גיא בינשטוק החל ב"טביעת רגל פחמנית"

על אריזות תפוזי ג'אפה שנמכרות ברשת טסקו הבריטית מתנוססת בגאווה תמונה של תפוזים כתומים בין עלים ירוקים, על רקע שמים כחולים. בקרוב יוצמד לתמונה ציור של כף רגל שחורה ועליה ייכתב: "125 גרם של CO2 לק"ג תפוזים". זו תהיה, ככל הידוע, המדבקה הראשונה שתוטבע על מוצר ישראלי ותספר ללקוחות מהי "טביעת הרגל הפחמנית" שלו. כלומר, כמות זיהום האוויר שכרוך במוצר - משלב ייצורו, דרך השינוע שלו למדפים ברשת הבריטית ועד התכלותו.



בחברת מהדרין, שמייצאת את התפוזים, סבורים כי פרסום הזיהום האקולוגי יעשה לה שירות של הפוך על הפוך, ויהיה מקדם מכירות ויתרון תחרותי על פני תפוזים מספרד או מרוקו. הסיבה: אצל הצרכן הבריטי גוברת המודעות להתחממות כדור הארץ והשלכותיה השליליות, ונראה כי יש לו עניין לקחת חלק בתיקון המצב. את זה הוא יכול לעשות באמצעות רכישת מוצרים של חברות שמודעות לחלקן בהתחממות ופועלות להקטנתו. בנוסף, מבחינת הרשתות, בחירת ספקים בעלי מודעות יכולה להיות התרומה שלהן לתהליך.



הפרדסים עוד משגעים



זה לא קורה רק בבריטניה ולא רק עם תפוזים. גזי החממה שגורמים להתחממות כדור הארץ, ובראשם הפחמן הדו-חמצני (CO2), מקבלים כיום יותר ויותר תשומת לב ציבורית. אתרי אינטרנט שונים מאפשרים לגולשים לחשב, למשל, את פליטת גזי החממה של משפחה לפי שיקלול צריכת החשמל, הגז והדלק
שלה, או לחשב את כמות הזיהום של אדם העולה על מטוס בנקודה אחת ונוחת באחרת.







רצית לטוס מתל אביב לרומא? הוספת 0.64 טונה פחמן דו-חמצני לאטמוספירה שסביבנו. כדי שתוספת הזיהום לא תשב לך על המצפון, מציע האתר קרבון פוט פרינט חלופות לפיצוי הכדור. כך, אפשר להעביר 4.8 ליש"ט לטובת ה"וולונטרי קרבון סטנדרד" (VCS), גוף שרוצה להיות מודל עולמי להשקעות בניטור הזיהום. אפשר גם לתרום 7 ליש"ט לנטיעת עץ בקניה, או 11.75 ליש"ט לנטיעת עץ בבריטניה, ואפילו לבחור את המיקום המדויק שלו. נטיעת עץ מכפרת על זיהום של 0.73 טונה, כך שאפילו יישאר לך עודף לטיסה הבאה.



במהדרין עושים לבד את חשבון הזיהום-פיצוי. החברה נמצאת בבעלות נכסי הדרים (45%) מקבוצת נכסים ובניין בשליטת אי.די.בי של נוחי דנקנר, והפניקס (41%) של קבוצת דלק שבשליטת יצחק תשובה. רפי ביסקר וסגי איתן, שיושבים בדירקטוריון החברה מטעם אי.די.בי ואהוד שפירא מטעם הפניקס, מעורבים בהתוויית האסטרטגיה של החברה.



מהדרין היא חברה הפועלת בתחום החקלאי בעיבוד, אריזה ושיווק פרי הדר ופירות וירקות דוגמת אבוקדו, אפרסמון, תמרים, תפוחי אדמה וגזר. מחזור מכירותיה ב-2007 היה 955 מיליון שקל, מהם 750 מיליון שקל יצוא. הרווח הנקי שלה היה 61.7 מיליון שקל (מהם 30 מיליון שקל רווח חד-פעמי מהשבת שטחים למינהל מקרקעי ישראל ליישוב מפוני גוש קטיף). לחברה כ-15 אלף דונם פרדסים ברחבי המדינה, החכורים מהמינהל. בנוסף, יש לה הסכמי עיבוד, אריזה ושיווק עם גורמים בישראל ובחו"ל בהיקף של כ-45 אלף דונם.



כל עץ בפרדסים ובמטעים של החברה נושם וקולט CO2, ובכך תורם נקודות זכות למהדרין במאזן של טביעת הרגל הפחמנית ברמת החברה. בנוסף, החברה עוסקת בעקירת פרדסים שמיצו את עצמם ובנטיעת עצים צעירים, ואלה מגבירים את צריכת ה-CO2, מכיוון שצמחים בתהליך גדילה קולטים יותר דו-תחמוצת הפחמן. בימים אלה בודקת החברה מה ניתן לחשב כתרומה שלה לכדור הארץ כתוצאה מהפרדסים, על פי קריטריונים בינלאומיים של טביעת רגל פחמנית. במסגרת הסחר בגזי חממה המתפתח כיום בין חברות בעולם, עשויות נקודות הזכות של מהדרין להיות מתורגמות לכסף.



