומד. התשתית ייחודית ומושקעת בכל הקשור למעבדות. הכוונה היא לקלוט במבנה מפעלים בראשית דרכם.
החברה הראשונה שנכנסה אליו היא הדסית, חברת יישום הפטנטים של הדסה. בהמשך, בראייה אסטרטגית לטווח של 20 שנה, הכוונה היא למקם בו את המפעלים הנוספים שיוקמו בעיר על ידי חברות מובילות. "הרכבת הקלה של ירושלים תגיע לשם, והפארק יהיה נגיש מבחינת התחבורה", מבטיח ויטמן.
הרשות לפיתוח ירושלים מנהלת מגעים גם להבאת חברות רב-לאומיות לבירה. "מאוד חשוב שחברות רב-לאומיות יפתחו מרכזים בישראל", אומר ויטמן. "ירושלים היא המקום המתאים ביותר לכך. מרכז מו"פ חייב להתבסס על חוקרים בעלי תואר שלישי לפחות, וירושלים היא הגורם מספר אחת בישראל שמייצר זאת". הרשות נמצאת במגעים עם מכוני מחקר פרטיים בארה"ב, רובם בבעלות יהודית, במטרה לגרום להם לפתוח שלוחות בירושלים. הקמת מרכז מלווה בהשקעות גדולות של מאות מיליוני דולרים, למעבדות ושכר חוקרים.
בנוסף פועלת הרשות להקמת חממה ביוטכנולוגית נוספת בירושלים, לצד החממה הראשונה שהוקמה בישראל - ביוליין RX. "אנחנו עובדים על הקמת חממה ביוטכנולוגית בשיתוף המדען הראשי, האוניברסיטה העברית, הדסה, הרשות לפיתוח ירושלים וקרן ון ליר", מספר ויטמן.
נלחמים בביורוקרטיה
הכל החל כאשר הרשות לפיתוח ירושלים החליטה להיאבק בנטישה החילונית של העיר. ההחלטה, שהתקבלה לפני כארבע שנים, היתה להתמקד לא רק בפיתוח תשתיות, אלא גם בפיתוח ההון האנושי.
הרשות, שעובדת עם תקציב של 300 מיליון שקל בשנה (בעיקר הכנסות מנדל"ן), שכרה את שירותי חברת הייעוץ שלדור כדי שתסמן את היתרונות היחסיים של העיר. "הטעות הגדולה שאפשר היה לעשות זה לרצות להיות כמו רעננה, הרצליה וכפר סבא. כיום אין לירושלים סיכוי להתחרות בגוש דן", אומר ויטמן. "שלדור זיהתה ארבעה תחומי חוזק של ירושלים, והחזק בהם היה הביומד. האוניברסיטה העברית מובילה בישראל בתחום, ובתי החולים הדסה ושערי צדק מובילים בישראל במחקר בביומד. זו תשתית מאוד בסיסית לתחום.
"נושא שני הוא תעשיית הביומד", ממשיך ויטמן. "עכשיו טבע בונה לעצמה תשתית ייצור ופיתוח בעיר, על אף שיש אצלה דילמות אם לצאת מישראל או להישאר. ברור שיש מקומות זולים יותר, אבל החברה בחרה להשקיע בירושלים. המפעל הגדול של טבע בעולם נמצא בירושלים ומפעל הביוטק הראשון שלה בעולם מוקם בירושלים, בהר חוצבים. החברה כבר הגישה בקשות להקמת מפעל תרופות נוסף שמתחבר לנוכחי, ויהפוך להאב (מרכז אזורי) הכי חשוב של טבע. אמרתי ליו"ר טבע, אלי הורביץ, שאני מאוד מקווה שלאור הריכוז הזה טבע תמצא לנכון להעביר גם את ההנהלה שלה מפתח תקוה לירושלים".
