כלבי הדאו כבר משלמים יותר מאג"ח ממשלתיות

טכניקת ההשקעה המכונה "כלבי הדאו" מוכרת בוול סטריט כבר יותר משלושה עשורים. מדובר בטכניקה אוטומטית שלא דורשת חשיבה מרובה, והתוצאות שהיא מספקת לאורך זמן מפתיעות לטובה.



כך זה עובד: בתחילת כל שנה קלנדרית משקיעים סכום שווה ב-10 מ-30 המניות של מדד דאו ג'ונס התעשייתי (הידוע גם בשם "דאו ג'ונס 30"). 10 המניות שנבחרות הן אלה שמציעות את תשואת הדיווידנד הגבוהה ביותר. בכל שנה מבצעים חלוקה מחדש של התיק ובוחרים 10 מניות חדשות שבהן מושקע סכום כסף שווה. 10 המניות הנבחרות בכל שנה מכונות "כלבי הדאו".



תשואת הדיווידנד מחושבת לפי הדיווידנד השנתי למניה שהחברה צפויה לחלק חלקי מחיר המניה. אם חברה תחלק 2 דולר בשנה למניה שנסחרת במחיר של 50 דולר, הרי שתשואת הדיווידנד של המניה תהיה 4%.



ההיגיון שמאחורי טכניקת כלבי הדאו אומר שהמניות בעלות תשואת הדיווידנד הגבוהה ביותר הן בעצם הזולות ביותר. זאת משום שחברה שהדיווידנד שלה גבוה ביחס לשוויה נמצאת, ככל הנראה, קרוב לנקודת השפל במחזור העסקים שלה.



לרוב זו חברה חברה שהפגינה בשנה האחרונה ביצועים חלשים. ייתכן שהרווח שלה ירד או שהוא צמח בקצב אטי מאוד, ולכן המשקיעים העדיפו להתרחק ממנה. מכיוון שלכלכלה יש נטייה לפעול במחזוריות, יש סיכוי שבשנים הקרובות הגלגל יתהפך, והמניות שהציגו את הביצועים החלשים יותר יניבו בשנים הבאות תשואות טובות יותר. זה לא מדעי, אך ההיסטוריה מראה שלרוב זה עובד.



ברעיון של כלבי הדאו חבויה הנחה שלפיה חברות, בעיקר הגדולות שבהן, לא נוהגות לשנות מהותית את תשלומי הדיווידנד בהתאם למחזורי הכלכלה. בשנים גרועות הן לא יגדילו את התשלומים, אך אם הן לא מצפות לקטסטרופה מתמשכת, הדיווידנד לא יקטן.



ההיגיון שבבסיסה של אסטרטגיית כלבי הדאו הראה עד כה תוצאות יפות. לפי נתוני האתר dogsofthedow.com, ב-15 השנים שהסתיימו ב-31 בדצמבר 2006 הניבה האסטרטגיה כלבי הדאו תשואה שנתית ממוצעת של 13.3% - לעומת תשואה ממוצעת של 13% במדד דאו ג'ונס 30 ו-12% במדד 500 S&P, שנחשב למייצג של שוק המניות האמריקאי.



במונחים כספיים, 100 אלף דולר שהושקעו לפי אסטרטגיית כלבי הדאו היו הופכים ל-650 אלף דולר אחרי 15 שנה, לעומת 547 אלף דולר לו הושקעו במדד 500 S&P. בעבר הרחוק התוצאות של אסטרטגיית כלבי הדאו היו אפילו טובות יותר.



איך מאתרים מניות זולות



מי שמאמין באסטרטגיה יכול להשתמש בה גם כדי לחפש מניות חבוטות, שמשקיעים אחרים התייאשו מהן. וכמובן, לא חייבים לעשות זאת רק בתחילת השנה ולא חייבים תמיד להיצמד לשיטה האוטומטית. אפשר גם להפעיל שיקול דעת, לנפות חלק מהמניות ולבחור באחרות.