לטובת המיתוג



מנכ"ל מהדרין, גיא בינשטוק, מודה כי לא היה ממש מודע לעניין ההתחממות הגלובלית עד לפני כשנתיים. את המושג "טביעת רגל פחמנית" הכיר רק לפני ארבעה חודשים בלבד. עם זאת, נדרשו לו שבועיים בלבד כדי להחליט שהוא נכנס לתחום. ככל הידוע, מהדרין תהיה החברה הישראלית הראשונה שתשגר לעולם פירות וירקות כחול-לבן עם מדבקת טביעת הרגל האקולוגית שלהם.



"בתחילת 2007 התחלתי להיות מודע לכל נושא ההתחמות והכדור הירוק", אומר בינשטוק. "כולנו שמענו על הקרחונים הנמסים, אבל לפני שנתיים הבנו שהגיע הזמן לתת לזה גם תשומת לב ניהולית. זה כולל שימוש במים מושבים או מטוהרים ושיטות עיבוד של השטחים החקלאיים. לפני ארבעה חודשים, כחלק מתהליך ההתבססות שלנו באירופה, נחשפה החברה למגמה הגוברת של האיפיון הירוק של המוצר, שמעניין את הרשתות", הוא מוסיף. "מנהל הפיתוח העסקי של מהדרין, דב ורמן, חזר מבריטניה והציג בפני את נושא טביעת הרגל הפחמנית, כפי שהוצג בפניו ברשת טסקו. הוא סיפר שהרשת מתייחסת לזה מאוד ברצינות ורואה בסיפור הזה סוג של בידול ביחס למתחרותיה. הואיל ואנחנו עוסקים במוצרים, לעתים בידול משמעו להיות או לא להיות על המדף, כך שהנושא תפס את תשומת לבי".



"כארגון ניסינו לבדוק איך אנחנו יכולים להשתלב בתהליך של הגברת המודעות להתחממות כדור הארץ ולצמצם את פליטת גזי החממה שלנו, ולרתום את זה כמנוף שיווקי", אומר ורמן. "אנחנו גם בוחנים אם ניתן להפוך להכנסות את יתרות הזכות שיש לנו מספיגה פחמנית. היתרות נובעים מכך שכחברה חקלאית בעלת מטעים, הספיגה הפחמנית שלנו גדולה מהפליטה הפחמנית. יש לנו 2.5 מיליון עצים, זו גינה גדולה, ואנחנו נוטעים אלפי דונמים נוספים שמיתוספים למאזן הפחמני".



לדברי ורמן, בריטניה, שנחשבת למדינה המתקדמת באירופה בנושאי אקולוגיה, עדיין לא העמידה את סימון טביעת הרגל הפחמנית על המוצר כדרישה מחייבת. "אנחנו רוצים להיות הראשונים בתהליך הזה כחלק מהמיתוג שלנו".



125 גרם CO2 לק"ג תפוזים



לאחר הביקור בבריטניה החל ורמן לבדוק מה קורה בתחום המוצר ופליטת הפחמן שלו בישראל. "נפגשתי עם אנשי המשרד לאיכות הסביבה. הם הסבירו שהם לא מתכוונים לאמץ חובת דיווח בעניין טביעת הרגל הפחמנית, אלא להציע את זה לתעשייה בצורה וולונטרית. הם החליטו לעשות אתנו פיילוט והעמידו לטובתנו יועץ, את עורך הדין ליאור שמואלי, שילווה אותנו בתהליכי החישוב של הפליטה והספיגה", אומר ורמן.



מהדרין העמידה לטובת הפיילוט את נתוני 2007 בחתכים של צריכת חשמל, דלק, סולר לכלים חקלאיים, הובלות בישראל, הובלה ימית ואווירית וטיסות לחו"ל של אנשי החברה. התוצאה היתה שהפליטה הפחמנית (המינוס) שלה היתה כ-35,600 טונה CO2. מתוכם, צריכת החשמל של החברה היתה 60%, הובלה ימית ואווירית 22% ושינוע יבשתי 18%. הספיגה הפחמנית (הפלוס) היתה 582 אלף טונה, כך שהחברה בעודף עצום של 547 אלף טונה ואותו היא רוצה לנצל לפחות תדמיתית, ואם אפשר גם ברמת ההכנסות.



"אלה נתוני ביניים שטרם קיבלו אישור רשמי מהגוף האירופי המוסמך", ממהר ורמן להסביר. לדבריו, בתהליך הסחר העולמי יש קריטריונים, וצריך לבדוק אם נקודות הזכות של החברה עומדות בהם.



