"חד-משמעית, מדיניות הריבית שלנו היא עמידה ביעד האינפלציה השנתי של הממשלה 3%-1%", אומר אקשטיין. "התמיכה בצמיחה ובתעסוקה חשובה, בתנאי שהיא לא פוגעת ביעד האינפלציה. החלטות הריבית של הבנק התקבלו על בסיס קריטריונים אלה. בדיוני הריבית בבנק בחודשים האחרונים היו לא פעם החלטות שהתקבלו בדעת רוב ומיעוט.
משתתפים בדיונים שאלו אם ההחלטה עומדת בקריטריון של 3%-1% והתשובה תמיד היתה 'יעד הצמיחה והתעסוקה כפופים ליעד האינפלציה', בהתאם לאינפורמציה שהיתה לנו בזמן הדיונים. גם בדיעבד אני חושב שקיבלנו החלטות נכונות".
בעניין המהלכים המוניטריים של הבנק, אמר אקשטיין: "אני לא מכיר אף אחד בסקטור העסקי שדיבר על שער של 3.5% ב-2008. התחזקות השקל מדצמבר 2007 היתה בלתי צפויה. ההערכות בשוק ל-2008, כולל של היצואנים והתעשיינים, דיברו על שער דולר-שקל של 4.0-4.2. אבל הדולר המשיך להיחלש מול סל המטבעות, בזמן שהשקל התחזק באופן מפתיע מול הדולר והיורו. כל זה קורה בזמן שמחירי הדלק והמזון מאמירים ושל משבר פיננסי בינלאומי. היינו צריכים לקבל החלטות עם ראייה קדימה. באופן עקרוני, אנחנו לא רוצים להתערב בשוק המט"ח, אנחנו רוצים שהוא יהיה פעיל, חופשי, נגיש לכל העולם ושהמדיניות המוניטרית של הבנק תתמקד בריבית בלבד".
אבל התערבתם.
"רצינו להגיב נכון לזעזועים. שוק המט"ח לא תפקד נכון ב-13 במארס. השינוי בדולר-שקל היה חד, והוחלט להפעיל תוכנית מגירה ולהתערב בשוק המט"ח לראשונה לאחר 11 שנה.
"על רקע זה התקבלה ההחלטה להגדיל את יתרות המט"ח של המדינה ב-10 מיליארד שקל באמצעות קניית דולרים בשוק ההון בהיקף של 25 מיליון דולר ביום. בהמשך ראינו שקנייה של 25 מיליון דולר ביום לא סופגת את זרם הדולרים שבאים לישראל ואת הקטנת ההוצאה שלהם על ידי ישראלים. לכן קיבל פישר את ההחלטה להגדיל את קניות הדולרים ל-100 מיליון ביום. עכשיו הדולר כבר בשער של 3.55 שקל. מדיניות בנק ישראל מיתנה, משמעותית, את התחזקות השקל. בדיעבד התברר שפעלנו נכון".
בעוד כחודשיים תעמדו ביעד של הגדלת יתרות המט"ח ב-10 מיליארד דולר. האם תפסיקו את רכישת הדולרים?
"זו שאלה שעומדת לפתחנו כיום. בגדול התשובה היא כן - נפסיק. איך נפסיק, בבת אחת או בהדרגה ומתי - לגבי זה התשובה עוד לא ידועה, אבל היא תתקבל בשבועות הקרובים. העניין לא יורד מסדר היום שלנו".
מה לגבי התערבות האוצר בשוק המט"ח?
"לאוצר יש תוכנית עקרונית לנצל את השער הדולר הנמוך כדי להקטין את החוב החיצוני על ידי הגדלת החוב המקומי. הבעיה היא שהשנה יש מיחזור גבוה של החוב המקומי, לכן יש לאוצר קושי, ולכן עשה פעולות בסכומים משמעותיים. אני מעריך כי כל עוד שער החליפין יהיה אטרקטיווי, האוצר ימשיך להקטין את החוב החיצוני".
המהלכים מתואמים אתכם?
"אנחנו בקשר, מודעים למהלכים ומנסים להגביר את רמת התיאום בינינו".
מונעים פעילות תקינה
לדברי אקשטיין, ההתערבות בשוק המט"ח נעשית בתיאום, אבל כשעוברים לעניין השכר בבנק ישראל משתנה טון הדיבור. בבנק ישראל מסרבים לבקרת שכר מטעם משרד האוצר ומנסים לקדם מערכת בקרה פנימית. לאקשטיין יש הרבה לומר בעניין.
