חסון (ישראל ביתנו) כדי לברך אותו על מינויו כיו"ר ועדת הכלכלה. חסון מכהן בכנסת זה שנתיים, וזוהי הפעם הראשונה שבה הוא זוכה לפנייה מסוג זה מצד הנגיד.
הפנייה לא הגיעה סתם כך: יממה קודם לכן הכריז חסון שלא ימהר לקדם את החוק שהגיש ח"כ אמנון כהן (ש"ס) להגבלת עמלות הבנקים. לפישר חשוב ליצור מערכת יחסים טובים עם מי שיתיישב בעוד עשרה ימים על כס יו"ר ועדת הכלכלה. בשנים האחרונות הירבתה הוועדה לטפל בעמלות הבנקים, והיא מאיימת להחזיר את העמלות לפיקוח על המחירים.
לוועדת הכלכלה יש כוח רב בהיותה מופקדת על הסדרת רגולציה בענפי המשק המרכזיים - תקשורת, ערוצי טלוויזיה, אנרגיה וגז, תחבורה, תשתיות, שיכון, חקלאות ותיירות. בכירי המשק, ראשי החברות הגדולות והלוביסטים המתרוצצים בכנסת, מחזרים אחר יו"ר הוועדה וחבריה.
חסון נחשב "אאוט סיידר" ואפילו מכונה "עוף מוזר". בשתי שנות כהונתו בוועדת הכלכלה הוא לא התחבר לאילי ההון או לפקידות הממשלתית הבכירה שפקדו אותה. "מעולם לא הייתי בטרקלינים של אנשי העסקים. אני לא איש של מסיבות נוצצות. בזמני הפרטי אני מעדיף לבלות עם החברים הקרובים, שלרובם יש אוברדרפט גדול בבנק", אומר חסון בראיון ראשון ל-TheMarker. "איני מתרשם או נבהל מעובי הארנק של בעלי ההון. הם אינם ה'מילייה' שלי. אני לא בוחר את האנשים שאני בקשר עמם בזכות מספר הספרות בחשבון הבנק שלהם".
בכנסת מעריכים שפעילותו רבת-השנים בשב"כ, שם שימש סגן ראש הארגון, תרמה לכך שיעשה את עבודתו הפרלמנטרית בשקט ובחשאיות, ולא יתחבר עם אנשי ההון, הפוליטיקה והתקשורת. בשל עברו הביטחוני, חסון פעיל בוועדת חוץ וביטחון. הוא שוחה בוועדה זו כמו דג במים. בשנים האחרונות בעבודתו בשב"כ ריכז את המו"מ המדיני מטעמם של ראשי הממשלות יצחק רבין ז"ל, בנימין נתניהו ואהוד ברק. במסגרת עבודתו, קיים פגישות חשאיות עם מנהיגי העולם הערבי.
מדמשק לירושלים
חסון, 53, נולד בסוריה ועלה לישראל בגיל 7. הוא ובני משפחתו הלכו ברגל עד לגבול ואחיו הגדולים סחבו אותו. עם הגיעם לישראל, שוכנה המשפחה בשכונת קטמון ט' בירושלים.
עם השנים, התגייס לצה"ל ועבר לשב"כ. במפגשים מטעם השב"כ במדינות ערביות הוא לא השתלב היטב בשל מוצאו. ב-82', במלחמת לבנון, הוזעק חסון לביירות כדי לחקור את חטיפתם של שמונה חיילי נח"ל ולטפל בשחרורם. הוא הסתובב חופשי בבירה הלבנונית עד שכמעט נתפס.
לאחר שהצליח לחמוק מהרשויות הלבנוניות, הוא לבש מדים ועלה עם עמיתים ישראלים לעיירה נוצרית מצפון לביירות כדי לאכול ארוחת צהריים. באחת המסעדות פגש יהודי מקומי, שסיפר לו כי ברח ממשפחתו בסוריה לאחר שהמשפחה לא אהבה את הבחורה שנישא לה. חסון שאל אותו מי הרב שהשיא אותו, ונדהם מהתשובה: הרב יוסף חסון, אביו של הח"כ. חסון קבע להפגש עמו כעבור שבועיים כדי להעלותו לישראל. ואולם, כמה ימים לאחר מכן נרצח נשיא לבנון, באשיר גו'מאייל. עוצר הוטל על לבנון וחסון לא הגיע לפגישה. לאחר מכן, נודע לו שהיהודי שפגש במסעדה נרצח ונקבר בבית עלמין מוסלמי. מצפונו של חסון הציק לו ולאחר שלוש שנים הצליח להביאו לקבורה בישראל.
