ביהמ"ש: ראובן גרוס - מלך חניונים - הפר חוזה

היהלומן אלכסנדר ולדמן יקבל 80 אלף דולר מחברה שרכשה יהלומים מראובן גרוס בניגוד להסכם בלעדיות, שלפיו גרוס היה מחויב למכור יהלומים רק לולדמן - כך קבע השבוע בית משפט השלום בתל אביב. גרוס הואשם באחרונה בעבירות פליליות רבות, בהקשר לזכייתו במכרזי חניונים בתל אביב באמצעות קשרים בחברה העירונית אחוזות החוף.



גרוס ועו"ד יגאל שפירא הם חברים ושותפים עסקיים ותיקים - בין השאר בכריית יהלומים באפריקה. ב-2004 חתם ולדמן על הסכם עם שפירא וגרוס, ששלטו בחברת פאוויל בע"מ, שחברה בת שלה, מאגנה אגולי, עסקה בכריית יהלומים בסיירה ליאון. לפי ההסכם, ולדמן ילווה לפאוויל חצי מיליון דולר, ומנגד פאוויל ומאגנה ישעבדו את נכסיהם וזכויותיהם. אחד הסעיפים קבע שוולדמן יהיה בעל זכות בלעדית לרכוש ולשווק את היהלומים שייכרו. העמלה שזכאי היה ולדמן לגזור מהמכירה היתה 6%.



לטענת ולדמן, ההסכם קבע שאם לאחר תשעה חודשים לא תיפרע ההלוואה, הוא יהיה זכאי להביאה לידי פירעון מיידי.



ב-2005, חברת רוס דיאם, בניהול תמיר גרינברג, התקשרה עם גרוס לרכישת יהלומים בסך 80 אלף דולר. ימים אחדים לאחר מסירת היהלומים נודע לוולדמן על כך, והוא הוציא צו מניעה זמני נגד שפירא, גרוס, פאוויל ומאגנה. אלה טענו שהושלמה העסקה עם גרינברג, והיא תקפה.



ולדמן תבע את גרינברג ואת רוס דיאם ב-80 אלף דולר, בגין הפרת חוזה. השופט אריה אטיאס קבע בהחלטתו: "הנתבעים ידעו על הסכם ההלוואה ועל הפוטנציאל להפרתו". השופט הדגים את מודעות הנתבעים להסכם גם באמצעות שיחת טלפון בין ולדמן לגרינברג, שבה עלה עניינו של צו המניעה.



גרינברג ניסה להתגונן ולטעון שערך בדיקה משפטית לעסקה, ואולם במשפט התברר ש"הבדיקה" של גרינברג כללה שיחה לגרוס, שבדק מול שפירא.



השופט אטיאס קיבל את התביעה במלואה. לדבריו, הבירור של גרינברג מול גרוס אינו מספק, היות שהאחרון הוא צד בעסקה, וכך גם שפירא. התייעצות כזו, הוסיף השופט, לא יכולה היתה להניב עצה אובייקטיווית.



השופט חייב את גרינברג ורוס דיאם לשלם לוולדמן 80 אלף דולר לפי השער היציג ביום התשלום בפועל, וכן בשכר טרחת עורכי דין בסך 24 אלף שקל. (א 56942/05)