אין משבר, יש בזבוז

הכנסת החליטה באחרונה על מינוי ועדת חקירה ממלכתית לבדיקת האשמים במשבר המים. ומה לגבי הנושאים הרבים שגם אותם ראוי היה לחקור בוועדה ממלכתית, כמו איך אזלה לפתע כל הרזרווה התפעולית לייצור חשמל במדינה? או איך גדל לפתע האי-שוויון בהכנסות וברכוש בישראל?

לכשיחלו ועדות החקירה הממלכתיות בפעילותן, החגיגות יתחילו. פקידי ממשל, מנכ"לים ושרים יתכוננו לחקירות ויעסקו בגיבוש כתבי תביעה ובהתגוננות מפניהם, וכמובן - ישכרו עורכי דין ויועצי תדמית לקראת ההופעה בפני ועדת החקירה. כשתחל הוועדה לחקירת משבר המים בעבודתה, ילמדו חבריה, ככל הנראה, את הנושא, את גורמי המשבר, סיבותיו ותוצאותיו. חברי הוועדה יגלו שהמשבר הוא סוגיה כלכלית בעיקרה. הם יגלו שלמוצר הנקרא מים יש שני כובעים: בכובע הראשון מהווים המים מוצר צריכה סופי.

צריכת המים כמוצר צריכה מוגדרת "סקטור צריכה ביתית", שהגיע ב-2006 להיקף של 737 מיליון מ"ק, המהווים קצת יותר משליש מסך הצריכה השנתית. בכובע השני שלהם משמשים המים גורם ייצור בחקלאות, שם עיקר הצריכה - כ-1.1 מיליארד מ"ק בשנה, מהווה 57% מסך הצריכה השנתית ב-2006.

ההבדל בין מים כגורם צריכה למים כגורם ייצור מתבטא בעיקר בביקוש. בעוד שהביקוש למים במגזר הביתי הוא קשיח, הרי שבחקלאות הביקוש למים גמיש, בהתאם למחירם: הביקוש מתרחב אם המחיר נמוך ומצטמק כשהמחיר מתייקר, בדומה לביקוש של כל גורם ייצור נורמלי. ועכשיו שתי שאלות היגיון: מה יהיה היקף הביקוש למים לחקלאות אם מחירם יהיה מסובסד? ומה יקרה אם הביקוש למים בחקלאות יהיה גדול מדי כתוצאה ממחיר נמוך מדי בשנים שחונות?

נכון, ייווצר משבר במשק המים. המשבר יהיה חריף כי ביקושי היתר למים בחקלאות יהיו משמעותיים, שכן מדובר במגזר הצורך את רוב המים במדינה בגלל סבסוד המחיר. עשרות שנים מטיפים מומחי מים שונים שאי אפשר להמשיך לסבסד את המים לחקלאות ובו בזמן לקונן על מצבו הקשה של משק המים. לפני כשנתיים סוכם שוב בין הממשלה לארגוני החקלאים על קביעת מחיר מים ריאלי לחקלאות בתוך שבע שנים. התהליך היה צריך להתחיל עם סיום מדידת עלויות המים בחברת מקורות, מדידה שעד כה לא נסתיימה.

ועדת החקירה תלמד, ככל הנראה, גם את נושא ההתפלה כמוצא אפשרי למשבר. הוועדה תגלה שייצור של מים מותפלים הוא יקר מאוד, הרבה יותר מעלותם של המים השפירים. אם כך, למי בעצם מיועדים המים המותפלים? לא לחקלאים, שהרי הם לא מוכנים לשלם את עלות המים השפירים, שהם זולים מהתפלה. הצריכה הביתית היא שתשלם, בלית ברירה, על המים המותפלים היקרים והחקלאים יקבלו את המים הזולים יותר, וגם אלה ספק אם יסופקו בעלותם הריאלית.

אין משבר מים בישראל. יש בזבוז של מים הנובע מקביעה בלתי אחראית של מחיר המים לחקלאים. בזבוז זה גורר בעקבותיו בזבוז נוסף בדמות השקעות עצומות במתקני התפלה. הממשלה נמנעת מייקור המים לחקלאות, ויוצרת בכך משבר במשק המים שאותו היא מנסה לפתור בדוחק באמצעות השקעות היסטריות במתקני התפלה, שייצרו מים יקרים שכלל לא צריך אותם.