לא צריך לרחם על חברות כוח האדם

חוק עובדי חברות כוח האדם, שנחקק לראשונה ב-96', היה עד כה אנמי למדי. יו"ר ההסתדרות הקודם, עמיר פרץ, ניסה ב-2000 להעניק שיניים לחוק, על ידי סעיף הקובע כי מי שמעסיק עובד באמצעות חברת כוח אדם יצטרך לקלוט אותו כעובד מן המניין בתוך תשעה חודשי העסקה. יישום הסעיף נדחה משנה לשנה במסגרת חוק ההסדרים, בלחץ אנשי האוצר. רק ב-2007 הצליח יו"ר ההסתדרות הנוכחי, עופר עיני, לכפות על האוצר באיומי שביתה את הפעלת הסעיף, ב-1 בינואר השנה.

חברות כוח האדם מנסות לדחות את יישום הסעיף, מחשש שיאבדו את ההכנסות שמניבה להם העסקת העובדים דרכן. בשוק פועלות לא פחות מ-300 חברות כוח אדם, ולפי נתוני דן אנד ברדסטריט ל-2007, הכנסות שש חברות כוח האדם הגדולות היו כ-2.7 מיליארד שקל.

מכונת יחסי הציבור של חברות כוח האדם פועלת שעות נוספות, וכעת אנו בשלב האיומים: אם ייושם באוקטובר "סעיף תשעת החודשים", אומרים לנו, המעסיקים יעדיפו לפטר את העובדים מאשר להפוך אותם לעובדים מן המניין. לפי איגוד חברות כוח האדם, 60-80 אלף עובדי חברות כוח האדם צפויים לפיטורים עד סמוך ל-1 באוקטובר.

נכון לעכשיו, לא רק שהיקף הפיטורים של עובדי חברות כוח אדם הוא קטן, אלא שיש חברות המצהירות כבר עתה כי יקלטו את העובדים הללו כעובדים מן המניין משום שהן חוששות שפיטוריהם ערב 1 באוקטובר יפעל בסופו של דבר כבומרנג נגדן - למשל בתביעות משפטיות שיוגשו נגדן על היעדר תום לב בפיטורים.

וחברות כוח האדם? אל דאגה. הן כבר השלימו את היערכותן לקראת המציאות החדשה. חלקן הקימו בחשאי "חברות שירותים", שעליהן לא חל חוק חברות כוח האדם, שיספקו כוח אדם זמני. חלק אחר של חברות כוח אדם, לאו דווקא הגדולות שבהן, הנהיגו תנאי ניצול כלפי עובדיהן; אם הן ייעלמו, אין סיבה להצטער.