15 ערים, 8 תחומים, 1,000 נתונים: כך בוצע מדד הערים

כדי להכריע מה חשוב לבדוק ברשויות המקומיות, נועצנו עם מומחים רבים מהתחום: ראשי ערים לשעבר, כלכלנים ובכירים לשעבר ממשרד הפנים. הנתונים שנאספו הם אובייקטיוויים ומבוקרים ומקורם בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, יחידת הבקרה במשרד הפנים, משרדי הממשלה וברשויות המקומיות עצמן.



במסגרת המדד תיערך בדיקת city ל-15 ערים: נתניה, רחובות, חיפה, חדרה, הרצליה, אשדוד, פתח תקוה, רעננה, ראשון לציון, באר שבע, חולון, כפר סבא, רמת גן, תל אביב וירושלים. הערים נבחרו מכיוון שהן נחשבות החזקות, הגדולות והפופלריות בישראל.



חלק מהנתונים נבדקו במיוחד בעבור TheMarker על ידי גופים מומחים בתחומם, כמו השמאי לוי יצחק, שסיפק נתונים על המחירים להשכרה ולמכירה בכל אחת מהערים; ועמותת אדם טבע ודין, שבנתה בשיתוף עם TheMarker סולם הבודק את מצב איכות הסביבה בערים.



מכיוון שלצד נתונים אלה קיימת חשיבות גדולה לדעה של התושבים, ערכנו סקר שביעות רצון מקיף באמצעות מכון גיאוקרטוגרפיה ובקרב מדגם מייצג מאוכלוסיות הערים. הסקר כולל תשע שאלות במגוון רחב של נושאים, החל בסידורי החנייה בעיר עד לרמת החינוך.



הציון הסופי שקיבלה כל עיר נע בין 1 ל-10, וניתן ברוב המקרים ביחס לממוצע הארצי ולפי בחינת סטיית התקן מהממוצע. במקרים מסוימים הושפע הציון רק מהממוצע של הרשויות המקומיות שנבדקו במדד. יצוין כי 15 הערים שנבדקו הן ככל הנראה העצמאיות והחזקות ביותר בישראל, ולכן סביר כי אם היינו מדרגים ובוחנים את כל הרשויות, ערים אלה היו מדורגות במקומות הגבוהים.



מדד הערים מציג את תפקוד העירייה בקדנציה האחרונה של ראשי הערים, אבל גם את תמונת המצב העדכנית בעיר, שמושפעת כמובן מן הקדנציות הקודמות וממדיניות הממשלה. כדי לשמור על אמינות הנתונים, השתמשנו בעיקר בנתוני 2006 - הנתונים העדכניים ביותר שבוקרו על ידי משרדי הממשלה. בחלק מהמקרים עובדו גם נתונים מ-2004 (אז החלה הקדנציה של ראשי הערים שנבחרו בסוף 2003) ועד ל-2006.



איתנות וניהול פיננסי



הגורם המשפיע ביותר על חוסנה הפיננסי של העיר הוא עומק הגירעון או העודף שלה. בסעיף זה בדקנו מהו גירעון העירייה המצטבר, בניכוי עודפים בתקציבי פיתוח שיכולים לשמש לכיסוי הגירעון באישור משרד הפנים, ואת הגירעון השוטף לתושב.



חשיבות גבוהה ניתנה להתפתחות הגירעון בשנים שנבדקו - אם העירייה הצליחה לצמצמם את הגירעון, או שניהולה הביא להרחבתו. נתון נוסף שבדקנו הוא עומס המלוות של העירייה, ביחס למספר התושבים. השיעור של הוצאות הרשות לצורכי פירעון של המלוות מתוך כלל ההוצאות שלה מהווה חלק נכבד מהציון בסעיף זה. במלים אחרות: כמה כסף של העירייה זורם לטובת כיסוי הלוואות.



אחד הנתונים שמצביעים באופן הטוב ביותר על התנהלות הרשות הוא שיעורי הגבייה של חובות הארנונה מהתושבים - עירייה ששיעורי הגבייה שלה גבוהים, מתנהלת בצורה טובה יותר. בנוסף, נבדקה גם עצמאות הרשות - עד כמה מפרנסות העיריות את עצמן, ואינן תלויות בגורמים חיצוניים כמו משרד הפנים.



בהקשר זה בחנו גם את יעילות השכר ברשות - הוצאות העירייה לתשלום עבור עובדי המינהלה שלה, וגם לצורך תשלומי פנסיה תקציבית. אף שתשלומי שכר ופנסיה הם חלק בלתי נפרד מהשירותים שמספקת העירייה, מצאנו כי עיריות מסוימות משלמות סכומים גבוהים בהרבה למטרה זאת, נתון שיכול להצביע על אי יעילות.



בדקנו גם מהו הסכום שמקדישה כל רשות לתושבים - סך ההוצאה לנפש בתקציבי הרשות. בבחינת הכנסות העירייה, נבדק גם מהו שיעור ההכנסות המתקבל ממסי הארנונה למגורים מתוך סך ההכנסות. כך ניתן לקבוע כמה מהשירותים שמקבלים התושבים בעיר ממומנים על ידם באופן ישיר - ככל שהשיעור נמוך יותר, כך קיבלה הרשות ציון גבוה יותר.



איכות הסביבה



אחד הגורמים המשפיעים באופן ישיר על איכות חיינו הוא איכות הסביבה בעיר. בשיתוף מומחי עמותת אדם טבע ודין, נבדקו היקפי מיחזור הפסולת בעיר, איכות מי השתייה, איכות האוויר ושקיפות המידע לציבור. מכיוון שנתונים סביבתיים רבים אינם מדידים בישראל, ומתוך כוונה להעמיק את הבדיקה בתחום, השקעה מיוחדת בפיתוח שטחים ציבוריים למען התושבים זיכתה את העיר בניקוד נוסף.



