אגרה בת 25 שקל הבריחה הנזקקים מהסיוע המשפטי

מאת רותי סיני

מאז שמשרד המשפטים החל לגבות אגרות עבור מתן ייצוג משפטי לנזקקים, ירד באופן ניכר מספר מבקשי הסיוע. גם כמות הכסף שנגבתה קטנה בהרבה מהצפיות המוקדמות במשרד האוצר. בשלושת החודשים מאז נכנסו האגרות לתוקף, נגבו פחות מ-200 אלף שקל, לעומת הערכה מוקדמת באוצר להכנסות של 4 מיליון שקלים בשנה.

על פי דיווחים המתקבלים מלשכות הסיוע המשפטי הפועלות בתל אביב, ירושלים, חיפה ובאר שבע, זכאים המגיעים לפתוח תיק ושומעים כי עליהם לשלשם אגרה של 25 שקלים אינם חוזרים לראיון שנקבע להם עם עורך דין כדי שיקבל מהם את פרטי המקרה. עובדי הלשכות מספרים, כי זו תופעה שכלל לא היתה מוכרת להם לפני שהוטלו האגרות. תוצאה נוספת של הטלת האגרות היא התארכות משך הטיפול בכל פנייה.

בצד הירידה במספר הפונים לקבלת סיוע מהמדינה, עולה בחודשים האחרונים מספר הפונים לקבלת סיוע חינם מארגונים וולונטריים, ובהם הקליניקה המשפטית של חטיבת זכויות האדם במכללה האקדמית למשפטים ברמת גן, עמותת "ידיד" ועמותת "הלב".

"התרענו שהאגרות ירתיעו אנשים ושגם מבחינה כלכלית זה לא ישתלם, ונראה שצדקנו", אומר יובל אלבשן, מנהל חטיבת זכויות האדם במכללה ברמת גן. לובי של ארגונים חברתיים גם התריע בזמנו, כי הכסף מהאגרות לא יכסה אפילו את עלות המנגנון שיוקם לשם גבייתן, ואלבשן סבור כי כוונתו של האוצר בהטלת האגרות היתה לחסל את האגף לסיוע משפטי.

אלבשן פנה השבוע לוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, שאישרה את התקנות, כדי לבקש דיון בהשפעת האגרות על הזכאים.

האגף לסיוע משפטי מטפל בכ-35 אלף איש בשנה בתקציב של 40 מיליון שקלים. בחוק ההסדרים ל-2002 מציע האוצר להקטין את מספר הזכאים לסיוע באמצעות שינוי הקריטריונים לזכאות.