דסק חו"ל פעילים: מדינות ה-BRIC יצמחו השנה הרבה יותר מארה"ב או אירופה

מאז תחילת ההערכות, שהפכו למציאות, בדבר ההאטה המשמעותית בכלכלה העולמית, הפכה תיאורית ה-Decoupling לאחת התזות החשובות ביותר בשנתיים האחרונות. בתרגום חופשי Decoupling היא "התנתקות" ותיאוריה זו גורסת ש"שאר העולם" ובעיקר השווקים המתעוררים, גדולים וחזקים מספיק על מנת להיפרד מהכלכלה האמריקאית ולהמשיך לצמוח גם כאשר היא מאטה בחדות. הסיבה לאופטימיות הזאת הייתה נעוצה בארבע אותיות שעד לפני שנתיים לא נשאו כל משמעות מיוחדת, אולם מאז הפכו לאחת המנטרות החשובות בעולם ההשקעות - BRIC - קיצור שניתן לקבוצת ארבע המדינות המובילות את השווקים המתעוררים - ברזיל, רוסיה, הודו וסין.



היישום של התיאוריה בשוקי המניות התבטא בכך שאין סיבה למהר ולמכור את המניות בשווקים המתעוררים שזינקו לרמות שיא בחצי השני של 2007, מכיוון שאלה ימשיכו לצמוח והעולם כבר אינו תלוי בקטר האמריקאי. אלא שמאז אוקטובר 2007 דומה היה שהתיאוריה קרסה. הבורסה של הקטר הסיני, זה שהיה אמור להוביל את מגמת ה"ההתנתקות" לא זו בלבד שלא המשיכה את מגמת העליות המטאוריות שאפיינה אותה עד סוף 2007, אלא שינתה כיוון בצורה כה חדה באוקטובר 2007, שאפילו ירידה של 20% בבורסה האמריקאית באותה תקופה נראית כמו משחק ילדים לעומתה.



מאז השיא של אמצע אוקטובר ירד מדד ה-CSI 300 המייצג את מניות ה-A שנסחרות בבורסה של שנחאי ושנזן בכ-53% ונתן את האות לירידות חדות בכל השווקים המתעוררים. הבורסה של הודו ירדה בכ-40% משיאה (ומאז הספיקה להתאושש מעט, כך שכרגע הירידה היא של כ-30%) ואילו הבורסות של שתי החברות הנוספות במועדון ה-BRIC, ברזיל ורוסיה, המוטות מאוד כלפי תחום הסחורות, רשמו את השיא שלהן דווקא במאי השנה יחד עם השיא במחירי כל מניות הנפט ומאז השלימו ירידה של כ-23% כל אחת.



לכאורה מדובר בהוכחות הטובות ביותר לקריסת תיאורית ההתנתקות. הרי ירידות של 25%-50% בשוקי המניות של הקטרים הגדולים, אלה שאמורים להוביל את העולם לאחר שקיעת האימפריה האמריקאית, מעידות שהעולם כמנהגו נוהג, וכאשר הכלכלה האמריקאית מאיטה ושוקי ההון בארה"ב יורדים בחדות, שאר העולם מגיב בצורה חזקה עוד יותר. אולם נדמה כי התמונה הזאת חלקית בלבד.



שוקי המניות במדינות ה-BRIC אכן רשמו ירידות חדות, אולם את אלה ניתן להסביר לא רק בירידות בשוקי המניות בארה"ב, אלא גם ברמות המחירים הגבוהות מדי אליהן זינקו השווקים באותן מדינות. הדוגמה הטובה ביותר היא סין, שם בשיאה של הבועה נסחרו המניות במכפילים של למעלה מ-30% – הרבה מעבר לרמות כלכליות הגיונית. אולם ברמה הכלכלית נראה שקצת מוקדם להספיד את התיאוריה כולה ולסבור שחזרנו לעולם עם קטר אחד.



מרבית החזאים מדברים על צמיחה עולמית חיובית ב-2008 של קרוב ל-4% וזאת בשעה ששלושת הגושים הכלכליים הגדולים: ארה"ב, אירופה ויפאן יצמחו בפחות מ-2% ויהיו על סף מיתון. בהחלט אפשר לראות שהמדינות המתפתחות ובעיקר מדינות ה-BRIC ממשיכות לרשום צמיחה והפעם בעיקר בזכות ביקושים מקומיים – האינדקטור הברור ביותר להתנתקות מסוימת מהכלכלה האמריקאית ומהצרכן האמריקאי. כך למשל הקונצנזוס העולמי הוא שמדינות ה-BRIC יצמחו השנה בכ-8.4% וזאת בשעה שארה"ב תצמח רק בכ-1.5%.



נקודה מעניינת לא פחות היא השינוי בהערכות לגבי הצמיחה בשווקים המתעוררים על רקע הירידות בתחזיות הצמיחה בארה"ב. בתחילת השנה דיברו ההערכות על צמיחה של 9% במדינות ה-BRIC. מאז, למרות כל הנתונים השחורים מארה"ב וקיצוץ תחזית הצמיחה של המשק האמריקאי ביותר מרבע, ירדו התחזיות לגבי מדינות ה-BRIC ב-7% בלבד (מ-9% ל-8.4%). נתונים אלה, אם יימשכו, יכולים ללמד שההתנתקות אולי לא מושלמת, אבל בהחלט לא מתה.



אמרה מפורסמת גרסה פעם שכשארה"ב מתעטשת, כל העולם מקבל שפעת. לאחר מכן נדמה היה שהשווקים המתעוררים יוכלו למשוך את הכלכלה הגלובלית גם כאשר ארה"ב חולה. ובכן, נראה שהמציאות רומנטית קצת פחות - התעטשות בארה"ב אולי לא גורמת לשפעת קשה בכל העולם, אבל דלקת ריאות בארה"ב עדיין יכולה לגרום להתעטשות גם בסין הרחוקה.



דסק חו"ל, פעילים ניהול תיקי השקעות מקבוצת בנק הפועלים