השוק האפור? לא מכירים

אין ולו גורם ממשלתי אחד שמחזיק בנתון בודד כלשהו על הפעילות בשוק האפור. התוצאה היא שדווקא החוליות החלשות ביותר כלכלית, לווים חסרי ביטחונות, הם אלה שהמדינה מפקירה אותם לידיים עברייניות

מירב ארלוזורוב
05/08/2008

ד"ר זוהר פלדבוי, מהמרכז ללימודים אקדמיים, שולח אחת לשנה את הסטודנטים שלו לחשבונאות לפתוח את העיתונים. לא, לא במדורי הכלכלה. ד"ר פלדבוי שולח את הסטודנטים שלו דווקא לעמודים הפנימיים, היכן שמתפרסמות בגלוי מודעות של מי שמציגים עצמם כ"נותני הלוואות".

הסטודנטים של פלדבוי מתקשרים למספרי הטלפון המופיעים ב-24 מודעות כאלה, בכל רחבי המדינה, ומבקשים לדעת מהם התנאים לקבלת הלוואה של 10,000 שקל לשנה. הם מקבלים תשובה, בדרך כלל כמעט מיידית ומפורטת, לרבות המחירים, הסכומים וכל המסמכים הנדרשים לקבלת ההלוואה.

את הבדיקה השנתית הזו עורך ד"ר פלדבוי זו השנה החמישית. על סמך הבדיקה הוא הצליח להסיק כי הריבית הממוצעת הנדרשת על הלוואה בינונית בשוק האפור בישראל מגיעה ל-230% (ריבית שנתית אפקטיווית). בשוליים, בהלוואות קטנות ולטווח זמן קצר, מגיעה הריבית האפקטיווית השנתית עד ל-499%. זאת לעומת ריבית מותרת, על פי חוק, של פחות מ-20%.

ד"ר פלדבוי צוחק שאפילו נציגים ממשרד המשפטים התקשרו אליו פעם כדי לברר מהיכן הוא משיג את נתוניו על השוק האפור. "מה הבעיה?", הוא עונה, "הכל מתפרסם בגלוי בעיתון". למרות זאת, משרד המשפטים נזקק לשירותיו של פלדבוי כי מתברר שפרט ל-24 שיחות הטלפון השנתיות שהוא עורך לפעילים בשוק האפור - אין אף גורם אחר שאוסף אינפורמציה על השוק הזה; על אף שיש חוק שאמור להסדיר את גובה הריבית המותרת בשוק האפור; על אף שיש מפקח - המפקח על הביטוח במשרד האוצר - שנותן רישוי לכל חלפני הכספים ומנכי הצ'קים בישראל; על אף שידוע כי כמעט כל משפחות הפשע מחזיקות בפעילות בשוק האפור, מה שהופך את השוק הזה גם למטרה מודיעינית של המשטרה; על אף שהשוק האפור הוא גורם לווה חשוב בבנקים בישראל; ועל אף כל אלה, אין ולו גורם ממשלתי אחד שמחזיק בנתון בודד כלשהו על הפעילות בשוק האפור. אנחנו יודעים זאת כי שאלנו את כולם - ולא קיבלנו תשובות מאיש.

מתברר שכולם מנערים חוצנם מהשוק הזה, בין השאר, בשל תדמיתו העבריינית. מה להם, למפקח על הביטוח במשרד האוצר או למפקח על הבנקים בבנק ישראל, להטריד את עצמם בפעילות שקשורה לארגוני הפשע? אז איש אינו מפקח, איש אינו שואל שאלות - וכולם משאירים את השטח פנוי לחלוטין להשתלטות עבריינית. זאת על אף שהשוק האפור הוא פעילות לגיטימית, מוסדרת בחוק ואפילו פעילות לגיטימית חשובה עד מאוד.

חשובה עד כדי כך שהשוק האפור הוא כיום החלופה היחידה בישראל לקבלת אשראי צרכני חוץ-בנקאי. בשעה שבמסגרת הוועדה לפיתוח עתידי של שוק ההון (ועדת אריאב) מתגוששים ביניהם המפקחים בשאלה כיצד פותחים את תחום האשראי הקמעוני בישראל לתחרות - לאחר שכיום האשראי למשקי בית ולעסקים קטנים מצוי בהגמוניה מוחלטת של הבנקים - בפועל קיימת תחרות כזו, במסגרת השוק האפור. רק שהיעדר הפיקוח הופך אותה לתחרות של היעדר ברירה: מי שהצליח לסבך את עצמו במעמד של לקוח מוגבל, ואין לו יותר יכולת לוות במערכת הבנקאות, או מי שרוצה להקים עסק קטן ואין לו כל ביטחונות להעמיד כנגד ההלוואה. אלה הם הלקוחות שנאלצים לכתת רגליהם לשוק האפור.

היתרון של השוק האפור הוא שהוא מעמיד הלוואות ללווים שנדחים על ידי הבנקים, גם בלי ביטחונות כלשהם. כל שצריך כדי לקבל הלוואה, מספר פלדבוי, הוא תעודת זהות, תלושי שכר, אישור על מצב חשבון הבנק ובדרך כלל גם אישור על בעלות דירה. כך, המכשלה של היעדר ביטחונות, במיוחד למי שרוצה לפתוח עסק קטן, ניתנת למעקף. החיסרון של השוק האפור הוא שהריבית הממוצעת שתגבה על ההלוואה הזו היא 230%.

החוק אמנם אוסר זאת. החוק קובע כי הריבית המרבית על הלוואה חוץ-בנקאית תגיע לכ-20% (פי שניים ורבע מהריבית הממוצעת בבנקים באותה עת), ומי שנגבתה ממנו ריבית גבוהה יותר רשאי לפנות לבית המשפט - וזה יבטל את ריבית הנשך. רק שאל תנסו לברר כמה תביעות לבית המשפט הוגשו על סמך החוק הזה. באופן מפתיע לא מוגשות כמעט תביעות כאלה, אולי מפני שאף אחד לא רוצה להסתבך עם העוסקים בשוק האפור - זהו הנזק של הפקרת השוק הזה לידיים עברייניות - ואולי מפני שלחייבים אין בכל מקרה כתובת אחרת לפנות אליה, ולכן הם מעדיפים שלא לחסום בפניהם גם את הכתובת הזו.

התוצאה היא שדווקא החוליות החלשות ביותר כלכלית, לווים חסרי ביטחונות, הם אלה שהמדינה מפקירה אותם לידיים עברייניות, הגובות מהם באיומים פיסיים ריבית אפקטיווית של 230%. זה כמובן לא חייב להיות כך. בעולם יש אגודות אשראי צרכניות מקומיות, שמסייעות בהספקת אשראי צרכני מפוקח גם ללווים חלשים במיוחד. בעולם גם קיים פיקוח על השוק האפור. הנה, רק השבוע הגיש מאניוויל, הגוף האירופי האחראי על הלבנות הון, דו"ח על אכיפת הלבנות ההון בישראל ובו נזיפה לישראל על היעדר פיקוח מצדה על השוק האפור. כלומר, גם צרכנית וגם חוקית יש סיבות לנסות ולהסדיר את פעילות השוק האפור בישראל - רק שלא נראה שמישהו באמת מעוניין בכך.

  • שוק אפור

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully