הערכות: הקמת מתקנים ביטחוניים - בשיתוף גופים אזרחיים

בשבועות הקרובים יפרסם משרד הפנים נהלים חדשים בנוגע להליכי התכנון והאישור של הקמת מבנים ומתקנים אלה. כעת שוקד צוות של משרד הפנים על הנהלים, בתיאום עם מערכת הביטחון, צה"ל ומוסדות התכנון. עד היום הליכי תכנון ואישור של מתקנים ביטחוניים התנהלו במערכת נפרדת, בדיונים שהתקיימו בוועדה למתקנים ביטחוניים (הולמ"ב). ועדה זו אינה כפופה לעקרונות התכנון המנחים את ועדות התכנון והיא מורכבת משלושה נציגים בלבד (שני נציגים מטעם שר הפנים ונציג של שר הביטחון). ישיבותיה של הוועדה סגורות, אין בהן פרוטוקולים פתוחים ונגישים לציבור וכתוצאה מכך אין פיקוח ומעקב על ההחלטות שמתקבלות.



הקמת עיר הבה"דים, לדוגמא, 9 ק"מ מרמת חובב, שתאכלס בסיסים שיועתקו ממרכז הארץ ותבנה על שטח של 1,250 דונם התקבלה בהחלטה של שלושה חברים בלבד - הולמ"ב. כך למשל התקבלה ההחלטה להקים מתקן ביטחוני ענק בחיל הים בעתלית בעלות של 70 מיליון שקלים. הקמת מתקן זה הרסה את מפרץ עתלית, אחד הקטעים היפים לאורך חופי הים התיכון.



"כל אלה הן דוגמאות להחלטות שנידונו בהליך סודי למרות שהמתקנים נמצאים בלב סביבה עירונית", כך לדברי ד"ר אורן פרז מהקליניקה הסביבתית בפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר אילן. "המצב היום מבוסס על הוראות חוק התכנון והבנייה משנת 1965. חוק זה מעניק סמכויות תכנוניות מרחיקות לכת למערכת הביטחון בהתעלם מעקרונות בסיסיים של דיני התכנון והבנייה. זה אינו ראוי וגרם לא אחת לנזקים בלתי הפיכים בסביבה ובזכויות הפרט", דברי ד"ר פרז.



הליכי התכנון החדשים יתייחסו, בין היתר, לשיתוף פעולה עם גורמים וארגונים אזרחיים בכל הקשור להקמת מתקנים בבסיסי צה"ל, מבנים, סלילת כביש, בונקרים ואף מחסני תחמושת. "בכוונתנו למנוע נזקים סביבתיים, תוך שמירה על עקרונות צה"ל", מסבירה האן שהניעה את המהלך. "בסך הכל בהחלט מדובר בשינוי כיוון ובכך יש לברך את משרד הפנים". דברי האן.