"אנחנו בבנק ישראל לא מוכנים לבקרה של הממונה על השכר באוצר, פקיד בדרגה ב', על השכר בבנק. בחודשיים האחרונים פתרנו שתי מחלוקות קשות בחוק בנק ישראל החדש מול גופים באוצר, אותן איני יכול לפרט. לפני שנוכל לסיים את עבודת החוק עלינו לפתור את בעיית השכר בבנק, ולהגיע להחלטה בנוגע לפוסק העתידי במחלוקות בין האוצר והבנק. המחלוקת בהחלט ניתנת לפתרון, והמו"מ מתקיים ברמה של נגיד ושר.
"אני מקווה שבקרוב מאוד נגיע להסכמה והחוק יובא לאישור הממשלה עוד לפני החגים. בכל העולם מקבלים ומבינים את החשיבות שיש לעצמאות הבנק המרכזי. בעבר נושא השכר בבנק ישראל לא נוהל באופן תקין. כעת, לאחר שחתמנו על הסכם דור ב' (הסכם השכר לעובדים החדשים בבנק, לפיו השכר הממוצע יהיה נמוך יותר), צריך להסתכל קדימה".
מה אתם מציעים?
"כחלק חוק בנק ישראל החדש תוקם בבנק מועצה מינהלית שתהיה האחראית לנושא השכר בבנק בה יהיו חמישה חברים חיצונים, וכן הנגיד ואני, כשחבר חיצוני יעמוד בראשה. מנכ"ל בנק ישראל לא יהיה חבר במועצה, הוא יהיה כפוף לה. בשנה האחרונה הקמנו ועדת ביקורת עם רוב לאנשים מחוץ לבנק, כך שנושא השכר בבנק ינוהל ביומיום באופן טוב וראוי מבחינה ציבורית.
"השאלה שעל הפרק היא מול מי יעבוד הבנק במקרה של מחלוקת שכר בלתי פתורה עם האוצר. אנחנו מסכימים לשקיפות גדולה בנושא השכר ומוכנים לבקרה של גוף ממלכתי חיצוני. עם זאת, אנחנו לא מוכנים שהממונה על השכר באוצר יהיה הפוסק האחרון במחלוקת שכר. זה המצב כיום, לפי חוק בנק ישראל הישן. אנחנו לא רוצים שמצב שבו פקיד מדרגה ב' מונע פעילות תקינה של הבנק במשך יותר משנה יחזור על עצמו".
האם עלו הצעות פשרה אחרות?
"כן, אך הבנק התנגד. למשל שוועדת משנה של ועדת הכספים של הכנסת תהיה הפוסק האחרון, או שוועדה שתורכב משלושת ראשי הפקולטות לכלכלה באוניברסיטאות ירושלים, ת"א ובאר שבע תהיה הקובעת.
"חוק חדש לבנק הוא בעל חשיבות גדולה למשק - הוא יציב את הבנק במדרגה אחרת ובסטנדרטים של הבנקים המובילים בעולם. אם נתמהמה, נראה את מצרים - המנסה להקנות לבנק הממלכתי שלה את הסטנדרטים המתקדמים בעולם - חולפת על פנינו".
נוסעים מתמידים
כחלק תפקידו כמשנה לנגיד, אחראי אקשטיין על שתי חטיבות חדשות בבנק, וזאת בהתאם לארגון מחדש שעובר הבנק בחודשים האחרונים. לדבריו, כמעט כל פונקציות הנתונים בבנק, פרט לאלו הקשורות בפיקוח על הבנקים, עברו ממחלקות הבנק השונות לחטיבת המידע וסטטיסטיקה.
בתקופה בה נחקר ראש הממשלה על מסעותיו לחו"ל, הודף אקשטיין את הביקורת על הנסיעות הרבות של בכירי הבנק. "אנחנו לא צריכים להמציא את הגלגל כדי לפתח את הבנק", הוא אומר. "כל המידע נמצא בעולם, לכן אני ופישר נוסעים לחו"ל. לא כל דבר ניתן ללמוד מספרים או מהאינטרנט.
"בוועדת אריאב, למשל, אני אחראי על פיתוח שוק ריפו בישראל. חלק מהתפקיד הוא ללמוד למה אין כאן שוק כזה ואילו שינויי חקיקה נדרשים כדי להקים שוק כזה. חלק מהנסיעות נועדו להבין למה ואיך מדינות אחרות מצליחות להקים ולפתח שוק כזה. מרבית הבעיות בהן אנו נתקלים ברפורמה הן בעיות שמוכרות לכל הבנקים בעולם. כשאתה רוצה להיות מוביל, אתה צריך ללמוד מאחרים".
צבי אקשטיין: "אנחנו לא מוכנים לבקרה של פקיד מדרגה ב' על השכר בבנק ישראל"
מוטי בסוק
7.8.2008 / 8:20