מספר העובדים הזרים בחקלאות גדל ב-12 השנים האחרונות ב-1,100 בשנה

בעוד שב-95' היה מספר העובדים הזרים 13 אלף, (18.7% מכלל המועסקים בחקלאות), הוא עלה ב-2007 ל-27 אלף (40.2% מכלל המועסקים בחקלאות). במקביל, חלה ירידה תלולה באותן השנים במספר הישראלים המועסקים בחקלאות מ-50,600 ל-36,200 - ירידה של 28.5%. ירידה קלה נרשמה במספר המועסקים הפלשתינאים בחקלאות מ-6% ל-4%.



מהמחקר עולה עוד כי למרות גידול של 95% בייצור החקלאי (במיליארדי שקלים) במהלך התקופה המדווחת, לא גדל מספר כלל המועסקים בחקלאות, ואף ירד מ-69,600 אלף ל-67,200 אלף. נתונים אלה מצביעים על התייעלות הייצור החקלאי בישראל של כ-100%. לדעת עורכי המחקר, הסיבה העיקרית להתייעלות הזו היא התפוקה הגבוהה של העובדים התאילנדים ושכרם הנמוך ביחס לעובדים המקומיים.



עוד קובע המחקר כי מצוקת המים בישראל היא תוצאה של היעדר מדיניות לאומית לעידוד החיסכון במים במגזר הביתי-עירוני והפיגור בהתפלה. לפי נתוני המחקר, בעוד שאוכלוסיית ישראל גדלה בעשור האחרון ב-25%, צריכת המים הביתית עלתה ב-26.8%. המשמעות היא, לדעת החוקרים, כי על אף המידע הרב שזרם לציבור החל ב-99' על הידרדרות מקורות המים - גדלה צריכת המים לנפש במגזר הביתי-עירוני בשיעור ניכר.



לעומת זאת, החוקרים מצביעים על כך שנרשמה התייעלות חדה בשימושי המים בחקלאות. מנתוני המחקר עולה כי בתקופה המדווחת, ירדה צריכת המים הכוללת בחקלאות ב-10.2%, בעוד שהתפוקה החקלאית גדלה ב-45.9%.



ממצא מפתיע של המחקר מגלה שהחקלאות בישראל יעילה גם בהשוואה לחקלאות במדינות המפותחות בעולם: בעוד שמשקל התוצר החקלאי מסך התוצר המקומי הגולמי של ישראל הוא 1.5% בלבד ונמוך משמעותית בהשוואה למשקל התוצר החקלאי במדינות המפותחות - שווי התוצר למועסק בישראל גבוה מהממוצע במדינות המפותחות. נתונים אלה, קובע המחקר, מצביעים על היעילות הגבוהה של החקלאות בישראל. המחקר נערך ונכתב בידי אורי טל ועמי צדיק, ממרכז המחקר של הכנסת.