אקדים ואומר כי איני מתיימר לפתור כאן את המחלוקת העתיקה בין המנתחים הפונדמנטליים - אלו המתבססים על ניתוח הנתונים הבסיסיים של חברות, מגזרים ושווקים - לבין המנתחים הטכניים, שמתבססים על ניתוח מגמות במחירי המניות. אסתפק בכך שאציג כמה תובנות, שמצביעות הן על יתרונות השיטה הטכנית והן על מגבלותיה.
בין אם הניתוח הטכני עובד או לא, דבר אחד ברור: בקהל המשקיעים יש לו ביקוש. בישראל ישנם קורסים לא מעטים שבהם ניתן ללמוד ניתוח טכני, וגם העיתונים והאתרים הפיננסיים בישראל ובעולם מקדישים לנושא הניתוח הטכני מקום לא מבוטל. לפחות מבחינת העניין שמגלים המשקיעים, הניתוח הטכני זוכה לביקוש גבוה יותר מאשר לימוד שיטתי של ניתוח השקעות בשיטה הפונדמנטלית.
מהו הניתוח הטכני?
ניתוח טכני מבקש לבחון את ההתנהגות האפשרית של מחיר מניה בעתיד, על סמך נתוני המחיר בעבר, ומתבצע על גרף המחיר של המניה. ניתוח בשיטה זו מתאים גם לשווקים, למדדים ולנכסים שונים, כמו נפט, זהב או שערי מטבעות.
בניתוח הטכני אפשר לבודד ולמצוא עשרות ומאות פרמטרים שונים, שמטרתם להשיב על שאלת מיליון הדולר: לאן מועדים פניו של הנכס הפיננסי, למעלה או למטה?
הניתוח הטכני הבסיסי של מניה בוחן קודם כל את רמות ה"תמיכה" שלה (רמות מחירים שבהן נבלמה הירידה במחיר המניה בעבר) או את מחסומי ה"התנגדות" (רמות המחיר שבהן נבלמה בעבר העלייה במחיר המניה). במקביל נבחנים מחזורי המסחר, שלפיהם נהוג לבדוק אם העניין במניה גובר או פוחת. למשל, פריצת רמת התנגדות כלפי מעלה, שנתמכת בעלייה במחזורי המסחר, עשויה ללמד על שינוי בטעמי הסוחרים. במקרה כזה גדל הסיכוי שמגמת העלייה תימשך.
לעתים המנתח מזהה תנודות בתוך שני גבולות קיימים. למשל, ייתכן שהוא יזהה כי נכס מסוים נע בין מחירים של 50 דולר ל-70 דולר במשך תקופה ארוכה. במקרה כזה, המנתח יציע למכור את הנכס כשהוא מתקרב למחיר של 70 דולר, ולרכוש אותו כל אימת שהוא מתקרב למחיר של 50 דולר.
טכנאים מקצועיים מנתחים בנפרד מניות, מגזרים ומגמות שוק, בניסיון לצוד מגמות ולרכוב עליהן. הם אינם מתעניינים בשם החברה או בתחום פעילותה, ולא מעניין אותם מתי היא מפרסמת את דו"חותיה. לדידם, מידת האטרקטיוויות של מניה נשאבת רק מגרף המחיר שלה וממחזורי המסחר בה. זאת לעומת המנתחים הפונדמנטליים, שמתרכזים בנתונים הבסיסיים (מכירות, רווח ויציבות פיננסיתשל החברה) ובעזרתם מחליטים אם המניה נסחרת בזול או ביוקר.
האם ניתן לחזות את מגמות השוק?
משקיעים רבים טועים לחשוב שמנתח טכני יכול לצפות "לאן הולך השוק". טענות מסוג זה צצות לאחר כל תיקון חד בשוק. אך הניתוח הטכני אינו מסוגל לאתר נקודה מדויקת שבה השוק ישנה את כיוונו ואף לא מתיימר לעשות כן. לכל היותר, הוא יכול לשמש כלי עזר לאיתור נקודה שבה גוברת (או פוחתת) האטרקטיוויות של מניה מסוימת, בהתבסס על התנהלות המשקיעים בעבר.
