עיריית ת"א מקדמת פרויקטים לדיור מוזל

לאור העלייה במחירי הדירות ובשכר הדירה, הקימה עיריית תל אביב לפני כשמונה חודשים ועדה למציאת פתרונות דיור בהישג יד בראשות סגן העירייה, ארנון גלעדי.

הוועדה בחנה אתת האפשרויות לקדם דיור בר השגה על קרקעות בבעלויות שונות, בינהן מענק תמריצים לבעלי קרקע פרטיים בצורה של תוספת אחוזי בנייה, או בנייה על קרקעות בבעלות ציבורית. הוועדה החליטה לקדם פרויקטים של דיור בר השגה בקרקע עירונית המיועדת למגורים, או על קרקע בבעלות משותפת עם מנהל מקרקעי ישראל.

שני מתחמים נבחרו לפרויקט: הראשון הוא מתחם הגדנ"ע, שנמצא בדרך בן צבי. הקרקע במתחם בבעלות חברת חלמיש והפרויקט יכלול הקמה של 450 יחידות דיור צמודות קרקע. לעירייה יש במתחם קרקע עם זכויות לבנייה של 24 יחידות דיור.

הפרויקט השני הוא מתחם נס לגויים ביפו, ברובו בבעלות מנהל מקרקעי ישראל עם חלקה קטנה בבעלות פרטית. התוכנית במתחם כוללת בנייה של 1,200 יחידות בבניינים בני 7-3 קומות וקוטג'ים צמודי קרקע.

כל הדירות בשני הפרויקטים ייבנו לטובת דיור בר השגה, אך עדיין לא נקבע התמהיל בין הדירות שיוצעו למכירה לבין אלו שיוצעו להשכרה.

הבעיה בתוכנית היא שבשני האזורים האלה מחירי הדירות אינם יקרים כבר היום, והשגת הדירות שם אינה נחשבת לבעייתית במיוחד. "השאיפה היא לאפשר חלוקה דמוגרפית של כלל האוכלוסיות על פני כל העיר, גם בצפון" משיב גלעדי. "כרגע מדובר בקרקעות בדרום כי הן בעלות אופי ציבורי. אנחנו נעודד יזמים באמצעות הגדלת זכויות בנייה לבנות מגורים זולים יותר".

גם הקריטריונים לזכאות לדיור בר השגה אינם ברורים לגמרי: בעלי הכנסה נמוכה מן הממוצע, בעלי ותק מגורים מינימאלי של שלוש שנים בתל אביב, אנשים שאין בבעלותם דירה, משפחות עם ילדים בגיל בית ספר - ככל שמספר הילדים במשפחה גדול יותר כך היא תמוקם גבוה יותר ברשימת ההמתנה, אך גם רווקים וזוגות צעירים ללא ילדים יהיו זכאות לדיור בר השגה. הפרופורציות בין סוגי הזכאויות השונים טרם נקבעה. בכל מקרה, ברור כי מספר הזכאים יהיה גדול מהיצע הדירות. גלעדי מעריך שמדובר באלפי זכאים ומקווה כי יוכל להוסיף שתי מסננות נוספות: לתת זכות ראשונים לילידי העיר ולהתנות את קבלת הדירה בסיום שירות צבאי או לאומי.

כרגע גם לוחות הזמנים של הפרויקטים אינם ודאיים, אבל ככל הנראה מדובר על תקופה שלא תקצר משלוש שנים.

לגלעדי תוכנית נוספת להגדלת היצע הדירות הפנויות בעיר: להוציא את המשרדים שפועלים מתוך דירות מגורים לאזורי התעסוקה. במגדלי המשרדים דמי השכירות והניהול גבוהים בהשוואה לדירות המגורים, ולכן הן מציעות פתרון טוב לבעלי עסקים קטנים.

רק הסבה של מרתפים למשרדים מותרת על פי החוק והסבה של דירת מגורים מהקומה הראשונה ומעלה למשרד מותרת רק באמצעות אישור של שימוש חורג. כלומר, השימוש המותר בנכס הוא לצורכי מגורים אך העירייה מאפשרת להשתמש בו כמשרד באופן חורג.

גלעדי יצא ביוזמה חדשה מתוך מטרה להגדיל את מלאי הדירות למגורים וכך להוריד את מחירי השכירות. הוא אומר שעיריית תל אל אביב הפסיקה לאשר שימושים חורגים בדירות ובשנים הקרבות נוכל לראות היצע הולך וגדל של דירות שיחזרו לשוק.