הגוף המוסמך לעניין טביעת הרגל הפחמנית של חברות ומוצרים היא החברה קרבון טראסט, זרוע ביצוע שהוקמה על ידי ממשלת בריטניה לנושא פליטת גזי חממה. "נפגשנו עמם ביוני. הם גוף שיכול לאשר לחברה את הנתונים של פליטה וספיגה פחמנית. הם ציינו שטסקו עובדת עמם. הרשת רוצה לתת לצרכן את השירות של כמות פליטה פחמנית של מוצר שהוא קונה, ובנוסף רוצה לעבוד עם ספקים שהם חלק מהתהליך, וזו תהיה התרומה שלה להפחתת פליטת גזי החממה", אומר ורמן. "בקרבון טראסט ציינו שבקרוב יפורסם תקן חדש מקבוצת ה'איזו' על ידי ה-BSI (בריטיש סטנדרט אינסטיטיוט), שיוטמע בהדרגה בארגונים".



טביעת הרגל של ג’אפה



בטסקו גילו עניין בשילוב מהדרין בקו הספקים הירוקים של הרשת. הרעיון שעלה היה לסמן את תפוזי ג'אפה, שמשווקים לטסקו כל השנה (בקיץ הם משווקים מחצי הכדור הדרומי, באישור משרד החקלאות הישראלי לשימוש חריג במותג מחוץ לישראל) עם הלוגו של קרבון טראסט - כף הרגל השחורה ועליה הציון 125 גרם CO2 לק"ג תפוזים. טסקו אישרה את הניסוי בתנאי שיכלול את כל נתוני הפליטה הפחמנית של התפוז עד להצבתו על מדף, ובמשך כל השנה.



בנוסף, מתחייבת חברה שמקבלת את הלוגו של קרבון טראסט לצמצם את הפליטה הפחמנית שלה, ובמהדרין יצטרכו להצביע על צעדים שננקטו בעניין. בהנהלת החברה כבר החלו לעבור על סעיפי הפליטה הפחמנית ולראות איך אפשר לצמצם אותם. אחת הדרכים שנשקלת היא לעבור לנסיעה ברכב היברידי (מתבסס על אנרגיה שמקורה משולב בחשמל ובדלק).



"הרשתות בחו"ל מעוניינות בבידול ובאיפיון ספקים גם בהיבט של זיהום אוויר", אומר בינשטוק. "בסופו של דבר, אתה מתאים את המערכת שלך לדרישת הלקוחות. ההערכה שלנו היא שעל פני ציר הזמן, כתוצאה ממה שקורה על כדור הארץ, דרישות הלקוחות והתהודה הציבורית, זה יהיה חובה ביותר ויותר רשתות. המשמעות של הצטרפות לתהליך מבחינתנו היא שאתה יכול להיות על המדף במקרים שאחרים לא יכולים. אנחנו לא מצפים לפרמיה, אלא רק לבידול לעומת מתחרים מספרד ומרוקו. אנחנו רוצים להיות צעד אחד לפני כולם".



סוחרי הגזים



התחום הירוק ה"חם" שמגלגל עשרות מיליארדי יורו בעולם וצומח בקצב שנתי דו-ספרתי הוא הסחר בגזי חממה. אותה רשימה של 15 גזים שנקבעו כמזהמים בהסכמה בינלאומית רחבה, ושחלק ממדינות העולם התחייבו לצמצם את פליטתם.



הסחר החל לצבור תאוצה ב-2005 והסתכם ב-9.4 מיליארד יורו, לפי נתוני חברת האנליסטים פוינט קרבון. ב-2006 הוא עלה ל-22.5 מיליארד יורו; ב-2007 ל-40 מיליארד יורו; וב-2008 הוא צפוי להגיע ל-63 מיליארד יורו.



אמנת קיוטו שגובשה בחסות האו"ם כדי לבלום את ההשפעה המזיקה של גזי החממה, חילקה את מדינות העולם למתפתחות ולמפותחות. המפותחות נדרשו להפחית את פליטת גזי החממה שלהן. מפעל שלא עומד בחובת ההפחתה נקנס. על המדינות המתפתחות, בהן ישראל, לא הוטלה חובת הפחתה. כך יוצא שמפעלים במדינות מתפתחות שתורמים להפחתת פליטת גזי החממה בתהליך הייצור שלהם יכולים לקבל "זיכוי" מהאו"ם על ההפחתה, ולמכור אותו למפעל שחייב בהפחתה ולא מצליח לבצע את המחויבות הזו בעצמו.



על המכירות האלה קמה תעשייה של מסחר בגזי חממה. המסחר הסתעף וכולל תימחור סיכונים, מימון פרויקטים באשראי שמוחזר בגזי חממה במחירי מציאה, סחר מיידי במחירים גבוהים וסחר עתידי במחירים נוחים יותר לקונה. בנקים בינלאומיים, בהם HSBC ודויטשה בנק, מעורבים במסחר, וחברות ובתי השקעות מגייסים כספים ממוסדיים ומפרטיים לקרנות פחמניות. הסחר האלקטרוני בתחום כולל חוזים מיידיים (ספוט) ועתידיים.