למעשה, הניתוח הטכני הינו כלי סטטיסטי, שמסייע לבניית תרחישים אופטימיים ואסטרטגיות השקעה. הניתוח הטכני לא יכול לחזות אם מדד ת"א 25 יצנח ב-5% בתוך שבוע.
כאן נמצא לקח חשוב. כאשר מתרחשת מפולת, גם מנתח טכני מנוסה עשוי למצוא את עצמו לא מוכן. זאת מכיוון שהמשקיעים עשויים לשנות את התנהגותם ואת טעמיהם בתוך דקות ספורות. כאשר מתרחש שינוי כזה, כל רמות התמיכה הישנות שסומנו על ידי המנתח בעבר אינן תקפות, או שלפחות אין להן את אותה העוצמה שהיתה להן בעבר לעצירת הנפילה.
האם מנתחים טכניים מנוסים מרוויחים כסף?
ישנם לא מעט מחקרים שמצביעים על כך שהניתוח הטכני בעצם אינו עובד ואינו מאפשר למשתמשים בו להרוויח כסף. אם כך, מדוע להשתמש בו בכלל?
טיעון נוסף נגד השיטה הטכנית הוא אמפירי: בעולם עדיין לא התגלה מישהו שעשה הון רב מהשקעות שבוצעו רק באמצעות שיטת הניתוח הטכני. הטכנאים מצדם טוענים כי השיטה דווקא עובדת, אך צריך לדעת איך להשתמש בה תוך הכרה במגבלותיה. לטענתם, גם בשיטה שעובדת רק ב-30% או ב-50% מהמקרים ניתן להשתמש כדי לנהל סיכונים בהשקעות. למשל, ניתן להשתמש בה כדי לצאת בזמן מפוזיציה כושלת, או לנהל בעזרתה פקודות של "יציאה אוטומטית" מהשקעות (ניהול סטופים).
במלים אחרות, שיטה שנותנת הצלחה בשיעור של 45% יכולה לעבוד נפלא אצל מנתח טכני קר רגשות, שיודע למכור את תיקו במלואו בתוך שניות. באמצעות שיטה כזו הוא יכול "להכות את השוק". עם זאת, ספק רב אם אותם שיעורי הצלחה יניבו תשואה זהה למשקיע שאינו יושב כל היום מול מסכי המסחר. כך שאם בוחנים זאת מקרוב, ניתוח טכני היא פרקטיקה טובה, אולי, ל"סוחרים" - אלו שפעילים בשוק מדי יום. לעומתם, ייתכן שזו שיטה מתאימה פחות ל"משקיעים", כלומר למי שנכנסים להשקעה במטרה להתמיד בה במשך תקופה ארוכה.
איך מודדים את הטכנאים?
על פי הפילוסופיה של המדע, תיאוריות שלא ניתן למדוד (ולהפריך) אינן תקפות מבחינה מדעית. בהתאם, שאלה ראשונה שראוי לשאול לפני שנרשמים לקורס ניתוח כלשהו היא מהן תוצאותיו של המורה לאורך זמן: האם הוא מסתמך רק על שיטה זו? האם הוא מכה את השוק ובאיזו רמת סיכון?
אצל רוב הטכנאים, לרבות אלו המפרסמים תחזיות באמצעי התקשורת, לא ניתן להגיע למדידה מקצועית. זאת מכיוון שהם זהירים מאוד ומספקים תחזיות שאינן חד -משמעיות. לעומת זאת, תעשיית קרנות הנאמנות בישראל מדידה מאוד. תעשייה זו, בניגוד לתעשיית הקורסים, עדיין לא נכבשה על ידי הניתוח הטכני.
