מדיניות כלכלית בכאוס פוליטי: חברי ועדת הכספים על מדיניות תקציבית וחקיקה פרטית

על מבול החקיקה הפרטית שעברו הכנסת בעלות תקציבית של מילארדים בשבועות האחרונים, והערכות הגוברות כי התקציב לא יעבור השנה בעקבות התפטרות אולמרט, אומרת חברת הכנסת שלי יחמוביץ', אנו צפויים לראות בחודשים הראשונים של 2009 את ביצועו של תקציב 2008, שיגרום לפעולה של התקציב "בתת תקצוב ובערפל ביצועי".



על הבחירות הקרבות אומר ח"כ יעקב ליצמן מיהדות התורה שימש במשך שנים רבות כיו"ר ועדת הכספים, כי רבים השחקנים הפוליטיים המעוניינים בהמשך קיומה של הכנסת הנוכחית, "הפרמטר המרכזי הוא אם יהיו או לא יהיו בחירות. כרגע נראה לי שיש סיכוי טוב לממשלה חלופית אחרי הבחירות הפנימיות בקדימה בספטמבר ובמקרה ותהיה ממשלה כזו אני צופה שיהיה תקציב עוד השנה".



ליצמן סבור כי מפלגות הקואליציה מתכוננת לתקופת בחירות, "מפלגת העבודה מבקשת פתאום כסף לגמלאים ובהנחה וש"ס תעשה אותו דבר לקצבאות ילדים מדובר בהכנה לבחירות. אם תורכב בסופו של דבר קואליציה חדשה ללא בחירות, נראה כי רק חלק מהדרישות שעולות כעת יענו".



בנוגע למבול החקיקה הפרטית מאמין ליצמן כי מרבית הישגיה של החקיקה הפרטית יבוטלו בחוק ההסדרים במקרה של ממשלה חדשה.



"במקרה ולא מרכיבים ממשלה", צופה ליצמן, "יורכב התקציב רק על ידי הממשלה החדשה שתושבע בשנה הבאה - במקרה כזה אנו צפויים לראות לצד התנהלות ללא תקציב את המשך הכאוס הפרלמנטרי אל תוך תקופת הבחירות"



סטאס מיסז'ניקוב, ראש וועדת הכספים לשעבר, סבור כי "בתקופת התקציב הקרובה כולם יהפכו להיות 'חברתיים' כשהמשבר העמוק סביב התקציב יוביל בסופו של דבר לבחירות כלליות. בוז'י הרצוג אמר ביום חמישי האחרון כי אם הנהגת האוצר והשלטון לא יענו לדרישות התקציביות של מפלגת העבודה: ברור מה יקרה".



בנוגע לאישור התקציב סבור מז'סניקוב, "חשוב שלמדינת ישראל יהיה תקציב עד ה-31 בדצמבר למרות הממשלה הכושלת ואנו נשדר יציבות פנימה והחוצה, כל אלו הם לא יותר ממשאלת לב כי לטעמי דבר זה לא יקרה בסופו של דבר. בחפיפה שהעברתי לברוורמן בוועדת הכספים הדגשתי בפניו כי להערכתי התקציב לא יעבור השנה וכי אין כל סיבה לקחת זאת ללב, אחרי הכל זה מחוץ לידיו".



על הבחירות אומר מיסז'ניקוב, "אני בטוח כי הממשלה במתכונתה הנוכחית לא תמשיך. בסופו של דבר דינאמיקת ההרס העצמי של הקואליציה תפעל את פעולתה ומפלגות העבודה וש"ס שרגילות לפעול נגד הקואליציה בה הן שותפות יפילו אותה. סנונית ראשונה להתנהגות זו של שותפות אלו הוא הצבעת אי האמון של מפלגת העבודה בממשלה בה היא יושבת לפני כשבועיים".



בנוגע לביקורת הרבה המוטחת בנוגע לחקיקה הפרטית טוען מז'סניקוב כי יש לזכור כי מדובר בסופו של דבר בחלק מתפקידיהם של המחוקקים אך מסייג, "חברי הכנסת שמציעים חוקים שעלותם התקציבית גבוהה יהפכו מחר לשרים ויצטרכו למצוא מקורות תקציביים.



לפעמיים אנחנו שוכחים שאנחנו כולנו באותה קלחת". הממשלה החדשה תבחר להערכתו להעלים חלק מהחקיקה הפרטית דרך חוק ההסדרים, שיטה לה הוא מתנגד וכן באמצעות "קביעת סדרי עדיפויות שייקחו בחשבון את החקיקה של השבועות האחרונים".



שלי יחימוביץ' רואה גם היא בחירות באופק, "יש סבירות גבוהה לבחירות כל כיוון התנועה של המערכת הפוליטית הוא לקראת בחירות שכאלו, יהיו כמובן ניסיונות לממשלה חלופית אך מירב הסיכויים שניסיונות אלו לא יצלחו", בנוסף אומרת יחימוביץ , "אני מתקשה להשלים עם העובדה כי ראש הממשלה הבא יבחר על ידי קומץ המתפקדים של קדימה, מפלגת קדימה היא תקרית שאין להנציחה ולכן נטייתי היא ללכת לבחירות".



עם זאת, מכירה יחימוביץ' בכוחות המושכים להמשך קיומה של הכנסת הנוכחית, "לרוב חברי הכנסת אין סיכוי להיבחר שוב, בין אם בפרימריס בתוך מפלגתם ובין אם בעקבות תוצאות הבחירות הצפויות לכנסת. לכן לחברי כנסת אלו יש אינטרס לשמר את המצב כמו שהוא".



יחימוביץ' תומכת בחקיקה הפרטית הממלאת לתפיסתה צורך חיוני, "החקיקה הפרטית מתרחשת בעקבות ריק בעבודת הממשלה בכל הנוגע לחקיקה חברתית, חברי הכנסת נכנסים לוואקום שהממשלה והאוצר".



יחימוביץ' מוסיפה כי "חישוב עלות החקיקה הפרטית על ידי האוצר הוא חישוב פרימיטיווי. לדוגמא לחוק שירותי רפואה מונעת ישנה עלות תקציבית אבל מחקרים שנעשו בעולם מראים שעל כל דולר שאתה מוציא על לרפואה מונעת המדינה מרוויחה ישירות כ-5 דולר. לחוקים רבים הרווח למדינה בטווח הבינוני והארוך גדול מעלותם".