עד שיגיע היום הזה, ימשיכו קרנות הפנסיה הוותיקות להיות אחד הגופים הגדולים והחשובים במשק, ומנהליה יהיו בין האנשים המשפיעים ביותר במגזר הפיננסי המקומי - ובכל שנה אפילו יותר, כתוצאה מהפחתת היקף ההשקעה באג"ח מיועדות שמנפיקה המדינה.
ליעל אנדורן, מנכ"לית הקרנות מזה שלוש שנים, יש חזון חדש ומבטיח: "להפוך את שוק ההון למקום טוב יותר למשקיעי המיעוט מקרב הציבור".
אנדורן מכוונת גבוה. את הגוף שבראשו היא עומדת היא משווה לקרן קלפרס האמריקאית - קרן הפנסיה הציבורית של עובדי מדינת קליפורניה. מדובר בקרן הפנסיה הגדולה בארה"ב, הנחשבת כסמן הימני של המשקיעים בעולם. קלפרס מתנהלת לפי פרמטרים קפדניים של שקיפות ושמירה על האינטרסים של הציבור. היא ידועה בדרישות הקפדניות שהיא מציבה לחברות בהן היא משקיעה.
"אנו רק בתחילת הדרך"
ההצהרה של אנדורן אינה נזרקת כך סתם לחלל האוויר. היא מגובה במסמך המפרט את עמדתו העקרונית של הגוף אותו היא מנהלת בנושאים רבים של ממשל תאגידי (ראו תיבה נפרדת). למשל, בכוונתה להתנגד למתן פטור מאחריות לנושאי משרה, להתנגד למצב בו יו"ר הוא גם מנכ"ל ולתמוך בהגבלת חלוקת אופציות למנהלים. "אין לנו בעלים, אין לנו ניגוד עניינים עם חברות שונות בתוך קבוצת עסקים", מציינת אנדורן. "אני זו שיכולה להוביל מהלך כזה לטובת העמיתים".
נושא התנהלות החברות ומחויבותן למשקיעים נהפך למרכזי בשנים האחרונות, ועורר גם את תשומת הלב של הרגולטורים. החקירה בנוגע לדרך קבלת ההחלטות בפרשות חלוקת האופציות בבזק והביקורת על הבונוסים הנדיבים בבנק הפועלים לפני שנתיים שיקפו את העיסוק הגובר בממשל התאגידי בבורסה בישראל. עם זאת, עד היום נמנעו רוב הגופים המוסדיים מהובלת מהלכים נגד בעלי השליטה בחברות הציבוריות.
אלא שרוחות השינוי כבר מנשבות. אגף שוק ההון מוביל בימים אלה מהלך שיחייב את המוסדיים לפקח באדיקות על החברות. פרופ' אסף חמדני, מומחה לממשל תאגידי מהאוניברסיטה העברית, שעמד בראש הוועדה לבדיקת דרכים להגברת מעורבותם של הגופים המוסדיים בשוק ההון, פירסם באחרונה דו"ח שבו מנה שורה של צעדים שאמורים להשיג מטרה זו.
"המטרה שלי היא לשפר את מצבם של המשקיעים המוסדיים כבעלי זכויות מיעוט בחברות רבות", אומרת אנדורן. "לקלפרס יש מסמך עקרונות בנושאים האלה, ושליש מהגופים המוסדיים מאמצים אותו. נהיה קלפרס הישראלית. זה נכון לעמיתים שלנו, וגופים נוספים יצטרפו לכך, לאט לאט. זה תהליך שלוקח זמן, אבל כל גוף נוסף שיאמץ את העקרונות, ישפר את שוק ההון".
למה שגופים מוסדיים ירצו לאמץ עקרונות שיכולים לפגוע באינטרסים של בעלי הבית שלהם?
"בסופו של דבר זו תהיה דרישה של העמיתים - הציבור".
האם העמיתים בכלל מתעניינים בדברים כאלה?
"גופים שמקפידים שהחברות שהם משקיעים בהן יתנהלו בצורה ראויה, יראו תוצאות גם בתשואה של אותן החברות, ובייחוד ברמת הסיכון המתונה שגופים מוסדיים צריכים לקחת".
את חושבת שהשוק הישראלי בעייתי בתחום הממשל התאגידי?
"יש הרבה מקום לשיפור, אין על זה ויכוח. אנחנו רק בתחילת הדרך. יש דברים שעוברים באסיפות הכלליות, בייחוד דברים שנוגעים לנושאי משרה ובעלי שליטה, שגם אם אנחנו מתנגדים להם, הם עוברים והם בעייתיים. למשל באחת האסיפות הכלליות האחרונות של חברת ריבוע כחול אושר פטור מאחריות לנושאי משרה. למה נושאי משרה צריכים להיות פטורים מאחריות באופן גורף?".