ישנה רק קרן אחת בישראל שמתבססת על ניתוח טכני: "קואטרו ניתוח טכני". ואולם הקרן לא עשתה חיל מאז הקמתה. לכן כרגע הקרן מספקת בעיקר טיעונים שליליים על כדאיות הניתוח הטכני. בשנה האחרונה הניבה הקרן (ששמה הוחלף בינתיים ל"קוואטרו גמישה") תשואה של 2%-3%, לעומת תשואה של יותר מ-23% בקבוצת הייחוס (קרנות גמישות). בנוסף, בקוואטרו הפיקו לקחים כנראה, והשיקו קרן חדשה, All Star, שמשלבת בין ניתוח טכני לפונדמנטלי ומציגה ביצועים טובים יותר.
ניתוח "פונדטכני"
אמנם לא יהיה זה נכון לבחון את יעילות הניתוח הטכני על פי קרן אחת, אבל קשה להתעלם מהעובדות: בספרות המקצועית אין הוכחות מדידות רבות לתשואות מדהימות בשיטה הטכנית. בוודאי לא בהשוואה לתוצאות המוכחות של משקיעי הערך, שפועלים על סמך נתונים פונדמנטליים.
אז מה בכל זאת ניתן וראוי לעשות עם ניתוח טכני? ראוי להכיר את השיטה ואת עקרונותיה, וניתן לעשות זאת בקלות ובחינם בעזרת כמה אתרים ישראליים ואמריקאיים. ניתן להשתמש בה ככלי עזר תומך לניהול השקעות, אבל ספק אם יש טעם להשקיע הון בלימוד קורסי ניתוח טכני מתישים. ככלל, ראוי להשתמש בניתוח הטכני רק כגיבוי וכחיזוק לידע בסיסי בהשקעה.
למשל, ניתוח טכני עשוי לספק למשקיע איתות ערב פרסום דו"ח פיננסי של חברה. אם מניה של חברה מטפסת בחדות לפני פרסומו של הדו"ח, ייתכן שיש בכך סימן שמישהו אוסף מניות מתוך ציפייה לתוצאות טובות מהרגיל. במקרה כזה אולי כדאי לשקול דווקא למכור את המניה, מכיוון שבמקרה שהדו"ח יאכזב, או רק יעמוד בציפיות, המניה עלולה לרדת.
בשיטה הטכנית ניתן לעתים לנצל מומנטום לסיבובים מהירים, במיוחד כשמדובר במניות תנודתיות מאוד ובשוק סוער. עם זאת, חשוב לדעת שניתוח טכני אינו מהווה תחליף ראוי ללימוד שיטתי של השקעות ולתמחור מניות באמצעות ניתוח נתוני בסיס.
ההיסטוריה של שוק ההון מראה כי לפחות בכל הנוגע לעשיית כסף, המנתחים הפונדמנטליים מצליחים לייצר רווחים בשיעורים גבוהים הרבה יותר מאשר המנתחים הטכניים. ייתכן שהדבר הטוב ביותר לעשות הוא לבצע ניתוח "פונדטכני", כזה שמשלב בין שתי השיטות. אמנם ניתוח משולב כזה עשוי לספק לעתים למשקיע נתונים סותרים, שיקשו עליו להחליט, אך ברוב המקרים ירסן אותו מפני השקעות פזיזות ויחסוך לו הרבה עוגמת נפש, כשהמניה שבה השקיע לא התנהגה "לפי מה שכתוב בגרף".
מושגים בסיסיים בניתוח טכני
* קו מגמה עולה. קו עולה על ציר הזמן, שמחבר בין נקודות השפל שרשמה המניה. לציור הגרף נדרשות לפחות שתי נקודות. כל נקודה נוספת תורמת למהימנות של קו המגמה.
* קו מגמה יורד. קו יורד על ציר הזמן, שמחבר את כל נקודות הפסגה שרשמה המניה.
