האם תוכנית ספדיה חוזרת בדלת האחורית?

אלא שבחודשים האחרונים שוב התברר שירושלים היא מקרה מסובך במיוחד בגלל הרכב האוכלוסייה בעיר והבעיות הגיאופוליטיות. גורמי תכנון במשרד ראש הממשלה ומשרד הפנים, טוענים שבגלל סיבות מדיניות, יש קושי בפיתוח שכונות הנמצאות מעבר לקו הירוק. טענה נוספת היא שעתודות הקרקע לבנייה שאושרו לאחרונה אינן מספקות את האיזון הנכון בין המגזרים השונים בעיר, חרדים וחילונים, ולכן יש לבחון אפשרויות נוספות.



כתוצאה מכך החלו משרדי הפנים וראש הממשלה להעלות שוב רעיונות הקשורים בבנייה במערב ירושלים, על שטחים שהיו חלק מתוכנית ספדיה שבוטלה. לאחרונה הציע משרד ראש הממשלה לעיריית ירושלים לבחון שוב תוכניות בנייה ברכס לבן, הנמצא ממערב לשכונת גבעת משואה. במשרד ראש הממשלה טענו שלא מדובר בחידוש תוכנית ספדיה, שכללה בנייה של כ-10,000 יחידות דיור ברכס זה. לטענת המשרד, מדובר בתוכניות אחרות לאותו אזור.



היוזמה לחדש את תוכניות הבנייה במערב ירושלים התעוררה בעקבות דיון שנערך לפני כחודשיים במשרד הפנים. בעקבות הדיון כתב מנכ"ל משרד ראש הממשלה, רענן דינור, לאדריכל שלמה אשכול, מהנדס עיריית ירושלים: "מדיניות הממשלה אשר נקבעה בעבר והוצגה לגורמים הרוולנטיים, קובעת כי יש לבנות בירושלים לפחות 3,000 יחידות דיור בשנה עד שנת 2020 (סך הכל כ-36 אלף יחידות דיור). בדיון בהשתתפותך עלה כי עתודות הבנייה הזמינות בירושלים, בתוכניות בנייה משמעותיות, עד לשנת 2020, עומדות על כ-12 אלף יחידות דיור בלבד, זאת ללא יחידות דיור בתוכניות פינוי-בינוי. אשר על כן, אבקש כי תעשו כל הנדרש בכדי לקדם תוכניות בנייה למגורים במערב רושלים, לרבות במתחם רכס לבן".



בעיריית ירושלים פירשו מכתב זה כניסיון לחדש את תוכנית ספדיה שלה מתנגד ראש העיר, אורי לופליאנסקי. העיריה טענה שהיא גיבשה תוכניות חלופיות לתוכנית ספדיה בשיתוף עם הגופים הירוקים. תוכניות אלה יאפשרו הקמת 40 אלף יחידות דיור. לטענת העיריה, התוכניות יאפשרו חיבור בין השכונות השונות, ומגורים במחירים נמוכים יותר לזוגות צעירים, פלג האוכלוסייה העיקרי הנוטש את העיר בשנים האחרונות.







חלק גדול מהתוכניות שאליהן מתייחסת העיריה הן בשטחים שסופחו לירושלים לאחר מלחמת ששת הימים. מדובר בין השאר בתוכניות בנייה של אלפי יחידות דיור בפסגת זאב והר חומה. על פי העיריה, אם הממשלה לא תקפיא תוכניות אלו בגלל התנגדות הממשל האמריקאי, היא תוכל לממש את יעדי הבנייה הנדרשים. בעיריה גם טענו שהממשלה ביטלה מענקים לזוגות צעירים שאותם יזם ראש העיר, ובכך פגעה בסיכוי להשאיר תושבים אלו בירושלים.



בחודשים האחרונים נמשך בוועדה לתכנון ובנייה במחוז ירושלים הליך אישור תוכניות בנייה חדשות בעיר. בחודש שעבר אושרה תוכנית להקמת 2,500 יחידות דיור בגבעת המטוס בדרום העיר. מדובר על שכונה שבה ייבנו בתים של 4-8 קומות.



כמו כן נתנה הוועדה המחוזית תוקף לשתי תוכניות בשכונות "רוממה המתחדשת". מדובר על 560 יחידות דיור המיועדות לציבור החרדי. הבינוי המוצע הוא של מבנים בגובה של 11-12 קומות. הוועדה קבעה שאישור התוכנית מאפשר להפוך את אזור התעשייה לשכונת מגורים.



ואולם בקרב חלק מגורמי התכנון במשרדי הפנים וראש הממשלה, קיימת טענה שעתודות הדיור שמתכננת העיריה בירושלים אינן מספקות מענה לאוכלוסיות מבוססות יותר וצעירות, שהשארתן בעיר היא בעלת חשיבות כלכלית מכרעת.