התנגדתם וזה עבר, אז מה זה משנה אם תפרסמו את ההתנגדות במסמך עקרונות?
"הכוונה היא ליצור נורמות אחרות להתנהלות החברות. לאט לאט, יותר ויותר משקיעים מוסדיים יצטרפו לכך ואז זה כבר ישפיע על הנורמות".
זו לא התערבות מוגזמת בניהול החברה?
"לא, אין לנו מעורבות אקטיווית, אבל אנחנו כן מוודאים שזכויותינו כבעלי מיעוט נשמרות. וכן, אנחנו מגבירים את השקיפות בכך שחברה נדרשת להעביר את האינפורמציה המלאה לפני קבלת החלטה. מסמך העקרונות שלנו שקוף ואנחנו נפרסם אותו כדי שגם ההתנהלות שלנו תהיה שקופה".
ניהול כושל ולא אחראי
אנדורן נכנסה לתפקידה כמנהלת של שמונה קרנות הפנסיה הוותיקות ב-2005. הקרנות נסגרו והולאמו ב-2003 על ידי שר האוצר דאז בנימין נתניהו, עקב גירעונות כבדים. אנדורן היא המנהלת המיוחדת השנייה, והיא זו שהחלה בהליך מיזוג והתייעלות שעיקרו מכירת נכסי המקרקעין הרבים, הורדת היקף ההוצאות של קרנות הפנסיה הוותיקות ב-30% ואיחודן של הקרנות לגוף אחד בשם עמיתים. הגירעון האקטוארי של קרנות הפנסיה הוותיקות הוא כיום 94 מיליארד שקל. הסיבה לכך היא בעיקר ניהול כושל ולא אחראי.
אנדורן מונה בקצרה את הסיבות המרכזיות שהובילו לנפילת הקרנות: "לא היה קשר בין ההפרשה של החוסך במשך השנים לבין גובה הפנסיה שלו. נתנו הבטחות לקבוצות אוכלוסייה מסוימות ועד היום אנחנו מתדיינים בבתי משפט בקשר לתביעות של אוכלוסיות מיוחדות, כגון מקורות ואגד. היה בזבוז גם במשאבים וגם בכוח האדם. מעבר לכך, אנחנו תובעים מההסתדרות להשיב לנו חצי מיליארד שקל שהיא לקחה מהקרנות לרכישת נכסים שנרשמו על שמה. ההסתדרות טוענת שלא ניתן לברר את זה כי זה היה מזמן, אבל הדבר צריך להתברר".
היו שחיתויות שנגעו לבכירים באירגון?
"אני לא יודעת להגיד. אני לא המנהלת המיוחדת הראשונה, קיבלתי את הגוף לאחר שעשו בו את הסדר הראשוני".
מה דעתך על השערוריה בקרן הפנסיה של הסתדרות העובדים הלאומית הע"ל?
"עוד אין דו"ח סופי, אבל ממה שהתפרסם זה נראה בעייתי. גוף שמנהל כספי פנסיה של עמיתים חייב להחיל על עצמו כללים מאוד נוקשים".
מישהו כבר דיבר איתך על ניהול הקרן כאשר היא תולאם?
"ידין ענתבי עדיין לא דיבר איתי על כך באופן רשמי".
מה דעתך על ההלוואה בהיקף של 55 מיליון דולר שמבטחים נתנה לנוחי דנקנר, שכללה אופציה להחזיר את ההלוואה אחרי שנתיים? מדובר בתקופה בה הריבית היתה גבוהה, והקרן בעצם לקחה סיכון גבוה אך לא נהנתה מתשואה.
"זו היתה החלטה שהתקבלה בזמנו על ידי הגורמים המוסמכים במבטחים הוותיקה".
האם גם את היית נותנת את ההלוואה במקום שמואל אביטל, שהיה אז יו"ר הקרן?
"אני לא יודעת מה עמד לנגד עיניהם של מי שאישרו את ההלוואה. אני לא הייתי צריכה לקבל את ההחלטה, ואני לא יודעת אם הייתי מקבלת את אותה החלטה".
בתור מישהי שמובילה כעת מהלך לשקיפות בשוק ומביעה עמדות נחרצות על דרך התנהלות החברות, נראה שאת קצת מתחמקת.
"אני לא מתחמקת. אני לא קיבלתי את ההחלטה, ואני מביעה עמדות נחרצות רק על דברים שאני יכולה לשנות".
בהתחשב בהשקעות החלופיות, העמיתים הפסידו או הרוויחו מההלוואה?
"בדיעבד ברור שהם הפסידו. אבל בדיעבד אפשר לומר שהיה צריך להשקיע 100% מהכסף במניית כי"ל".
מצאת הלוואות דומות בתיקים של קרנות הפנסיה השונות?
