איך תוכלו להפוך את העסק שלכם לירוק מכל הצדדים - ומה זה ייתן לכם?

אם יש דבר אחד שאפשר לקבוע בוודאות, הרי זה שכל חברה וארגון בישראל שיש להם קמצוץ מודעות חברתית ותקשורתית יודעים שירוק היא מילת קוד ופתח לאלף ואחת טפיחות עצמיות על השכם.



כל הארגונים, כולל המשרדים הקטנים ביותר, רוצים להיות ירוקים, או לפחות להיתפש ככאלה, והדרכים רבות ויצירתיות. חלקם משקיעים בכך הון עתק. אחרים מכניסים שינויים קוסמטיים ודואגים להפיץ את הבשורה ברבים למען ידעו ויוריקו. מקנאה כמובן.



מספיק לראות את כמות משרדי יחסי הציבור, ססמוגרפים רגישים להלכי רוח ציבוריים, שמכריזים על עצמם כעל "ירוקים", כדי להבין עד כמה האופנה הירוקה שולטת במגזר העסקי. ציניות בצד, אחד הסימנים לכך שלא מדובר רק בטרנד חולף אלא במגמה מתמשכת, אומרים אנשי איכות הסביבה, הוא מספר העסקים הקטנים והמשרדיים, שמגלים נכונות לערוך שינוי ארגוני ולהשקיע לא מעט כסף כדי להתיידד עם הסביבה.



אפשר להתחיל בקטן



כדי לצמצם את הנזק הסביבתי של משרד ולו במעט, לא בהכרח צריך לצאת במסע לגיוס תרומות. השוק מציע הרבה פיתרונות זולים יחסית, האינטרנט שופע בטיפים ויש פעולות פשוטות שיכולות להפחית את הנזק הסביבתי.



בימים אלה למשל, עובדת חברת אסיף אסטרטגיות, בשיתוף ארגון מעלה לאחריות תאגידית, על מדריך המציע מערכת סטנדרטית של נהלים שמתאימה לכל משרד. המדריך יחולק לפי קטגוריות עיקריות, ויפורסם באינטרנט כך שכל משרד שיחפוץ בכך יוכל לאמץ את הנהלים המתאימים לפעילותו.



"הכוונה היא לאפשר לקהל רחב להשתמש במידע מבלי שיהיה מבין גדול באיכות הסביבה", מסביר נועם גרסל, מנכ"ל החברה. "אם רק המבינים יעסקו בכך, לא נתקדם. אנחנו צריכים שעד אחרון האזרחים יפעל בנושא. יחד עם זאת, השימוש במדריך לא אמור לעמוד בפני עצמו. זה חלק מתהליך רחב יותר שמטרתו לשמור את איכות הסביבה כנושא ער בחיי היומיום של חברה. זו דרך מצויינת לעורר מודעות ולעודד אנשים לפעול".







ענת מוסנקו, מנהלת תחום אחריות סביבתית במעלה, מוסיפה כי "כשמדובר במשרד ירוק, ההתנהלות הסביבתית מתרכזת בכמה תחומים, כשהמכנה המשותף הוא התנהלות סביבתית נכונה יותר המשלבת עקרונות של הפחתה, שימוש חוזר ומיחזור. למשל, הפחתה בשימוש בנייר על ידי שימוש רב יותר במיילים ובמדפסת דו-כיוונית, שימוש חוזר על ידי שימוש בדפים כדפי טיוטה, ומיחזור הנייר או לפחות איסופו בנפרד במיכלי מיחזור; בתחום האנרגיה, שהחיסכון בו הפך פופולרי גם בגלל התייקרות מחירי הנפט, אפשר לפעול למשל על ידי מעבר לנורות חיסכוניות ושימוש בטכנולוגיות קירור חיסכוניות; וחיסכון במים על ידי שימוש בחסכמים בברזים ובמיכלי הדחה דו-כמותיים".



השלב הבא



לא חייבים להישאר עם הפתרונות הקטנים והביתיים. בשנים האחרונות קמו חברות שמעניקות לעסקים ייעוץ שמטרתו להנחותם אל השלב הבא. הסכום ההתחלתי עבור שירותי הייעוץ נע בין 50-150 אלף שקל. בשלב ראשון נערכים מיפוי ובדיקה של ההשפעות הסביבתיות בהתנהלות המשרדים, ובשלב השני - הכנה של תוכניות עבודה הכוללות פתרונות מתאימים.



עם זאת, אחד המכשולים שעומדים בפני בעלי משרדים שרוצים להפחית את השפעתם המזיקה הוא העובדה שבנייני המשרדים עצמם אחראיים לכ-30% מפליטות הפחמן הדו-חמצני לאוויר, במהלך הפעילות השוטפת שלהם - בעיקר בגלל שימוש פזרני באנרגיה. מאחר שרוב המשרדים שוכרים את השטח בו הם עובדים, שינוי כולל יצריך גם את שיתוף הפעולה של בעל הנכס, שמצידו עלול למצוא את עצמו בפני הוצאה כבדה. איקאה, לדוגמה, החליטה לאחרונה להשקיע כ-3 מיליון שקל כדי להקים תחנת כוח סולארית על גג מבנה החברה כחלק ממהלך כולל להפיכת החנות בישראל לירוקה.



