ב-86' החל היזם, תושב השכונה, לקדם את תוכנית הבנייה, אך כל ניסיונותיו לקדם את התוכנית מול הוועדה המקומית נכשלו. ב-2004 הוא אף הגיש תביעת פיצויים בסך של 7 מיליון שקל נגד הוועדה בטענה לשיהוי ההליכים. ב-2006 הוא פנה לוועדת העררים בוועדה המחוזית, באמצעות משרד עוה"ד משה שוב ושות'.
בערר נטען כי במשך שנים רבות ניסה בעל הקרקע לקבל מהוועדה המקומית היתר בנייה להקמת בית מגורים במקום. לטענתו, התוכנית שהוגשה תואמת את התב"ע (תוכנית בניין עיר) הקיימת באזור ולמרות זאת הוועדה המקומית דחתה את פנייתו וסירבה לדון בבקשות בטענה כי טרם הופקדה תב"ע חדשה לאזור. לטענתו, הוא הוציא עד היום כ-200 אלף שקל בניסיון לקדם את תוכנית הבנייה.
ועדת הערר של מחוז תל אביב, בראשות עו"ד מיכה גדרון, קבעה כי היזם פעל כנדרש, "אך הוא נתקל בחוסר שיתוף פעולה מצד חלק ממחלקות העירייה, שפעלו לפי הנחיית מהנדס העיר שלא להוציא היתרים על פי התב"ע הקיימת. לא מקובלת עלינו התנהלות הוועדה המקומית, שמונעת למעשה את הטיפול בבקשה להיתר. אנו רואים את התנהלותה משום פעולה שבניגוד להחלטותינו", נכתב בהחלטה.
מעיריית תל אביב לא התקבלה תגובה עד מועד סגירת הגיליון.
יזם יקבל היתר לבניין מגורים 22 שנה אחרי שהגיש את התוכנית
TheMarker
12.8.2008 / 9:07