"אנחנו אומה של פאקרים"
לנוכח הרקע הביטחוני שלו, תוהים בכנסת מה הריץ אותו לקפוץ לביצה הפוליטית העכורה. "באתי לפוליטיקה כי אני חושב שאנו ערימה של 'פאקרים', כי הפקרנו את הכנסת ומסדרונות השלטון. הפכנו לאסטניסטים מדי ואמרנו שהפוליטיקה היא דבר מזוהם. פתאום מצאנו את עצמנו לא שבעי רצון ממקבלי ההכרעות. בקיץ 2005, בתקופת ההתנתקות, חשבתי שצריך לעשות מעשה. ההתנתקות היתה אחד המהלכים הכי שגויים שנעשו - לא בגלל הפרידה מהשטח, אלא בשל האופן שבו הדבר נעשה. בני הבכור אמר לי 'לך לפוליטיקה ותוכל להשפיע', וכך היה", מספר חסון.
"אנו מספיק אינטליגנטים כדי להבין שהביטחון הוא האמצעי שמבטיח לנו את השאר. כדי לקבל את רמת הביטחון שישראל צריכה, אנו צריכים את מרכיבי העוצמה - חינוך, תרבות וכלכלה. בעיניי, הרוח חשובה יותר מהרבה דברים אחרים. ניצחנו במלחמות בזכות האדם ולא הפלדה. אין לנו מטוסים טובים יותר מלשאר. יש לנו את האנשים. זוהי תולדה של חינוך, תרבות, צדק, מוסר וכלכלה".
את תולדת החינוך, התרבות והכלכלה מוצא חסון בוועדת הכלכלה שנחשפת לכוחם של המשפחות השולטות במשק, ללחצים של בעלי ההון, לפעילות הדורסנית של המונופולים ולעוצמתם של הבנקים. "הריכוזיות במשק גבוהה. הטיפול בעניין עמלות הבנקים אקטואלי מאוד בוועדת הכלכלה. עם זאת, אני מאמין שאת עמלות הבנקים לא יוריד הרגולטור. אם הרגולטור יגרום להפחתת העמלות, תהיה לכך השפעה מרחיקת לכת", הוא מכריז.
לאחר השמעת דברים אלה, ראשי הבנקים צריכים לשלוח לו זר פרחים גדול עם ברכה לבבית. הלוביסטים של הבנקים יכולים להוריד הילוך. חסון לא יהפוך את הוועדה לזירת אגרוף של הח"כים בבנקים. הח"כים, שרכבו על גל החקיקה להגבלת העמלות, יצטרכו להצטנן בפגרת הקיץ. "בשלב הראשון, הדרך להתמודד עם עמלות הבנקים היא בחינת הרפורמה בעמלות שבוצעה על ידי המפקח על הבנקים. יש לפתח תחרות ולא לבצע רגולציה. איני חושב שזה רציני שוועדת הכלכלה תתערב ברפורמה, עוד לפני שחלף חודש ממועד הפעלתה. אני חושש שמעורבות של רגולציה - באופן פרדוקסלי - תהיה הגורם שיפגע ביכולת להפחית את העמלות. הפחתת העמלות תבוצע באמצעות תחרות וכניסת גורמים חיצוניים לשלולית שלנו.
"עודף רגולציה ירתיע בנקים זרים להיכנס לישראל. כדי להפחית את העמלות יש להכניס שניים-שלושה בנקים זרים. איני סבור שיש בנק אחד שמוכן לקבל מעורבות כל כך אגרסיווית בתחום זה. אצטער מאוד אם נגיע לכך שוועדת הכלכלה תתערב בעמלות באמצעות חקיקה. בכל מקרה, אחפש את הדרך לפיתוח וטיפוח התחרות".
להפריט את הייצור בחברת החשמל
חסון מאמין שתפקידה של ועדת הכלכלה הוא לטפח את התחרות בענף החשמל. הוועדה דנה במשך שנים בהצעות חוק לצמצום המונופול של חברת החשמל, אך העובדים והנהלת החברה הצליחו תמיד לשכנע את הח"כים לצמצם את הרפורמות שהוצעו. חסון אינו מתכוון להיכנע ללחצים ולהגן על חברת החשמל: "ישראל חייבת למצוא דרך לפצל את שלושת מרכיבי החברה - הולכה, תשתיות וייצור. יש להפריט חלק מפעילות הייצור ולהכניס שחקנים נוספים. נתוני הייצור של החברה לא מחמיאים, בלשון המעטה, וצריך להגיע לתחרות במשק. עלינו ללמוד ולבצע את השינויים הנדרשים בחברת החשמל".