אבל לא חייבים להרחיק לכת. אביעד שר שלום, יועץ סביבתי, שותף ומייסד גרין ביז ישראל, מספר על בניין משרדים תל אביבי מפואר וידוע שהזמין אותו לאחרונה לערוך דו"ח על ההשפעותיו הסביבתיות. עוד לפני שנכנס לעומק הקורה, רק מביקור חפוז בשירותים, גילה כי במקום מופעלות אסלות המנוקות על ידי זרם מים תמידי. ישראל אולי עברה מאדום לשחור, אבל מנהלי אותו בניין עוד לא מצאו לנכון לסגור את השיבר.



טוב לעסקים



השאלה, כמו תמיד בעסקים, היא: למה זה כדאי? לדברי בינת שורץ, מנכ"ל חברת אביב תשתיות וסביבה, המספקת ייעוץ סביבתי לארגונים, בתחילת הדרך, כאשר נפגשו אנשי החברה עם מנהלים, הם דיברו איתם על אידאלים ואיכות סביבה.



אלא שזה לא עבד. הסתבר שארגונים מוכנים להשקיע כסף כדי לשפר ביצועים, לייעל, לחסוך ולהביא תוצאות יותר טובות - ואיכות הסביבה לא בהכרח התחברה לערכים אלה.



"היום אנחנו מתמקדים בתועלת לארגון, ופחות בסביבה", אומרת שורץ. "מנסים לזהות את המקומות שבהם עסק יכול להתייעל ולהגיע לתוצאות עסקיות טובות יותר, ומסתבר שחלק גדול מזה קורה כשמתחילים לחשוב במונחי איכות סביבה. ברמה הכי בסיסית, שמירה על הסביבה פירושה חיסכון וצניעות: צימצום הצריכה והפליטות המזהמות. כשארגון מצליח לצמצם, הוא גם מתייעל וגם עושה פעולה סביבתית".



שר שלום ממהר לצנן את התלהבותם של מנהלים הסבורים שבזכות ההשקעה בשמירה על הסביבה ייראו מיד תוצאות גם בשורת הרווח. לדבריו, כדי לעשות פעולה אמיתית ובעלת השפעה לטווח ארוך, יש להשקיע סכום כסף לא מבוטל וגם, לא פחות מכך, אנרגיות לשינוי ארגוני שיובילו להשרשת תפישות חדשות בקרב עובדי החברה ומנהליה. הוא בוחר להדגיש יתרון אחר: "אמנם עדיין לא נערך מחקר מקיף בתחום, אבל מניסיוני, ארגונים שעברו תהליך כזה עברו טלטלה חיובית: עובדים שרואים כי ההנהלה שלהם מוכנה להשקיע כסף למען דבר חיוביים הם עובדים מחוייבים יותר - וגם רמת התחלופה שלהם יורדת. עובדים גאים יותר לעבוד בארגון כשהם יודעים שהם לא רק מייצרים יותר הכנסות לבוס, אלא גם תורמים למטרה גדולה יותר".



ירוקים חובקי עולם



תמריץ נוסף למנהלים, בעיקר כאלה שעובדים עם לקוחות מעבר לים, הוא העובדה שהעולם כולו עובר לירוק וחברות רבות מנועות מלעבוד עם עמיתות שאינן פועלות לטובת העניין. שר שלום: "באירופה אתה לא יכול לשרוד בלי פעילות סביבתית וולנטרית, כי יש כאלה שלא יקנו ממך. זה וירוס שאנחנו כאנשי סביבה מקווים שכולם ידבקו בו".



גרסל מזכיר שגם מנהלים שבחרו להשקיע כסף בניהול הסביבתי צריכים לקחת בחשבון שלא די בכך: "לשיתוף העובדים חלק מכריע בהטמעה. בלי השיתוף זה לא עובד. צריך להשקיע בהדרכות, למצוא את הדרך לרתום כל אחד למטרה. מניסיוני זה לא קשה. עובדים שמחים להיות חלק ממהלכים חיובים".



על אף הפשטות היחסית שבה יכולים משרדים להתיידד עם הסביבה, עדיין אין התגייסות המונית. לא חסרות סיבות: החל מחוסר מודעות ועד לחשש מאי עמידה בנטל הכספי. שר שלום סבור שמנהלים חוששים מהשינוי הארגוני העמוק שיצטרכו להתחייב אליו, ואחרים פשוט לא מוכנים ל"ויתורים כואבים": "היתה חברה אחת שכל ארבעת המנהלים הבכירים שלה הגיעו לעבודה כל בוקר בהאמר. קשה היה להם לוותר על זה. יש כאלה שמוכנים לחיסכון באנרגיה רק כי זה יוריד להם את חשבונות החשמל".



במקביל לטיפול מסודר בהתנגדויות המנהלים, מתריע שר שלום גם מפני ה"גרין ווש": "מאחר שהתחום ברובו וולנטרי, אתה יכול לזקוף כל שטות לזכותך ולהשתמש בזה לשיווק עצמי. בטווח הארוך זה עושה נזק, כי זה יביא לכך שהנושא ייתפש כטרנד חולף, בעוד שמדובר במגמה אמיתית, במשבר עמוק שצריך להתמודד עמו ברצינות".



מוסנקו, לעומת זאת, סבורה כי גם מהלכים קטנים הם צעד בכיוון הנכון: "גם שינוי קטן הוא מבורך, ואם זה יוביל להמשך - מה טוב. חשוב שכמה שיותר חברות ייכנסו למהלכים האלה. זה יכול לתרום ולסייע לכולם".