אין מהנדסים בטלנובלות

הנוער הישראלי יודע במה הוא רוצה לעסוק כבר בגיל צעיר יחסית - כך עולה מסקר שערך מכון גיאוקרטוגרפיה בעבור הבנק הבינלאומי, לרגל יום הנוער הבינלאומי שיצוין בשבוע הבא. לפי הסקר, כחמישית מהנוער (בגילאים 13-18) אמנם אינם חושבים עדיין על התחום שבו יעסקו בעתיד, אך לכ-78% דווקא יש כיוון. למשל, 13% רוצים לעבוד בהיי-טק ו-10% רוצים להיות רופאים או מדענים.

פרופ' איתמר גתי, מומחה בתחום ייעוץ בבחירת מקצוע מבית הספר לחינוך במחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים, טוען כי מדובר בנתון מפתיע. "בגילים אלה נושא הקריירה עדיין רחוק מאוד, ומפתיע שהם בכלל מקדישים לנושא מחשבה", הוא אומר. "צריך לקחת בחשבון שגם בעבור בן 18 יש עוד שני שלבים שעליו לעבור לפני שיחליט על כיוון - השירות הצבאי והטיול הגדול שאחריו. בדרך כלל ההתלבטות של משוחררים טריים היא לאן לנסוע - למזרח הרחוק או לדרום אמריקה, ולא בהכרח באיזה כיוון לפתח קריירה".

באשר לבחירות הנוער, לדברי גתי, קשה לדעת מהם מקורות ההשפעה, אך ברור שאלה נובעות, בין היתר, משילוב בין רצונות ההורים למקצועות שאליהם נחשפים הילדים בתקשורת ובבית הספר. "מפתיע לראות שדווקא תחום הכלכלה לא מושך אליו את הצעירים (3% בממוצע), נתון שאינו עולה בקנה אחד עם מספרם הגדול של הנרשמים לחוגים אלה באוניברסיטאות ובמכללות", הוא אומר. "לעומת זאת, מעניין לראות שאחוז הבוחרים בספורט יורד ככל שהגיל עולה - ככל שמתבגרים מבינים בני הנוער שלא בהכרח יוכלו לעסוק בתחום כמקצוע עתידי".

מקצועות ההנדסה, שאינם קשורים להיי-טק, נעדרים לחלוטין מהסקר. ההסבר של גתי הוא שהנוער מושפע בעיקר ממה שהוא נתקל בו באמצעי התקשורת. "בינינו, כמה כימאים אנחנו מכירים שמככבים בטלנובלות?"

אמנות, בידור ומשפטים תופסים את המקום השלישי אצל הנוער. למרות הפופולריות הגוברת של "כוכב נולד", תחום המוסיקה הגיע למקום האחרון בסקר, כשהתחומים המקדימים אותו באחוזים בודדים הם תקשורת, כלכלה ומינהל עסקים, אדריכלות ועיצוב פנים והוראה. פסיכולוגיה, מקצועות הכספים והפיננסים ותחום הספורט, ממוקמים באמצע הרשימה.

כ-40% מבני הנוער ציינו כי הם סבורים שיום אחד יהיו מעוניינים לעסוק ביזמות עסקית במידה רבה עד רבה מאוד, וללא הבדלים מהותיים בין בנים לבנות או לפי שכבות גיל. בחלוקה על פי מגדרים ניכר כי לבנים נטייה לעסוק בהיי-טק (21% מהבנים לעומת 5% בלבד מהבנות) ובספורט (9% מהבנים לעומת 2% בלבד מהבנות). לבנות נטייה לתחומי רפואה ומדע, אמנות ומשפטים. "הדימוי הגברי של ההיי-טק משתקף היטב בהעדפות הנוער", אומר גתי. "לעומת זאת, הרוב הנשי שבחר ברפואה קצת מפתיע לאור המתרחש בבתי הספר לרפואה, שבהם רואים שוויון בין המינים. העדפת הבנות את תחום הפסיכולוגיה מתיישרת עם הסטטיסטיקה של בוגרות המקצוע. העובדה ש-2% מהבנים (לעומת 4% מהבנות) בחרו בהוראה מפתיעה, בעיקר מאחר שרוב אנשי ההוראה בהם הם נתקלים הם נשים".