כדי להפוך את החזון למציאות החליטו בחברה הכלכלית ירושלים להקים את ביו-ירושלים, בניהולה של שירלי קוטנר - גוף שאמור לרכז את הטיפול בפיתוח תעשיית הביומד בעיר. "אנחנו רוצים לפעול לצד ועם מרכזים אחרים כמו רחובות, תל אביב וחיפה", אומר ויטמן, אבל גם הוא יודע שברגע שחברה דוגמת פייזר או מרק תודיע על הקמת מרכז מו"פ בישראל, כל שיתוף הפעולה יתפוגג ותתפתח תחרות עזה בין המרכזים כדי שהחברה הזרה תפעל אצלם.
הרשות גם גיבשה סל הטבות שנועד למשוך יזמים ועובדים לירושלים. "אנחנו מלווים את כל היזמים בכל המהלכים הביורוקרטיים עד הקמת המפעל. ללא הסרת המחסומים הביורוקרטיים הם לא היו באים. אנחנו גם נותנים הטבות כספיות", מוסיף ויטמן. מחצית מעלות פיתוח הקרקע ניתנת למפעלים כמענק. "הכרזנו על מענק של עד 2.4 מיליון שקל לחברות ביומד גדולות שיקימו מפעלים חדשים בירושלים". כדי למשוך עובדים משתתפת הרשות בתשלומי ארנונה לתקופה בת ארבע שנים ובנוסף, כל עובד בתחום הביומד שעובר להתגורר בירושלים מקבל 1,500 שקל בחודש בשנה הראשונה ו-1,000 שקל בחודש בשנה השנייה. בינתיים, ממוצע המעבר הוא 140 משפחות בשנה.
"נעשה לירושלים מה ש'סקס והעיר הגדולה' עשתה לניו יורק"
>> הרשות לפיתוח ירושלים החליטה להפוך את העיר גם למרכז עיצוב לאומי, לא רק מרכז ביומד. "אחד ממנועי הצמיחה העולמיים כיום זה העיצוב, וחשוב לנו שהעיצוב ייצא מהעיר", אמר אסף ויטמן, מנכ"ל הרשות לפיתוח ירושלים. "לכן הקמנו בעיר מרכז לעיצוב תעשייתי, שיפעל לפיתוח כלכלי של העיר ולהשארת אמנים צעירים בבירה".
חברת שלדור, שנשכרה לבדוק את הפוטנציאל העסקי הייחודי של העיר, זיהתה ארבעה תחומים מרכזיים: תיירות המבוססת על המורשת והעתיקות, אמנות, תחום הביומד ומחקר וידע המתבצעים בריכוז גבוה של מכוני מחקר פרטיים וממשלתיים, בעיקר בתחומי רוח ופוליטיקה.
לפי נתוני הרשות לפתוח ירושלים, יותר ממחצית מתלמידי האמנות בישראל לומדים בבירה (למשל בבצלאל והדסה), ופועלים בה יותר מ-1,000 עסקים בתחומי עיצוב תעשייתי, אדריכלות ועיצוב פנים. מרכז העיצוב שהוקם יערוך בקרוב ימי עיון שמטרתם לעודד את התחום בירושלים ובישראל. תקציבו השנה יהיה 3 מיליון שקל ובראשו עומד קני סגל, מעצב תעשייתי המכהן גם כראש החוג לעיצוב בשנקר ובמכללת הדסה בירושלים.
גם את תעשיית הקולנוע מנסה הקרן לנתב לירושלים, לחממה שהקים איש העסקים אראל מרגלית. "אנחנו רוצים לעשות לירושלים מה שהסדרה 'סקס והעיר הגדולה' עשתה לניו יורק מבחינת התודעה הציבורית", אומר ויטמן. "לכן ייסדנו קרן קולנוע בירושלים בהיקף של 8 מיליון שקל, שעושה סרטים עלילתיים סביב ירושלים".
300 מיליון דולר יושקעו בירושלים על מנת להפוך את העיר למובילה בתחום מדעי החיים
אורה קורן
30.7.2008 / 8:42