עו"ד עידית רייטר חוששת שתביעות ענק נגד תאגידים בשל נזקי אקלים יגיעו לישראל

מאת הילה רז ועידו באום



מעשנים לידנו? אנחנו מגישים תביעה. חם לנו? מישהו חייב להיות אשם גם בזה, וכמובן - לפצות אותנו על הנזקים שנגרמים לנו. זהו ההיגיון האמריקאי, והוא כבר צובר תאוצה בישראל.



תביעות לקוחות נגד בתי קפה על כך שהם מאפשרים עישון בתחומם כבר הפכו לנחלת רבים, ובתי המשפט פוסקים לתובעים מאות או אלפי שקלים. לטרנד החדש בתחום קוראים "ליטיגציית שינויי אקלים", ולדעת עו"ד עידית רייטר, זהו שטן גדול המאיים על חברות תעשייתיות בעולם כולו - וגם פה.



רייטר היא שותפה במשרד עו"ד פרופ' יובל לוי ועומדת בראש מחלקת איכות הסביבה במשרד. דווקא הקליינטים שלה הם לכאורה השטן הגדול של כל מי שאיכות הסביבה חשובה לו.



"מרכז העבודה שלי הוא ליווי חברות ציבוריות, ממשלתיות ופרטיות בתחום איכות הסביבה בתהליכים של ניהול סיכונים סביבתיים, ויצירת מערכות סטנדרטים למניעה מראש של עבירות על החוק", היא אומרת.



איך זה נעשה? רייטר מביאה כדוגמה את עבודתה עם רשות שדות התעופה: "נפגשים עם הדרגים הגבוהים ביותר: דירקטוריון, מנכ"ל ויועץ משפטי בחברה. בונים איתם תוכנית מניעתית, ממפים מצב בשטח, בכל האתרים בהם פועלים פיסית - מיפוי חקיקה ותקינה רלוונטים, כולל בטיחות. מזהים את הפער ומצמצמים אותו על ידי כתיבת נהלים".



מה גורם לחברות להשקיע בתחום איכות הסביבה?



רייטר: "חוקי איכות הסביבה כוללים סעיפים פליליים, והם מרתיעים. מנכ"ל מוזמן למשטרה תחת אזהרה, ולא רוצה למצוא את עצמו בחקירה. יש לכך השפעה". מניע נוסף הוא הלחץ הבינלאומי. "חברות בישראל מוטות יצוא לחו"ל ומושפעות מדרישה של חברות אירופיות ששרשרת הספקים תעמוד במתודולוגיה של אכיפה סביבתית במגוון תחומים, ובהם איכות הסביבה", מסבירה רייטר. לדבריה, "כי"ל לא היתה יכולה להיות שחקנית בעולם אם לא היתה מאמצת סטנדרטים בינלאומיים. כיום אנחנו מייצגים בישראל את יצרנית המטוסים האמריקאית לוקהיד מרטין. יש להם רשימת דרישות מחמירות מכל שרשרת הספקים. חברות ישראליות שרוצות למכור לה רכיבים חייבות להציג תוכנית מפורטת, הכוללת התייחסות לנושא איכות הסביבה".



גם לפעילות הרגולטורית יש השפעה משמעותית. רייטר: "מ-2005 הוכנס במפורש נושא איכות הסביבה לחובת הדיווח של חברות לרשות ניירות ערך בדו"חות שנתיים ותקופתיים. יש לכך השפעה, כי כשמגיעים לחברה מכתבים מהמשרד להגנת הסביבה בנוגע לניטור בעייתי שנעשה למפעל, הדינמיקה בישיבת הנהלה שונה: המנכ"ל רוצה לטפל בזה כמה שיותר מהר. בעיני זה כלי מצוין".



לתבוע את כולם



מלומדים מתחום איכות הסביבה והמשפט הבינלאומי כבר הציעו בעבר להגיש נגד ארצות הברית ונגד הנשיא ג'ורג' בוש תביעות על נזקי ההתחממות הגלובלית, בשל סירובה של ארצות הברית לאמץ את פרוטוקול קיוטו (הסכם משפטי בינלאומי המחייב מדינות מתועשות להפחית את הפליטה המשותפת של גזי חממה).



לדעת רייטר, בארצות הברית, חלוצת הליטיגציה בכל תחום שרק תעלו על דעתכם, מתפתחת מגמה של הגשת תביעות נגד תאגידים מזהמים בגין נזקי ההתחממות הגלובלית. הוריקן הרס לכם את הבית? אולי חברת החשמל אשמה. המכונית נפלה לתוך בולען? אולי אפשר לתבוע את מפעלי ים המלח.



