המעסיקים דנים עם ההסתדרות בהגמשה נוספת של שעות העבודה

חוק שעות חוק עבודה ומנוחה קובע את מסגרת השעות להעסקת העובד: 43 שעות בשבוע או 186 שעות בחודש - למעט קבוצות עובדים שעליהן החוק אינו חל, כגון שוטרים ועובדי מדינה בתפקידים מיוחדים. עם זאת, סעיף 5 בחוק מאפשר למעסיקים ולהסתדרות לנהל משא ומתן להכנסת תיקונים בו.



צוות המעסיקים, בראשות מנהל אגף משאבי אנוש בהתאחדות התעשיינים עו"ד אבי ברק, הציע לצוות ההסתדרות, בראשות ראש הלשכה המשפטית של האגף לאיגוד מקצועי עו"ד שי תקן, לקבוע כי הגמישות בהעסקה תתבטא בכך שהעובד או המעסיק יוכלו לקבוע מסגרת של שעות עבודה השונה מזו הקיימת כיום. לדוגמה, עובד יוכל להיעדר מהחברה למשך שלושה ימים בשבוע אחד, ובלבד שסך שעות העבודה החודשי שלו לא ישתנה - ויישאר 186 שעות.



אפשרות אחרת שמעלים המעסיקים הפרטיים היא על בסיס שבועי: עובד יוכל להגיע לעבודה למשך חצי יום בלבד או אפילו להיעדר ליום שלם - ובלבד שישלים את מכסת שעות העבודה שלו ל-43 שעות, כקבוע בחוק.



"בעידן של חוסר יציבות, או של עליות וירידות חדות בהיקפי העבודה, ההעסקה במתכונת זו, המתבססת על גמישות רבה יותר, חיונית לעסק", אומר ברק, "אך היא טובה גם לעובד, שיכול להיעדר או לעבוד חלקית במועדים מסוימים, ובמועדים אחרים להשלים את מכסת שעות העבודה".



לדברי ברק, הגמישות יכולה לפתור בעיה הקיימת במגזר ההיי-טק למשל, שבו עובדים מקבלים תוספת שכר בעבור עבודה שמעבר ל-43 שעות בשבוע או 186 שעות בחודש, ואולם אם שעות עבודתם פחותות מהיקף זה, המעסיק מפחית משכרם - מהלך שאינו חוקי. לפי ברק, גם התופעה של העסקת עובדי היי-טק בסופי שבוע ובחגים אינה חוקית.



בהסתדרות לא שוללים את יוזמת המעסיקים, ואומרים כי הרחבת הגמישות מתאימה למגזרים כמו ההיי-טק, המכירות וחברות יבוא-יצוא - שהיקף עבודתם משתנה לפי תנאי השוק. לעומת זאת, בהסתדרות אומרים כי הרעיון אינו מתאים למקומות עבודה שבהם העבודה היא במשמרות, כגון נמלי הים וחלק ממפעלי התעשייה המסורתית - וכן בבנקים, שאף הם עובדים לפי שעות עבודה קשיחות.