משרד התשתיות: מקורות המים בסכנת זיהום בגלל הממשלה

הממשלה יצרה מלכוד ביורוקרטי המונע טיפול בתשתיות ביוב וגורם לסיכונים בריאותיים ולנזקים חמורים למקורות מים - כך טוענים במשרד התשתיות.



הטענות הועלו בעקבות קביעת הממשלה כי רשויות מקומיות יקבלו סיוע בהקמת צנרת ומכוני טיהור רק לאחר שיצטרפו לתאגידי ביוב ומים. רשויות רבות לא הספיקו להצטרף לתאגידים אלה, וכיום לא ניתן לסייע להם.



בראשית החודש פנה שר התשתיות, בנימין בן אליעזר, ליועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, וביקש ממנו סיוע בהתמודדות עם משבר הביוב המתרחב בעקבות החלטת הממשלה בעניין תאגידי מים וביוב. על פי ההחלטה שהתקבלה בשנה שעברה, משרד התשתיות יעניק סיוע לרשויות מקומיות לאחר שהקימו תאגידים.



הרשויות היו אמורות להצטרף לתאגידים עד לחודש פברואר השנה, אבל לטענת השר רבות מהן לא עשו זאת. תאגידים רבים לא קמו, וכתוצאה מכך לא ניתן להעביר לרשויות סיוע והן נחשבות למפירות חוק.



מדובר ביישובים באזורים שונים, בהם בעיקר יישובים בדוויים וערביים. כך לא הוסדרו בעיות הביוב של היישובים הבדוויים המוכרים בנגב בגלל אי הקמת תאגיד. כמו כן לא הוקם תאגיד בעיר הכרמל (דלית אל כרמל ועוספיה). גם יישובים יהודיים לא השלימו הצטרפות לתאגידים וכך לא הוסדרו בעיות שפכים באזור נחל הקישון והכנרת. כמו כן לא הוקם מכון טיהור שפכים מתוכנן ליד קיבוץ גבעת ברנר והשפכים באזור מזהמים את אקוויפר החוף.



האחראי על מינהל הביוב במשרד התשתיות, אלכס קושניר, אמר כי לא ניתן להסדיר מכון טיהור שפכים הנמצא בסמוך למאגר הראשי של המוביל הארצי ושפכים גולשים ממנו לסביבה. "יש מקרים שבהם יש לנו תקציב ואנחנו לא יכולים להשתמש בו", ציין.



לטענת משרד התשתיות, הרוב העיכובים בהקמת תאגידים היא משרדי הממשלה. סיבה נוספת היא התניות שרירותיות כמו קביעה שתאגיד חייב להיות אזורי, או קביעת תאגידים המבוססים על יישובים בעלי בסיס סוציו-אקונומי נמוך, מה שמסכן את אפשרות התאגיד לפעול. יש מקרים שבהם רשות מבוססת כלכלית מסרבת להצטרף לרשות הנמצאת בחובות.



"צריך לגלות יותר גמישות ולא לכפות על הרשויות איך ואל מי להצטרף", אומר קושניר. "אנחנו ואנשי משרדי הפנים, האוצר והמשפטים צריכים לפעול במסגרת משותפת שתוכל לקבוע כי אם קיים חשש בריאותי או נזק חמור למקורות מים, ניתן יהיה לקדם פרויקטים גם אם עדיין לא הוקם תאגיד".