בין פער מצוי לפער מיצוי

פער מצוי הוא פער מסחר הנמלא במהלך המסחר היומי; או בתוך, לכל היותר, שבעת הימים הבאים.
כשמם, נפוצים פערים מצויים, המזכירים ניתורי צפרדע, למדי. מדובר בדרך כלל בתגובות בטן חולפות לנתונים או לחדשות (כמו תוצאות עסקיות לא צפויות של תאגיד שמניותיו נסחרות בבורסה, הוזלת/ייקור ריבית וכדומה).
תדירות סתימתם של פערים מצויים בתוך פרק זמן קצר יחסית נובעת מהתיישבות דעתם של פעילי שוק, ומהערכתם שאין בנתון או בחדשה כדי לשנות את המגמה השלטת (בהנחה שמדובר בשוק מגמתי).
מאחר שהיווצרותם של פערים מצויים אינה כרוכה בשינוי מגמה, אפשר לנצלם - כשנוטה הפער המצוי נגד המגמה השלטת - לצורך חניכת עומדה בכיוון המגמה או לצורך הגדלת אחזקות מגמתיות קיימות.
לדוגמה, סחרן המחזיק בעומדת רכש, יכול לנצל פתיחת פער נסוג בכיוון אנטי-מגמתי כדי להוסיף לאחזקותיו הקודמות.
פער פריצה



פער פריצה הוא פער המבשר על תחילתה של מגמה חדשה - בין עלייה חדה מרמת שפל, בין נסיגה חדה מרמת שיא. סימן היכרו המובהק של פער פריצה: גידול ניכר במחזורי המסחר.
לפערי פריצה נודעת חשיבות, שכן הם משקפים תדיר תמורות משמעותיות במאזני היצע/ביקוש, וגורמים לסחרנים לכודים - אלה שאחזקותיהם נוגדות את כיוון הפריצה - להזדרז לחסל את חשיפותיהם, ואף לשקול חניכת עומדות רכש/מכר בכיוון הפריצה.
ההבדל המהותי בין פער מצוי לפער פריצה נעוץ בכך שבעוד שדרכו של הראשון להיסתם בתוך ימים ספורים, אין האחרון נסתם אלא כעבור שבועות, חודשים, שנים, ולעתים אף פעם.
פער מדידה



פער מדידה: פער מדידה נוצר בדרך כלל באמצע דרכה של מגמה (הכוונה למונחי מחיר, לאו דווקא למונחי זמן) ומבשר על המשכה. כפער פריצה, מתאפיין פער מדידה בהיקפי מסחר גבוהים.
מקור הכינוי "פער מדידה" בכך שתדיר מאפשר מיקום מחירו של פער מדידה להקיש בעוד מועד על יעדה הסופי המינימלי של המגמה.
לדוגמה, יעדה הסופי של מניה ש(1) שפל שערה מפסגת 95 ל-60 (=35); ו-(2) שבה נבקע, כעבור זמן, פער-מדידה באזור 60 - יהיה בסביבות 25 (60 פחות 35).
בשווקים מגמתיים לעילא, עשויים להיבקע פערי מדידה אחדים: אחד - בשליש הדרך (בערך) מציר פסגה/שפל לאזור שבו נבקע פער המדידה; אחד - במחצית הדרך (בערך) מציר פסגה/שפל לאזור שבו נבקע פער המדידה; אחד - בשני-שלישי הדרך (בערך) מציר פסגה/שפל לאזור שבו נבקע פער המדידה.
פער מיצוי



פער מיצוי נבקע קרוב לסיומה של מגמה, כשאוזל הקיטור מאשפתם של פעילי השוק: ביום שבו סיימו מוכרים מבוהלים בחסר לחסל את חשיפותיהם; וביום שבו מיצו קונים את מלוא תאוותם.
פער מיצוי דומה לפער מצוי בכך שכמוהו, דרכו להיסתם בפרק זמן קצר יחסית: לא יותר משבעה ימים.
מיותר להוסיף שמגמה שוקית עשויה להתעצב ולצבור תאוצה גם בלא היווצרותם של פערי סחר כלשהם.



דוגמאות



שני התרשימים המצורפים, באדיבותו של ג'ורג' קליינמן, מדגימים את ארבעת סוגי פערי המסחר שעליהם הצבענו לעיל.



תרשים 1, החובק את חוזה מאי-1991 בחיטה, מדגים כיצד, כשלושה שבועות אחרי שהעפיל שער החיטה לציר פסגה של כ-3.15 דולרים לבושל, נפער בשלהי אוגוסט 1990 פער פריצה (בצדו השמאלי של תרשים 1) באזור 3.05 דולרים - שלא נסתם בשבעת הימים הבאים.
פער כזה עשוי לדרבן את אלה שרכשו חיטה בקרבת השיא לחסל את עומדותיהם ולשקול חניכת עומדות מכר בחסר.
פער המדידה (באמצעו של תרשים 1) שנגלה בנובמבר 1990, באזור 2.85 דולרים לבושל, במרחק כ-30 סנט מפסגת 3.15 דולרים, מסייע במיקום יעדו המינימלי של מהלך הידרדרותה של החיטה: כ-30 סנט מתחת ל-2.85 דולרים או 2.55 דולרים.
פער המסחר, שנבקע בכיוון מטה בינואר 1991 ברמת 2.55 דולרים לבושל, הוא פער מיצוי, שכן הוא נסתם בתוך כארבע יממות מסחר, אחרי שכרתה החיטה ציר שפל משמעותי.
תרשים 2 הוא דוגמה עכשיווית, הלקוחה מהתנהלותו של מדד סטנדארד ופורס, המונה 500 מניות מובילות הנסחרות בארה"ב, השנה.



בינואר 2002 נגלה פער מיצוי בכיוון מעלה, שנסתם במהרה.
הוא הדין לגבי פער מיצוי, הפעם בכיוון מטה, שנגלה במחצית פברואר 2002.
זהותו של פער זה אושרה על ידי פער פריצה, בכיוון מעלה, שנפער בשלהי פברואר 2002, והקדים נסיקה של כ-70 נקודות (= כ-17 אלף דולר) שארעה בתוך כחודש.
פער הפריצה בכיוון מטה, שנפער במארס 2002, ולא נסתם עד כה, בישר את תחילתה של מגמת נסיגה משמעותית, שהשפילה את המדד לרף 1,060 נקודות. רמה זו נצפתה באפריל 2002, כשנפער פער מדידה באזור 1,120 נקודות: המרחק בין פסגת 1,180 לאזור פער המדידה (1,120 נקודות) זהה פחות או יותר למרחק בין 1,120 ל-1,060 נקודות.
יושם לב שהפער המצוי, השוכן בין שני פערי המיצוי בצדו השמאלי של תרשים 2, נסתם בתוך יממות מסחר ספורות.