הבחירה במניות שמעניקות תשואת דיווידנד גבוהה מספקת מרכיב חשוב נוסף: תשלומי דיווידנד שוטפים. בתקופה שבה מחירי המניות תנודתיים, ההכנסה השוטפת דרך הדיווידנד היא עוגן שמפצה על התנודות במחיר המניה. בעידן שבו הריביות על אג"ח ממשלתיות נמוכות, מניות שמחלקות דיווידנדים גבוהים עשויות להיות חלופה מעניינת גם למי שנוהג להשקיע בבאג"ח.



מבדיקה שערכנו בשבוע שעבר עולה שבחירה ב-10 כלבי דאו יכולה לייצר תיק השקעות מעניין, שתשואת הדיווידנד הממוצעת עליו היא 5.2%. 10 המניות ברשימה הן חברות ענק מוכרות: בנק אוף אמריקה, סיטי, ג'יי.פי מורגן, דו פונט, GE, הום דיפו, מרק, פייזר, AT&T וורייזון (ר' טבלה). זו תשואה גבוהה ב-1.1% מהתשואה שלפיה נסחרות אג"ח של ממשלת ארה"ב ל-10 שנים, וב-1.7% מתשואת הדיווידנד שהניבו אותן מניות בחמש השנים האחרונות.



אגב, מהמניות שמופיעות בתיק נעדרת ג'נרל מוטורס, על אף שתשואת הדיווידנד לפיה היא נסחרת מתקרבת ל-10%. הסיבה: GM סובלת מהפסדים כבדים וחוב עצום, ויש סיכוי גבוה שהיא תפחית בקרוב את הדיווידנדים או אף תפסיק לשלמם.



כאן בעצם טמון הסיכון העיקרי בטכניקת ההשקעה לפי שיטת כלבי הדאו - לעתים תשואת דיווידנד גבוהה מרמזת על חברה שנמצאת בקשיים משמעותיים, ולכן עלולה להפחית את הדיווידנד שלה. זהו בהחלט סיכון שיכול לפגוע בערכו של תיק השקעות כזה, ויש לקחת אותו בחשבון, אבל סיכונים הם חלק מהמשחק בשוק המניות.



חלק מהחברות, בעיקר אלה ששיכות לענף הפיננסים, סבלו באחרונה מירידה חדה ברווחים. אחת מהן, סיטי, אף נקלעה להפסדים והפחיתה באחרונה את תשלום הדיווידנד ב-40% (מ-2.16 דולר למניה ל-1.28 דולר). ואולם גם לאחר הפחתה זו, סיטי נסחרה בשבוע שעבר בתשואת דיווידנד של 6.8% בשנה.



תשואת הדיווידנד הגבוהה שמייצגים כיום כלבי הדאו מרמזת שהמחירים בשוק המניות האמריקאי נמצאים ברמה אטרקטיווית. בתקופות קודמות, עלייה בתשואות הדיווידנד לרמה גבוהה יותר מאג"ח ממשלתיות אותתה בדרך כלל שהמניות זולות, והתקופות שבאו בעקבותיה התאפיינו ברווחים נאים למשקיעים במניות.



רמת המכפילים הממוצעת בתיק כלבי הדאו היא 11 לפי הרווחים החזויים ב-2009, לעומת רמת מכפילים של כ-14-16 שאיפיינה את מדדי המניות האמריקאים לאורך השנים. בחודשים האחרונים נצפו לא מעט חברות שהנמיכו את תחזיות הרווח שלהן. אך רמת המכפילים הנמוכה משאירה שולי ביטחון גם לכמה הפתעות לרעה.



נתונים כמו תשואת דיווידנד גבוהה ומכפילי רווח נמוכים אינם מבטיחים שמחירי המניות יעלו בשנה הקרובה. כשהמצב הכלכלי מידרדר והולך, כשרווחיות החברות יורדת וכשהמשקיעים נתפסים לבהלה, מחירי המניות עלולים תמיד לרדת עוד מדרגה או שתיים. מנקודת המבט של משקיעים ישראלים יש כאן גם סיכון מטבעי.



מצד שני, בפרספקטיווה ארוכת טווח, ובהנחה שרווחי החברות יחזרו לצמוח בטווח הזמן הנראה לעין, מחירי המניות בתיק כלבי הדאו נראים כיום אטרקטיוויים בהחלט.