ראשי התנועות הקיבוציות מנעו הפרשה לפנסיה עבור חברי קיבוץ שעבדו בהסתדרות ובקופ"ח במשך 36 שנים

על פי התכתובת, פנו שנית ראשי קג"מ לתנועות הקיבוציות באמצעות "המרכז לביטחון סוציאלי של הוועד הפועל בהסתדרות" בראשית שנות ה-70', בבקשה לבחון מחדש את נושא הפנסיה ל-550 חברי וחברות הקיבוצים שהועסקו במוסדות ההסתדרות. המרכז לביטחון סוציאלי השיב לקג"מ כי עמדת התנועות הקיבוציות לא השתנתה - ולכן בלתי אפשרי לכלול חברי קיבוצים בקרן הפנסיה ההסתדרותית, למרות שיש פניות רבות מצד קיבוצים שונים לצרף את חבריהם לקרן הפנסיה.



על אף עמדת התנועות הקיבוציות, החלו גופים כמו המשביר המרכזי ותנובה להפריש הפרשות מעביד לפנסיה אישית עבור עובדיהם חברי הקיבוצים, באמצעות הסדרים שונים עם הקיבוצים ועם העובדים. קופת חולים כללית, שהעסיקה מאות אחיות חברות קיבוצים, החלה להפריש לפנסיה עבור האחיות הללו רק ב-91'.



חלק מחברי הקיבוצים שהועסקו במוסדות ובגופים הסתדרותיים גילו כי מקומות העבודה בהם הועסקו עשרות שנים לא הפרישו לפנסיה רק משהחלה ההפרטה בקיבוצים - והחברים הללו פנו למקומות העבודה בהם הועסקו, בבקשה לשלם להם את הפנסיה ולא לקופת הקיבוץ.



קבוצת של 20 אחיות לשעבר בקופת החולים הכללית, שעבדו בקופה לפני 91' - ובראשן אביה ברק מקיבוץ מכפר מנחם ונחמה וידרה מקיבוץ מצובה - עומדת להגיש לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב תביעה לפיצוי כספי מקופת החולים הכללית, בעילה שכספי הפנסיה שלהן הועברו ישירות לקופת הקיבוץ כחלק מהשכר, בעוד שעל הקופה היה להעביר את הכספים לקרן פנסיה אישית של העובדות.