נדחתה בקשת מחזיקי האג"ח של חפציבה חופים לעכב את השלמת הפרויקטים של החברה

>> אישור ההסדרים עם הבנקים מזרחי טפחות ומרכנתיל דיסקונט הנוגעים לפרויקט חפציבה חופים לא יעוכב - כך קבע שלשום בית המשפט העליון כשדחה את בקשת מחזיקי האג"ח של חפציבה חופים לעיכוב ביצוע הסדר להשלמת פרויקטים של החברה.



בית המשפט המחוזי בירושלים אישר באפריל הסדר להשלמת פרויקטים של חפציבה חופים שלוו על ידי מזרחי טפחות - כ-16 פרויקטים גמורים וחמישה פרויקטים שעדיין לא הושלמו. מעט קודם לכן אישר בית המשפט הסדר להשלמת פרויקטים המלווים על ידי מרכנתיל דיסקונט.



חפציבה חופים הוקמה כחברה ייעודית לצורך ייזום והקמת פרויקט נדל"ן למגורים מערבית לחדרה, אשר תוכנן לכלול 18 בניינים ובסה"כ כ-1,100 יחידות דיור. לצורך הקמת הפרויקט גייסה החברה יותר מ-200 מיליון שקל באמצעות הנפקת אג"ח. מחזיקי האג"ח, המיוצגים על ידי עו"ד יוסף בנקל, טענו בבקשה לעיכוב הביצוע כי הם הנושה הבלתי מובטח הגדול ביותר של החברה, וכי אישור הסדרים אלה מועיל לנושים המובטחים, בהם מרכנתיל ומזרחי טפחות, אך עשוי לפגוע פגיעה קשה ובלתי הפיכה בנושים האחרים. "כל הסדר שכזה מפחית ממסת הנכסים של החברה, כך שבסופו של יום לא יהיה ניתן עוד למכור את חפציבה חופים כמכלול", טענו מחזיקי האג"ח.



בבקשה שהגישו במקביל, בה ביקשו לערער על ההחלטות שאישרו את ההסדרים, טענו מחזיקי האג"ח כי הסדרים אלה מביאים לפירוקה של חפציבה חופים לשם פירעון חובות למי שאינם נושי החברה אלא נושים של חברות אחרות בקבוצת חפציבה - וזאת מבלי שהתקבלה החלטה על פירוק החברה.



השופט חנן מלצר קבע כי בהסכמי מרכנתיל ומזרחי גלום פתרון שיכול להביא לסוף מצוקתם של חלק נכבד מהקשורים בקבוצת חפציבה, ובראשם רוכשי הדירות. לדבריו, היעתרות לבקשה עלולה להסב נזק רב לכלל נושי קבוצת חפציבה, ובראשם רוכשי הדירות.



מלצר אמר כי מחזיקי האג"ח כלל לא הוכיחו כי ניתן למכור את פרויקט חפציבה חופים כמכלול, וכי מתווה כזה אכן עדיף מבחינתם. לדבריו, הנזק שייגרם למחזיקי האג"ח כתוצאה מהמשך יישום ההסדרים הוא תיאורטי בשלב זה, שכן לא ברור שמכירת הפרויקט כמכלול עדיפה על מכירה בחלקים. עם זאת, מלצר הורה כי הבקשה תועבר לדיון בפני שלושה שופטים.



מחזיקי האג"ח חויבו לשאת בשכר טרחת המנהל המיוחד של חפציבה, עו"ד יצחק מלכו, ובשכר הטרחה של הבנקים, בסך כולל של 30 אלף שקל (רע"א 3813/08).