אז מה עושה פיחות של 11% בשערו של השקל למדד המחירים לצרכן בישראל? הרבה פחות ממה שהוא עשה עד לפני שנה - שנה וחצי.
בעבר (הממש לא רחוק), התמסורת בין שער החליפין למדד הייתה בערך 30%. כלומר כל 1% של פיחות או ייסוף היה מעלה או מוריד את מדד המחירים לצרכן (על פני שלושה חודשים בערך) ב-0.3%. התמסורת היום נמוכה הרבה יותר. להערכת כלכלני פסגות - היא ירדה מ-30% לפחות מ-10%:
בגלל שחלקם של חוזי השכירות המתחדשים שנקובים עדיין בדולרים ירד מ-90% עד לפני שנתיים ל-30% היום.
יתירה מכך, גם ה-30% הנקובים בדולרים, מהווים הערכת יתר. זאת משום שחוזה שמנוסח "עד 4 שקל לדולר - החוזה שקלי ומ-4 שקל ל ומעלה - החוזה דולרי" יסווג על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כחוזה דולרי.
אין לנו נתונים בדבר שיעור חוזי שכר טרחה עו"ד ורו"ח שעדיין נקובים דולרית, וגם לא על חלקם של אולמות האירועים בהן מחירה של מנה מצוטט בדולרים, אבל סביר שגם שם גרמה טראומת הייסוף של השנתיים האחרונות למחיקה - חלקית לפחות - של טראומת הפיחות של שנות השמונים.
לא כל הייסוף של החודשים האחרונים בא לידי ביטוי בהפחתת מחירים של הסחורות המיובאות, אין סיבה להניח שהפיחות יורגש במלואו בהעלאת מחירים (בוודאי לא כשהוא כל כך מהיר).
המשק הישראלי כבר בהאטה. להערכת כלכלני פסגות ההאטה תלך ותחריף אל תוך 2009. המרווחים של הסוחרים וספקי השירותים, צפויים לפחות עם הזמן.
להערכת כלכלני פסגות ההאטה בכלכלת ישראל תלך ותחריף אל תוך 2009
TheMarker
11.8.2008 / 11:23