המלכודת הסמויה של קרנות ה-80/20

ליועצים בבנקים קל למכור קרן שהיא סולידית, אך יש בה פוטנציאל לרווח (וגם הפסד). קל למכור, קל לקנות - והלקוח חושב שהוא עשה עסקה טובה.



אז איפה הבעיה? הבעיה היא האריזה הקשיחה וחוסר הגמישות במשיכת הכסף. קרנות שהן סולידיות במהותן מיועדות לחסכונות לטווח קצר יחסית (שנה או שנתיים) שבמהלכו יש סיכוי גבוה שהחוסך יזדקק לכסף.



ואולם כאשר החוסך נזקק לכסף בתקופה של ירידות חדות בבורסה, האריזה הקשיחה היא חיסרון גדול.



נניח לדוגמה שבשנה מסוימת שוקי ההון מתנהגים כך: בין ינואר ליוני שוק המניות מאבד 20% ושוק האג"ח מאבד 2.5%. לאחר מכן השווקים חוזרים לעלות, ובסוף השנה מדדי המניות והאג"ח חוזרים לרמתם מתחילת השנה.



לקוח שהשקיע 100 אלף שקל בקרן מסוג 80/20 יאבד עד אמצע השנה 6% מכספו. רכיב המניות בקרן יירד מ-20 אלף שקל ל-16 אלף שקל ורכיב האג"ח יירד מ-80 אלף שקל ל-78 אלף שקל. שווי החיסכון באמצע השנה יהיה 94 אלף שקל. אם החוסך לא ייגע בכסף, שווי החיסכון שבקרן יחזור בסוף השנה לרמתו המקורית.



עכשיו נניח שבסוף יוני החוסך זקוק לפתע ל-50 אלף שקל. במקרה כזה שווי החיסכון יורד מיד ל-44 אלף שקל. בין יולי לדצמבר שוקי המניות והאג"ח מתקנים, ובסוף דצמבר שווי החיסכון יהיה 47,100 אלף שקל. בסך הכל הפסיד החוסך 2,900 שקל.



עכשיו נדמיין אדם שחסך בשתי קרנות נפרדות, קרן מנייתית וקרן אג"ח. באמצע השנה, כשהוא זקוק לכסף (50 אלף שקל), הוא מושך את כולו מקרן האג"ח, שערכה ירד בצורה מתונה בהרבה.העובדה שיש לו שתי קרנות מאפשרת לו את הגמישות הזו.



לאחר מכן, כשהשוק יתקן, שוויין של שתי הקרנות יעלה, ובסוף השנה יחזיק החוסך בשתי הקרנות 48,700 שקל. בזכות הגמישות הוא יפסיד רק 1,300 שקל.