במהלך איסוף הנתונים הופתענו לגלות כי משרד הגנת הסביבה אינו מפרסם בדיקות מקיפות על נושאים סביבתיים רבים, ואינו נוהג לדגום את איכות האוויר בחלק גדול מהערים בישראל. כמו כן, נתוני המיחזור המקיפים ביותר הזמינים כיום מטעם המשרד הם מ-2005, ואינם כוללים מידע על כל הרשויות. לכן, כדי להעמיק את הבדיקה בתחום, הוספנו לנתונים אלה מידע שנמסר מהרשויות המקומיות עצמן, ומידע נוסף שוקלל על ידי מומחי אדם טבע ודין.



בתחום איכות האוויר, התבססנו על נתוני ניטור שפורסמו בדו"ח שנתי של המשרד להגנת הסביבה, המבוססים על רשת הניטור הארצית של המשרד ועל רשתות ניטור של איגודי ערים. הציון לכל עיר נקבע על פי המזהם שרמותיו היו הגבוהות ביותר ביחס לתקן שלו, בדומה להיגיון המנחה את המדד היומי שמפורסם בעיתון "הארץ", המבוסס על מדד איכות האוויר האמריקאי. ההסברים המלאים על האופן בו נערכה בדיקת איכות הסביבה, על פי עקרונות מקצועיים המקובלים בעולם, נמצאים באתר עמותת אדם טבע ודין (www.iued.org.il).



מגורים



אחד התחומים המדוברים ביותר בשנים האחרונות הוא הנדל"ן. במדד המגורים ניתנו ציונים לערים בהתאם לאפשרות של אזרחי ישראל לרכוש דירה בעיר, לפי המשכורת הממוצעת לשכיר במשק. גורמים נוספים שהשפיעו על הציון היו מגמת מחירי הנדל"ן למגורים בעיר, לקנייה ולהשכרה, החל ב-2006 ועד אמצע 2008, וגם התשואה שתתקבל בקניית דירה להשקעה המיועדת לשכירות. לכך צירפנו נתונים המצביעים על התפתחות הבנייה למגורים בעיר, ועל פופולריות העיר לפי מאזן התושבים שנכנסו לגור בה, ועזבו אותה, במשך תקופת הבדיקה.



פיתוח ותשתיות



מדד נוסף, המצביע על ההתפתחות העתידית של העיר, הוא מדד הפיתוח והתשתיות. במדד זה בדקנו את החשיבות המיוחסת לפיתוח העיר לפי הסכומים שיצאו למטרות פיתוח בתקציב העירייה; וגם את היקפי הפיתוח בפועל של תשתיות הביוב, המים, התיעול, סלילה ושיקום הכבישים ובנייה שאינה מיועדת למגורים במשך שלוש שנים. לטיב הכבישים בעיר יש קשר ישיר לתאונות הדרכים בתחום הרשות, ולכן חלק מהציון במדד זה מושפע ממספר תאונות הדרכים לנפש, בממוצע שנתי בין 2004 לסוף 2006.



חינוך



אחד השירותים החשובים ביותר שהרשות המקומית מספקת הוא החינוך. המדד בתחום החינוך והרווחה מעניק ציונים לרשויות על פי שיעור הזכאים לתעודות בגרות בקרב תלמידי י"ב ועל פי מספר התלמידים הממוצע בכיתה. רשויות מקומיות מקבלות תקציבים לחינוך ממשרד החינוך ומתשלומי ההורים. עם זאת, רובן משקיעות כ-25% נוספים, בממוצע, כדי לשפר את תנאי הלימודים בעיר. לכן בדקנו גם את שיעור הסבסוד של הרשויות בתחום החינוך ובתחום הרווחה.



בדיקת תחום החינוך בערים שנבחרו לא תהיה שלמה ללא בדיקת אחוזי הנשירה מבתי הספר התיכוניים (כיתות ט'-י"ב) - מדובר בתלמידים שלא סיימו את בית הספר התיכון, ולכן גם לא נכללים בנתוני הזכאים לבגרות. לפיכך, רשות בעלת שיעורי נשירה נמוכים, שנלחמת על השארת התלמידים המתקשים בבתי הספר, מקבלת ציון גבוה בסעיף זה.



פרופיל דמוגרפי וקשר עם התושבים



אחד הרכיבים החשובים בכל עיר הוא המאפיינים האישיים של תושביה. במדד הדמוגרפי קיבצנו מידע על אוכלוסיית העיר - באיזו עיר מרוויחים הכי הרבה, היכן השכר עולה בקצב המהיר ביותר ואיפה יש יותר מובטלים. המדד מכיל גם את דירוג האוכלוסייה לפי המדד הסוציו-דמוגרפי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, את רמת השוויון בה ואת התפלגות הגילים באוכלוסייה - עד כמה היא דומה לממוצע הארצי.



אזרחי הרשויות המקומית זכאים, בנוסף לשירותים, גם למידע ויכולת ליצור קשר עם העירייה. מדד הקשר עם התושב מכיל בדיקה מקיפה שערכה עמותת שבי"ל ישראל לזמינות ושקיפות מידע ברשויות המקומיות. נוסף על כך מכיל המדד ציון על זמן המענה במוקדים העירוניים ברשויות המקומיות - לפי עשר בדיקות טלפוניות חוזרות שביצע TheMarker בכל המוקדים הטלפוניים.