"לא, אבל אז קרנות הפנסיה הוותיקות השקיעו הרבה פחות בשוק ההון".
הגיעו אלייך פניות נוספות מאנשי עסקים להלוואות כאלה?
"לא מגיעות פניות".
מסתפקת ב-4% בשנה
עד כמה את מתעסקת כיום בניהול השקעות?
"אני לא עוסקת בהשקעות ברמת הנייר הבודד, אבל בהחלט ברמה האסטרטגית. אני מעורבת באלוקציה - מה תהיה ההתפלגות באפיקים השונים ועוד. יש לקרנות הפנסיה הוותיקות שתי ועדות השקעה שמונות ארבעה דח"צים, אני חברה בהן".
מהן החלטות ההשקעה החשובות שקיבלת בשנה האחרונה?
"בעיקר החלטות בנוגע ליחס בין החשיפה לשוק המקומי לחשיפה לשוק העולמי".
השקעתם הרבה בדלק נדל"ן, מניה שנפלה חזק.
"כן, השקענו באג"ח שהומרו למניות. כרגע אנחנו שם, ואולי זה כבר קצת מאוחר למכור. לדעתי הנפילה של הנייר מוגזמת ביחס למצב החברה. יש עכשיו מגמה של ירידות, והפסיכולוגיה של השוק מחזקת אותן. אני לא יודעת אם לטווח הארוך זו תהיה מגמה שתצדיק את עצמה".
השוק כעת לא יוצר הזדמנויות עבורכם?
"קשה לתפוס שוק בתחתית שלו. אני לא חושבת שהמשבר מאחורינו. אנחנו מנהלים כסף לטווח ארוך, וזו תקופה שבה צריך לבחון השקעות בצורה מאוד סלקטיווית. אגב, גם עכשיו בתקופת המשבר, לא היו לנו השקעות מאוד גרועות. באג"ח הקונצרניות, רמת סיכון שלנו נמוכה, מעל 80% האג"ח האלה מדורגות AA".
מה שיעור המניות בתיק שלכם?
"קצת יותר מ-20%, הרוב מניות מעו"ף".
באיזה אפיקים אתם מגדילים חשיפה?
"אנחנו לא מגדילים חשיפה באף אפיק בצורה מאסיווית, אבל מכיוון שהאג"ח המיועדות מצטמצמות, כל הזמן יש לנו עוד ועוד כספים פנויים".
אתם משקיעים הרבה בקרנות השקעה פרטיות (פרייווט אקוויטי).
"אנחנו משקיעים בפרייווט אקוויטי 6%-7% מהנכסים. זה עדיין לא בהיקפים שנהוגים בעולם וגם לא נגיע לשם, אבל ניצור תשואה עודפת".
אלה השקעות שדורשות מומחיות. איך אתם יודעים שאתם עושים בחירות נכונות?
"אנחנו עושים את ההשקעות באמצעות שומר סף (גייט קיפר), חברה בשם המילטון ליין. באחרונה התחלנו לעבוד גם עם פרטנרס גרופ, והם עושים בשבילנו את הניתוח".
מה מנחה את אסטרגיית ניהול ההשקעות שלכם?
"ההתחייבויות שלנו לעמיתים מוגדרות בתקנון. יש לנו מרווח מסוים של עודף או גירעון. אם אנחנו חורגים מהמרווח הזה, גם בגירעון וגם בעודף אנחנו משנים את זכויות העמיתים בתקנון. מודל ניהול ההשקעות שלנו מתוכנן כך שהתשואה שתושג תאפשר לנו לעמוד ביעדים כך שלא יצטרכו להפחית את זכויות העמיתים".
מהי התשואה שתעמיד אותך ביעד הזה?
"כ-4% בשנה. בחציון הראשון השגנו תשואה על התיק החופשי של 0.08% וההתשואה הכוללת היא 5%".
בונים תשתית לשירות
באחרונה עזב מנהל ההשקעות הראשי שלכם, גילי גרשטלר, לפריזמה. מדוע?
"סביר להניח שהציעו לו שכר יותר גבוה בפריזמה ממה שאנו יכולנו להציע לו. יש כמה פרמטרים לאטרקטיוויות של תפקיד, שכר הוא רק אחד מהם. גרשטלר, למשל, לא ינהל בפריזמה את אותו היקף כספים שהוא ניהל כאן".
בתחרות על האנשים הטובים בשוק ההון את בנחיתות מבחינת השכר.
"אנחנו לא יכולים להתחרות עם שכר בגופים הפרטיים, אבל למי שבא לעבוד אצלנו יש הזדמנות לעבוד בארגון גדול עם עשייה ושינוי".
מה שיניתם בתחום השירות?