"דו"ח סיכוני הביטוח של ארנסט אנד יאנג ל-2008 הגדיר את ההתחממות הגלובלית כסיכון הביטוח המשמעותי ביותר. מייחסים לכך השפעות ארוכות טווח", אומרת רייטר. זה מתחיל לדבריה בתביעות ייצוגיות: "בישראל יש אפשרות כיום להגיש תביעות ייצוגיות בשל זיהום. למיטב ידיעתי, בבתי משפט מתנהלות לפחות 11 כאלה. אף אחד לא חשב על התחממות גלובלית בישראל, ואין לכך התייחסות בחוק. בפרשנות יצירתית, בתי משפט יכולים להחשיב זאת כמפגע זיהום, ואז יכולות להיות תביעות כאלה".



ממה את הכי חוששת?



רייטר: "מכך שאמריקניזציה של תביעות כאלה תתרחש בישראל".



רייטר לא תייצג תובעים בתביעה נגד תאגידים גדולים, אבל זה לא אומר שהיא לא ירוקה. "כשאמר לי אדם, אני רוצה להגיש תביעה כמו ארין ברוקוביץ, אמרתי לו שאני לא אייצג אותו. אני מהצד של התעשייה. לא אפתיע אותם מהצד השני. המטרה שלי אמיתית, רכשתי את אמונם ואני מהצד שלהם. חשוב לי שחברות שאני עובדת עמן ייכנסו להליכים להפחתת זיהומים ושמירה על הסביבה", היא אומרת ומוסיפה: "אני באה עם אוריינטציה עסקית-מסחרית חזקה מאוד. אני מתאימה לצד העסקי. אני יודעת לדבר בשפת הביזנס, וזה בעיני האתגר הגדול ביותר לעשות בו שינוי. זה לא ממעיט מתפקיד הארגונים הסביבתיים. לי באופן אישי מתאים יותר להיות בצד העסקי, ולהוביל שינוי התנהגותי ותפישתי בצד העסקי שיכול ליצור מפגעים סביבתיים, ויכול גם ליצור את השינוי הגדול ביותר. אם הייתי עורכת דין בארגון סביבתי הייתי עושה שירות דוב, כי קשה לי לראות את העולם בשחור ולבן".



מיחזור לעשירים



רייטר מעורבת במהלכי קביעת מדיניות במשרד להגנת הסביבה. היא כותבת עבור המשרד להגנת הסביבה, התמ"ת ומשרד האוצר תוכנית לאומית לקידום טכנולוגיות סביבתיות בישראל. תעשיית ההיי-טק אמנם התפתחה בעיקר על בסיס יוזמה פרטית בישראל, אבל בתחום הקלין-טק נדרשת תמיכה, טוענת רייטר. "קלין-טק דורש מעבדות ומשאבים למחקר ופיתוח. מצריך סובסידיות, הקלות במס. בשנתיים האחרונות יש יותר קולות הקוראים להשקעה בטכנולוגיות סביבתיות.



"התוכנית השביעית של האיחוד האירופי נותנת לקונסורציומים מענקים בגין חידושים טכנולוגיים. התוכנית פתוחה בפני חברות ישראליות. אומרים לחברות ישראליות לחבור לחברות אירופיות, כשהיישום מכוון לאירופה". חברות אמידות כמו קומברס, אינטל ואמדוקס קיבלו מענקים כאלה בעבר. לחברות קטנות זה קשה יותר.



"ההליך לקבלת המענק האירופי מצריך משאבים. אמנם המענק הוא של מיליון יורו, אבל לחברות קלין-טק בישראל אין כסף להוציא 30 אלף דולר להליך ההירשמות לקבלתו. אם זיהינו את הכשל שנוגע לחברות בתחילת דרכן, אם ניתן להן דחיפה קטנה, זה יכול לעזור להן להתמודד", היא מסבירה את המדיניות המתגבשת.



לרייטר חשוב גם לחיות בצורה ירוקה. וגם כאן תשמעו ממנה ביקורת. "אני גרה במושב שדה יצחק. מעצבן אותי שדברים ירוקים ומיחזור יקרים. מכוניות היברידיות יקרות. מיחזור לא צריך להיות נחלת הפלצנים, אבל מבחינה כספית זה לא נחלת הכלל. למשל, הורים עם מודעות סביבתית שרוצים לעשות יום הולדת לילדים עם כלים חד פעמיים מתכלים לא יכולים להרשות לעצמם, כי זה מייקר מאוד את יום ההולדת".



בינתיים, לפחות במשרד היא מנהיגה פחים מיוחדים למיחזור נייר, צילום מסמכים דו-צדדי, "ועכשיו אנחנו במשא ומתן להחליף את חומרי הניקוי במשרד לחומרים ירוקים".