להורים מודאגים מגיעות בשורות טובות מכיוון לא צפוי: 63% מבני הנוער החילונים סבורים כי הקריירה העתידית שלהם תדרוש לימודים גבוהים, שיעור שאף עולה ל-72% בקבוצת הגיל הבוגרת של הנשאלים (בני 17-18). בקרב הנוער החרדי הצהירו 43% על כוונה דומה, כשהכוונה היא, ככל הנראה, ללימודים בישיבות גבוהות.

"מדובר בנתון מרשים", אומרת פרופ' דליה מור, ראש תוכנית לימודי התואר השני לייעוץ ופיתוח ארגוני במסלול האקדמי המכללה למינהל. "עם זאת, יש בכך גם סיבה לדאגה: בעוד שבני הנוער מכירים בחשיבות הלימודים הגבוהים, האוניברסיטאות לא עושות די כדי להרחיב את השורות ולייצר עוד מקומות לסטודנטים. התוצאה עלולה להיות שבעוד שהרוב רוצה ללמוד, לא כולם יוכלו להיקלט. על המוסדות להשכלה גבוהה לקחת זאת בחשבון ולהיערך לגלי התלמידים".

הנוער הישראלי לא רק אומר, אלא גם עושה. 35% מבני הנוער מצהירים שהם פעילים בצורות שונות לקידום עתידם המקצועי, בעיקר באמצעות חוגים ולמידה עצמית.

על השאלה אם בית הספר עוסק בנושא היו הדעות חלוקות. רק 35% מבני הנוער באזור הדרום סבורים כי תוכנית הלימודים כוללת נושאים הקשורים בעתידם המקצועי, לעומת כ-50% מהנוער בתל אביב, חיפה והשרון שטענו כך.

בהיבט זה, קיים גם פער בין עולים חדשים לילידי ישראל. 47% מהצברים טענו כי הם כבר לומדים בבית הספר נושאים שמטרתם לסייע לקידום עתידם המקצועי, לעומת רק 11% מהעולים שחושבים כך.

מור סבורה כי הנתון מצביע על כך שהלימוד הכללי לשם הלמידה והרחבת האופקים מצטמצם והולך לטובת לימודים שיקדמו אינטרסים ספציפיים. "בני הנוער לא מנצלים את תקופת בית הספר להרחבת אופקים, אלא מצטמצמים ומתמקדים בתחומים שלדעתם יסייעו להם בעתיד, וחבל. עלינו לעודד אותם דווקא לתחומים נוספים שיסייעו להם לגבש תפישת עולם כוללת".

גתי מטיל ספק בהצהרה כי בני הנוער אכן פועלים כבר בגילם הצעיר לקידום הקריירה שלהם. "האם עבודת משמרות במקדונלד'ס או כתיבת תוכניות במחשב להנאתם נחשבת לקידום מקצועי? לא בטוח", הוא אומר.

"עם זאת, מעודד לראות שככל שהגיל עולה כך גם מידת הרצינות בחשיבה על העתיד. זה מושפע ודאי גם מהעובדה שבכיתות מתקדמות יותר יש דרישה להתמקדות במקצועות מוגברים ובמגמות שמאפשרת יותר מיקוד בתחומי העניין".

הכוונה על ידי בית הספר או ההורים מסייעת להחלטה על בחירת קריירה או יוצרת לחץ שאינו מאפשר בחירה על פי כישורים אמיתיים?

"על הורים ומורים להפנות את תשומת לבם של הצעירים לתחומים שמהם הם נהנים ובהם הם מפגינים יכולות", אומר גתי. חשוב לבדוק מגיל צעיר מהן נטיותיו של הילד - עבודה עם אנשים, עבודה במשרד, יכולות ניהול והפעלת סמכות או העדפה לעבודת צוות. היכרות עצמית של הנער והנערה במונחי מאפייני המקצוע חשובים הרבה יותר מהתכווננות למקצוע ספציפי. זה יאפשר לפתח כישורים מבלי להיכנע לחלומות ההורים או ללחץ חברתי".