"אנחנו נותנים שירות טלפוני ופרונטלי לעמיתים של כל הקרנות, גם במקומות בהם לא היה שירות פרונטלי קודם, כמו תל אביב, ירושלים, חיפה ובאר שבע".
מגיעות תלונות גם מהעמיתים וגם מגופים שונים על טיב השירות שאתם נותנים.
"תהליך השינוי עוד לא הושלם, ויש עוד מקום לשיפור. הגענו ממקום שלא היתה בו בכלל תשתית לשירות, ואנחנו בונים אותה. מהתגובות שאנו מקבלים זה הולך ומשתפר, אבל אלה תהליכים שלוקחים זמן".
רק לפני כמה חודשים קופת חולים כללית התלוננה על השירות שלכם בפני שר האוצר.
"לתלונה של קופת חולים כללית לא היה יסוד".
אנחנו בפתח עידן הניוד, והחשש הוא שיהיו הרבה אנשים שיפסיקו להפקיד כסף בקרנות ותיקות ויעברו למוצרי חיסכון ארוכי טווח אחרים. אתם נערכים לעשות פעילות הסברתית בעניין?
"המוצר שלנו מורכב. יש קרנות ותיקות שהתגמול בהן נקבע לפי ממוצע של השכר ממנו הפריש העובד בשלוש השנים האחרונות, יש קרנות שבהן שיטות התגמול אחרות. חייבים להבין טוב את הזכויות לפני שעוברים".
האם המהלך של הלאמת קרנות הפנסיה יצר תדמית בעייתית למוצר ששמו קרן פנסיה, כמוצר שמישהו עלול להפחית בו באופן פתאומי את הזכויות?
"דווקא להיפך. המהלך של 2003 איפשר לאנשים לחיות בוודאות ולדעת שהם יקבלו פנסיה ולא יגיעו לגיל פרישה ויגלו שהכסף בקופה של הקרן שלהם נגמר".
מה הגיל הממוצע היום של העמיתים בקרן?
"53".
התיק הולך ומזדקן, ההפקדות קטנות והתשלומים גדלים. איך אתם נערכים למצב הזה?
"אנחנו יודעים להסתכל קדימה, ואני מתכננת את התזרים ברמת ודאות גבוהה, כך שיתאים למבנה של התיק. קרן פנסיה סגורה שמתוכננת ומנוהלת כמו שצריך, לא צריכה להיכנס לבעיות האלה".
את כבר שלוש שנים בתפקיד. קיבלת הצעות מגורמים אחרים בנוגע לתפקיד הבא?
"התפקיד הבא יהיה תפקיד ניהול מאתגר. אבל אני לא מתכוונת ללכת בזמן הקרוב".
מה עם לחזור לשרות המדינה, להחליף את ענתבי לדוגמה?
"למה? הוא עושה עבודה טובה. אני בינתיים פה".
עד הרפורמה שהוביל האוצר ב-2003, עיקר הנכסים בקרנות הפנסיה היו מושקעים באג"ח מיועדות שהאוצר הנפיק במיוחד לקרנות. כיום יש בתיק של הקרנות 60% אג"ח מיועדות, ושיעור זה צפוי לרדת בהדרגה עד 30%. כעת מדברים בכנסת על ביטול האג"ח המיועדות, ומתן אג"ח מיועדות רק לחוסכים מעל גיל 60.
מה דעתך על ההצעה להגביל את האג"ח המיועדות לחוסכים מעל גיל 60?
"ברור שככל שגיל הפרישה יותר קרוב, הסבלנות של החוסך לסיכון יורדת. אבל אני לא יודעת אם הדרך לעשות את זה היא דווקא דרך אג"ח מיועדות. אפשר למצוא דרכים אחרות לחייב את הגופים להחזיק תיק יותר בטוח לחוסכים המבוגרים".
אולי כדאי לבטל את האג"ח המיועדות בכלל?
"אג"ח מיועדות זו דרך של המדינה לסבסד את הפנסיה של הציבור. אם לתת אותן או לא - זו החלטה ערכית שהמדינה צריכה לקבל. המדינה רואה איזו רמת חיים מיצרות ההפרשות של האזרחים לפנסיה, והיא מקבלת החלטה אם לסבסד להם עוד את רמת החיים או לא".
האם צריך לבטל לגמרי את האג"ח המיועדות?
"בקרנות פנסיה סגורות לא. אני חושבת שצריך עוגן מסוים בתיקי החיסכון של הפנסיונרים, וגם כך יש חוב שהמדינה מכסה. מצד שני, אני לא מוצאת סיבה לכך שהמדינה תסבסד את קרנות פנסיה חדשות, שמנוהלות על ידי בתי ההשקעות וחברות הביטוח".
האשה שמנהלת 60 מיליארד שקל רוצה להבריא את שוק ההון בישראל
אתי אפללו
12.8.2008 / 8:04