גם חברות הסלולר יזכו לטיפולו של חסון. "ועדת הכלכלה צריכה להשגיח שתהיה תחרות בשוק הסלולרי. צריך לקיים שוק חופשי עם תחרות חופשית. יש לדאוג שהממשלה תעמוד בחוב האלמנטרי שלה לאספקת שירותים וזמינות לאזרחים במדינה. החברות הסלולריות מנהלות יכולת תיאום מתוחכמת מאוד. אני מתכוון לבקש שיפקחו עין ויבדקו אחת לפרק זמן אם השוק הסלולרי מתנהל בתנאי תחרות או תנאי תחרות חופשיים עם קריצה ותיאום בין החברות. אסור לומר שיש תיאום ביניהן, אבל כנראה שיש הבנה. זה פוגע בצרכנים והוועדה צריכה להגן עליהם ולפתוח את המשק לתחרות".
התחרות והאפשרות של זכייני ערוץ 2 וערוץ 10 שלא למלא את כל מחוייביותיהם נמצאות בתחום דיוניה של ועדת הכלכלה. לפני כמה חודשים נערך בוועדה דיון בעניין. זכייניות ערוץ 2, רשת וקשת, לוחצות על הממשלה להעניק להן הקלות. שאלה נוספת היא מה יוחלט לגבי הארכת הזיכיון של ערוץ 10 שאינו ממלא את כל מחובויותיו. על אף שחסון מכהן בוועדה כבר שנתיים, הוא לא רוצה להביע עמדה ואומר: "איני בקיא מספיק בתחום כדי להתבטא. אלמד את הנושא בשבוע הקרוב".
כשיעמיק בתחום, ייחשף ללחצים הכבדים שיופעלו עליו מצד חברות התקשורת, והן לא היחידות. שר התקשורת, אריאל אטיאס, לוחץ על הוועדה להעביר בקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק לסינון אתרי האינטרנט. במסגרת החוק יחויב המנוי להודיע אם הוא רוצה שהגלישה שלו תסונן מאתרי סקס, אלימות והימורים שייקבעו על ידי ועדה ציבורית, או שיגלוש באינטרנט ללא הסינון.
"תפישתי שונה משל שר התקשורת. לדעתי, זו שגיאה לפעול בדרך זו ונצטרך לדבר על זה. צריך למצוא את האיזון בין חופש ביטוי וחופש תרבות לבין שמירה על כבוד הפרט. אני לא מתכוון להיות שותף למשטרת דעות ולהיות זה שמגדיר מהי אומנות או פורנוגרפיה. אני רוצה שיהיה חופש ובלבד שכבוד האדם לא ייפגע. הייתי שמח אם ילדיי לא יצפו באתרים כאלה ואחרים. אולם הם אלה שצריכים לקבל את ההחלטה ואין לי בעיה שיצפו באתרים אלה פעם-פעמיים כדי להחליט בעצמם".
לא נמנה עם הח"כים הבולטים
חסון מבקש למקד את ועדת הכלכלה בראשותו בקידום עסקים קטנים ובינוניים, תשתיות, טיפול בענפי החשמל, גז ודלק. לדבריו, "הוועדה חייבת לעסוק בקידום עסקים קטנים ובינוניים ובהסרת חסמים ביורוקרטיים. הביורוקרטיה מחבלת בכל יוזמה ויזמות. המנוע הזה לא מגיע למסלול ההמראה שלו".
ממשפחת עופר ומהחברה לישראל שקיבלה זיכיון לכרות פוספטים בים המלח ובמישור רותם, יבקש חסון למצוא דרך שבה חקלאי המדינה ייהנו ממחצבי המדינה. "צריך למצוא דרך שבה הם יעזרו לחקלאים במחירי הדשן", הוא גורס.
התחומים שבהם מבקש חסון להתרכז אטרקטיוויים פחות מעמלות הבנקים, עניינים צרכניים (כמו תשלום פיצוי בגין איחור טכנאי) או ענייני תחבורה (חוק המחייב רוכב אופניים בחבישת קסדה) שקודמו בייחוד בתקופת היו"ר הפורש ח"כ גלעד ארדן (ליכוד), וקודמו, ח"כ משה כחלון (ליכוד).