על פי טענה זו תוכניות בנייה כמו אלו ברוממה או במתחם שבו נמצא כיום המחנה הצבאי שנלר, יאוכלסו על ידי חרדים. כמו כן, תוכניות בנייה, כמו אלו בפסגת זאב והר חומה, אינן מבוקשות על ידי אוכלסייה מבוססת יותר, ולכן יש הכרח בפיתוח עתודות נוספות באזורים כמו רכס לבן.



הירוקים מודאגים



מי שעוקב בדריכות אחר הכוונה לחדש את תוכניות הבנייה במערב ירושלים הם הגופים הירוקים. לדברי פזית שביד, מנהלת קהילת ירושלים של החברה להגנת הטבע, מדובר בעצם בחידוש תוכנית ספדיה, גם אם משרדי הפנים וראש הממשלה מתעקשים לטעון שאלו תוכניות שונות.



"צריך להזכיר שהמועצה הארצית לתכנון ובנייה ביטלה את התוכנית ברוב גורף", מציינת שביד. "היא עשתה זאת על בסיס ניתוח של עתודות קרקע לבנייה, שכלל לא רק נתונים שלנו אלא גם נתונים שאסף המתכנן תומר גטהלף, חוקר בעניין שמונה על ידי המועצה".



לדברי שביד, יש כיום בירושלים מגוון רחב של תוכניות בנייה שיכולות להתאים למגזרים שונים. היא מציינת, בין השאר, תוכנית של אלפי יחידות דיור באזור רמת רחל, שנהפך בשנים האחרונות לאזור מבוקש עבור תושבי העיר.



"מה שחשוב זה לא רק מספר יחידות הדיור שמקימים אלא מכלול הפעולות שבהן נוקטים כדי להשאיר תושבים בעיר", מוסיפה שביד. "אם הממשלה רוצה להשאיר אוכלוסייה מבוססת מבחינה כלכלית בעיר, היא יכולה להשתמש בכמה אמצעים כדי לעודד זאת". היא מציינת בין השאר אמצעי כמו הגדלת מאגר הדירות להשכרה.



אחד הרעיונות שאותם מנסים גורמי תכנון לקדם בשנים האחרונות הוא תכנון מראש של מרחבי מגורים בירושלים שיתאימו למגזר מסוים וכך יוכלו לשמור על איזון בין המגזרים השונים. עיקרון זה נקבע בין השאר על ידי עורכי תוכנית המתאר החדשה של העיר. האחרונים כתבו "שיש לקבוע מרחבי תכנון המיועדים למגורי אוכלוסייה חרדית ואוכלוסייה לא חרדית".



בדו"ח עתודות הקרקע בעיר שהכין לקראת הדיון המכריע במועצה הארצית על תוכנית ספדיה, ציין המתכנן תומר גטהלף שניתן להשתמש באמצעים שונים שיאפשרו לקהילות נבדלות לקבוע בדרך של הידברות מסגרת מחייבת שתגדיר אופי של כל שכונה ושכונה.



עם זאת, קשה לראות כיצד מיישמים את המדיניות שהציע גטהלף מול צורכי הדיור הדחופים של האוכלוסייה החרדית והקשיים שיש בהשגת הסכמות בינה לבין החילונים.



עורכי תוכנית המתאר העלו שורה של הצעות מעשיות יותר ובהן מילוי וציפוף של שכונות מבוססות ותיקות, שנבנו בעבר בצפיפות נמוכה יחסית כגון קרית מנחם, בית הכרם, קרית יובל ואף המושבה הגרמנית. שכונות אלו מושכות אליהן אוכלוסייה מבוססת ויש בהן תהליך הזדקנות. כדי להוסיף יחידות דיור בשכונות אלה ניתן להגביה את המרקם האופייני שלהן מארבע לשש קומות. כמו כן, ניתן לקדם בניינים רבי קומות עבור אוכלוסייה מבוססת בחלקים ממרכז העיר.



בתוך תסבוכת הזו של פתרונות מוצעים, יהיה צורך גם להגן על השטחים הפתוחים בעיר. שביד מציינת שבתקופה האחרונה מגלה העיריה נכונות רבה יותר לשתף פעולה בשימור שטחים אלו.



"הרעיונות של שימור שטחים פתוחים ובכלל זה הגנה על אתרי טבע עירוני הוטמעו לאחרונה בדיונים על אישור תוכנית המתאר החדשה של העיר", מציינת שביד. "יש תוכניות להקמת כמה פארקים בשולי העיר וגם שני פארקים הנכנסים אל תוך השכונות. אנחנו יוזמים סקר גדול של אתרי טבע בעיר, וזכינו לתמיכת העיריה בהגנה על אזור עמק הצבאים. ברור שלא הכל מושלם, ועדיין צריך לראות האם מה שנקבע בתוכניות גם יתממש בעתיד".