* פריצת קו מגמה. עלייה מעל לקו מגמה יורד, או ירידה מתחת לקו מגמה עולה. פריצה של קו מגמה היא איתות אפשרי לשינוי במהלך העיקרי של המניה.
* רמת תמיכה / מחסום התנגדות. רמה שבה יש ציפייה להיפוך מגמה במחיר המניה. הציפייה נסמכת על התנהגות הסוחרים במניה בעבר. מחסום התנגדות עוצר מניה עולה ורמת תמיכה עוצרת מניה שיורדת.
* גורו טכני. אדם המתמחה בניתוח טכני, שמפרסם בעיתונות או באינטרנט ניתוחים המבוססים על שיטה זו בלבד. לעתים הוא גם מלמד את השיטה בפורומים שונים.
* ניהול "סטופים". שיטת ניהול השקעות שתפקידה לחתוך הפסדים, תוך ניסיון לאתר יחסי סיכון/סיכוי אופטימליים. "סטופ לוס" הינה פקודה למכירת מניה, אם מחירה ירד מרמה מסוימת. הפקודה נקבעת מראש, כדי למנוע הטייה אמוציונלית ("לא אמכור, כי אולי המניה תעלה בהמשך").
* ממוצע נע. קו טכני שמייצר את ממוצע המחירים (על פי מחיר סגירה) של המניה, בתקופה שנקבעה מראש, למשל 50 או 200 יום. הממוצע הנע מחליק רעשי רקע, ויכול לעתים לאתר מגמות או תפניות במגמה בצורה טובה יותר.
* שירותי איתותים טכניים. שירותים, בדרך כלל בתשלום, שמספקים כמה אתרים שמתמחים בניתוח טכני של נכסים פיננסיים ומניות. מנהלי האתרים מספקים לסוחרים רק "איתותים" (כי אסור להם לספק "המלצות") על מחירי הכניסה והיציאה הרצויים.
* גאפ. פער מחירים שנוצר ביחס ליום מסחר קודם ועשוי לשמש מנתח טכני כנקודת תמיכה או התנגדות בהתאם לכיוונו של הפער. "גאפ עולה" נוצר כשמחיר הפתיחה החדש גבוה מהמחיר הגבוה היומי ביום המסחר הקודם; "גאפ יורד" נוצר כאשר מחיר הפתיחה נמוך מהמחיר היומי הנמוך של היום הקודם.
* תבניות טכניות. תרשים בעל צורה דימיונית מוגדרת, שנוצר על ידי גרף המחיר של המניה. מנתחים טכניים מאמינים שתבניות עשויות לחזור על עצמן, ולכן יש להן יכולת ניבוי מסוימת.
* תבנית ראש וכתפיים. תבנית שעשויה לרמז על היפוך מגמת עליות במחיר המניה וכניסה למגמה של ירידה.
* תבנית ספל וידית. תבנית שמרמזת על המשך מגמת העליות במחיר המניה.
* תחתית כפולה. תבנית גרפית שנוצרת כאשר מניה נוגעת פעמיים במחיר שפל המהווה עבורה רמת תמיכה. היווצרות של תבנית כזו מרמזת כי גובר הסיכוי שהמניה תשוב ותעלה. התבנית ההופכית לתחתית כפולה נקראת "פסגה כפולה".
* תיקון פיבונאצ'י. זיהוי מחזוריות במהלך של תיקון יורד במחיר מניה, לאחר מגמה ארוכת טווח של עליות במחיר המניה. כשמניה משלימה "תיקון פיבונאצ'י יורד", גובר הסיכוי שהיא תחזור לעלות. תיקון פיבונאצ'י מוגדר כירידה של 38%, 50%, או 62%, (ובקירוב - שליש, חצי ושני שליש) ממהלך העלייה הקודם שלה.
הכותב הוא כלכלן ומשקיע בשוק ההון
האם אפשר להרוויח מניתוח טכני?
צביקה אלברגר
10.8.2008 / 16:32