כחלון מחמיא לחסון. "בתקופתי בוועדה, חסון גילה מקצועיות", הוא אומר. "אין לי ספק שימשיך בעבודה חשובה להצעדתה של הוועדה קדימה". ואילו ארדן, שיפנה בעוד עשרה ימים את הכיסא לחסון, אומר כי "חסון היה חבר פעיל בוועדת הכלכלה ואין לי ספק שיוביל את הועדה בצורה יסודית ומקצועית. אומנם יש לו רקע ביטחוני עשיר מאוד, אבל אני חושב שהוא גם מתמצא בענייני כלכלה".
ח"כים אחרים בוועדה אומרים כי חסון נחשב ח"כ הגון ויסודי המעמיק בהצעות חוק שהגיש או תמך. הוא לא נחשב נמרץ דוגמת כחלון וארדן. אולי זה נובע מהבדלי הגיל בינו לבין ארדן וכחלון, ואולי זה קשור בדינמיקות הפנימיות של המפלגות - ארדן וכחלון נבחרו בפריימריס ולכן צריכים להציג קבלות לבוחר. בישראל ביתנו, הקובע האמיתי הוא יו"ר המפלגה, ח"כ אביגדור ליברמן.
"קשה להניע אותי לעריצות פופוליסטית", אומר חסון בהתייחס לנוכחותו בפגישות הוועדה. "כל אחד ותפישת העולם שלו, ומה שהוא עושה עם ועדת הכלכלה. אני חושב שהנושאים שהצבתי הם חשובים. אני מאמין מאוד באזרח הפשוט. השכל לא מרוכז במקום אחד. אני לא יכול לסבול את העובדה שאנו מצרים את יכולת הפעולה של הפרט. אהיה בכל מקום שאראה שיש בה סוג של חסימה".
חסון עצמו נחסם קצת, בלשון המעטה. לפני שנה וחצי ציפה חסון להתמנות לשר, אלא שיו"ר המפלגה, אביגדור ליברמן, ייעד את הח"כית אסתרינה טרטמן כשרת התיירות. לאחר שוויתרה על התפקיד, בעקבות הגילוי שאין לה תואר אקדמי על אף שהצהירה על כך, מונה במקומה ח"כ יצחק אהרנוביץ. בד בבד מונה ח"כ סטס מיסז'ניקוב (גם הוא מישראל ביתנו) לתפקיד יו"ר ועדת הכספים.
חסון התאכזב מכך שלא מונה לשר בממשלה, חרף מיקומו הגבוה - מספר 3 ברשימת ישראל ביתנו לכנסת. בתגובה לכך, הבטיח לו ליברמן שהוא יקבל את התפקיד הבא שיינתן לישראל ביתנו. שנה וחצי מאוחר יותר - ועל אף שהח"כים טרטמן ורוברט אילטוב ראו עצמם מועמדים ראויים לכהן כיו"ר ועדת הכלכלה - העדיף ליברמן לממש הבטחתו לחסון.
בישראל ביתנו אומרים כי במקרים רבים, חסון הוא אופוזיציה לליברמן. גם חסון מעיד על כך ואומר כי "ההידברות שלי עם ליברמן מכובדת ומעלה. יש בינינו כבוד הדדי לאורך כל הדרך. אנו יכולים לא להסכים ולהיות חלוקים בעניינים שונים, אך תמיד הצלחתי לדבר עמו ולקיים דו-שיח. ואכן, בינואר 2008 התנגד חסון לפרישתה של ישראל ביתנו מהקואליציה של אהוד אולמרט.
חסון אומר כי ישראל ביתנו אינה נוהגת באופן שונה מיתר המפלגות, וגם אבישי ברוומן, שהיה ממוקם במקום הרביעי ברשימת העבודה לכנסת, לא מונה כשר מטעמה. ח"כ מרינה סולודקין ממוקמת במקום החמישי ברשימת מפלגתה לכנסת וחרף זאת היא לא יושבת בממשלה. "אני מכהן רק שנתיים בכנסת ולא הרגשתי שאני לא בא לידי ביטוי", הוא אומר. "העבודה בתחום הפוליטי היא מרתון ולא ריצת 100 מטר. אני רץ למרחקים ארוכים. באיגרוף המנצח הוא לא זה שמרביץ יותר חזק, אלא זה שיודע לספוג יותר".
"אני לא נבהל מעובי הארנק של בעלי ההון"
צבי זרחיה
8.8.2008 / 14:20