פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      הקיצוצים בקצבאות חסכו למדינה 19 מיליארד שקל

      דרישת ש"ס לבטל את הקיצוצים תעלה כ-2.3 מיליארד שקל בשנה. 92.5% מהילדים בישראל מקבלים קצבאות כמעט שוות בגובה 180-150 שקל

      מאז החל הקיצוץ בקצבאות הילדים ב-2002, חסכה קופת המדינה 19 מיליארד שקלים (במחירי 2007), שאותם היתה מוציאה לפי תעריפי הקצבאות הקודמים - כך עולה מבדיקת "הארץ", הנסמכת על נתוני הביטוח הלאומי. מהבדיקה עולה, שתהליך השוואת הקצבאות לכל ילדי המשפחה קרוב לסיומו: 92.5% מהילדים בישראל מקבלים קצבאות כמעט שוות בגובה 180-150 שקל.

      שאר הילדים - שזכאים לקצבאות כמעט כפולות - מרוכזים בעיקר ביישובים חרדיים ובדוויים. ש"ס הודיעה לאחרונה כי לא תצטרף לקואליציה חדשה, לאחר הבחירות המקדימות בקדימה, ללא הגדלה מחודשת של הקצבאות.

      סך קצבאות הילדים הגיע לשיאו לאחר ש"חוק הלפרט" נכנס לתוקף ב-2001, אז שילם הביטוח הלאומי 7.4 מיליארד שקל בשנה (8.2 מיליארד במחירי 2007). לפי החוק, שיזם הח"כ שמואל הלפרט (אגודת ישראל), הקצבה לילד החמישי ומעלה עמדה על 856 שקל - פי 5 מהקצבה לילד הראשון והשני (171 שקל). החוק עורר ביקורת, בטענה שהקצבאות הופכות לכספים המיועדים בעיקר למגזר החרדי, שבו משפחות רבות מרובות ילדים.

      התוכניות הכלכליות של שרי האוצר סילבן שלום ובנימין נתניהו (הליכוד) הביאו באופן הדרגתי לקיצוץ דרסטי של הקצבאות בין השנים 2002 ל-2006. היום מקבלים הילד הראשון והשני קצבה בסך 152 שקל, הילד השלישי מקבל 182 שקלים והילד הרביעי ומעלה 337 שקלים כל אחד.

      אם ב-2001 קיבלה משפחה שלה שמונה ילדים - שכמוה שכיחות בציבור החרדי - סכום של כ-4,800 שקלים, היום היא מקבלת בין 1,400 שקל ל-2,200 שקל, כלומר פחות מחצי. החל מ-2006 נעצר הקיצוץ בקצבאות בשל כניסת ש"ס לקואליציה.

      לרפורמה בקצבאות הילדים היה חלק נוסף, מלבד הקיצוץ: השוואת הקצבאות. לפי הרפורמה, משפחה תקבל בעבור כל ילד שנולד לאחר ה-1 ביוני 2003 סכום שווה לתשלום שהיא מקבלת בעבור הילד הראשון והשני, בלי קשר למספר הילדים במשפחה. לעובדה שכל ילד "חדש" מקבל קצבה שוויונית יש משמעויות מרחיקות לכת: מתוך 2.4 מיליון מקבלי קצבאות ילדים, רק 177 אלף ילדים (7.5%), עדיין מקבלים קצבאות כפולות של 337 שקל - הילד הרביעי ומעלה, שנולדו לפני 1 ביוני 2003.

      בכיר בש"ס: נחזיר קצבה ליושנה

      הקיצוץ בקצבאות והשוואתן הביאו לכך שבשש השנים שעברו מאז החלו הקיצוצים, חסכה ישראל כ-19 מיליארד שקל, (במחירי 2007), לעומת מה שהיתה משלמת לפי תעריפי חוק הלפרט - יותר מ-3 מיליארד שקל לשנה בממוצע. ב-2007 שילם הביטוח הלאומי 4.8 מיליארד שקל לקצבאות ילדים, חיסכון של 3.4 מיליארד לעומת 2001 (ירידה של 41% בתשלומים).

      בכיר בש"ס מבהיר שכאשר המפלגה דורשת את קצבאות הילדים כתנאי לכניסתה לממשלה היא מתכוונת להחזיר "עטרה ליושנה" ולשוב לרמת הקצבאות שלפני הקיצוצים. אולם סביר להניח שאפילו בש"ס לא חולמים על ימי חוק הלפרט, אלא רק על רמת הקצבאות ששררה לפניו ואחריו, כלומר כ-600 שקל לילד הרביעי ומעלה.

      עלות החזרת התשלום בעבור הילד הרביעי ומעלה (ילדים חדשים וישנים כאחד) לרמת ה-600 שקל היא כמיליארד וחצי שקלים. עלות החזרת הקצבה לילד השלישי לרמת ה-350 שקל היא כ-800 מיליון שקלים. כלומר חזרה למצב ששרר לפני חוק הלפרט תעלה כ-2.3 מיליארד שקל בשנה.

      חשוב להדגיש ששינוי כזה בקצבאות יבטל את מהפכת השוויון בקצבאות, מה שיגרור כנראה עתירות לבג"ץ בטענה שאינו חוקתי.

      בש"ס מציגים את קצבאות הילדים כעניין לאומי, הנוגע לכלל החברה בישראל. אלא שנתונים המתפרסמים במחקר של מיכל אופיר מהביטוח הלאומי, שהתפרסם בשנה שעברה, מגלים שבעצם מדובר בעניין מגזרי. כל היישובים שבהם יש שיעור גבוה של משפחות עם 5 ילדים פלוס הם יישובים חרדיים או בדוויים: ביתר עילית - 42.5% מהמשפחות עם 5 ילדים פלוס, ברהט 40.5%, ערערה 47.4%, מודיעין עילית 34%.

      לעומת זאת, בעיירות פיתוח ויישובי מצוקה יש שיעור קטן מאוד של משפחות כאלו: אור יהודה 2.7%, שדרות 4.5%, בית שאן 5.1%. בתל אביב, בעיר מודיעין וביישוב שוהם רק ל-2% מהמשפחות יש חמישה ילדים ומעלה. גם בקרב האוכלוסייה הערבית העירונית יש שיעור קטן יחסית של משפחות כאלו - 14.4%.