טיוטת חוק ההסדרים: העברת תקציבי חינוך מהמרכז לפריפריה

משרד האוצר מוותר על רפורמה בחינוך היסודי והעל יסודי ועובר לשיטה חדשה: הסטת משאבים. על פי טיוטת חוק ההסדרים תונהג אפליה בתקצוב בתי ספר. בתי ספר יסודיים המתאפיינים באוכלוסיה חלשה יזכו לתקצוב של עד פי שלושה במספר השעות הניתנות להם, לעומת בתי ספר המתאפייים באוכלוסייה אמידה.



בתי הספר כיום אמורים לקבל כ-75% מתקציבם ממשרד החינוך וכ-25% מהרשות המקומית, המקבלת אף היא תקציבים ממשרד החינוך. בעקבות קיצוצים בתקציב החינוך והעדפות של תושבים, נוהגות רשויות מקומיות ועיריות רבות להעביר תקציבים מעל ומעבר ל-25%. כעת, תשנה התוכנית המוצעת את הקצאת השעות לבתי הספר כך שדה פאקטו רשויות חזקות ממרכז הארץ יזכו לייבוש משמעותי בתקציבי חינוך. בצעד זה מנסה האוצר לפצות את הרשויות החלשות על חוסר יכולתן להדביק את תוספת ההוצאות של הרשויות החזקות על חינוך.



על פי טיוטת החוק ייגזר מעמדו של בית ספר כחלש מהפרופיל הממוצע של כל אחד מתלמידיו, כפי שייקבע על ידי מדד בשם מדד שטראוס. מרכיבי המדד: השכלת הורים (40%), הכנסה ברוטו של משפחה (20%), ארץ לידה של ההורים או הילד (20%) ומגורים בפריפריה (20%). מדד שטראוס החליף מדד קודם בשם מדד שושני, שנתן משקל של 10% בלבד למגורים בפריפריה.



תושבים ברשויות רבות צפויים לספוג מכה קשה בעקבות שינוי זה. ביניהן תושבי רחובות הנהנית מאחוז האקדמאים הגבוה בישראל ותושבי תל אביב הנהנים מהכנסה ממוצעת של 150% ביחס להכנסת שאר האוכלוסיה.



צעד זה מהווה חלק מסדרה ארוכה של צעדים אותם מנסה להעביר האוצר, ומטרתם העברת כספים מהמרכז לפריפריה. ההצעות הנתקלות בהתנגדות חריפה של נציגי השלטון המקומי מבקשות לגרום להשוואת התנאים של הרשויות החלשות והחזקות. כיום נהנות רשויות בעלות ניהול טוב ואוכלוסיה סוציואקונומית חזקה מהכנסות ארנונה גבוהות יותר. על פי התוכניות והכיוון אותו מתווה האוצר, הכנסות הארנונה העודפות יקוזזו על ידי קיצוצים בכספים אותם מעבירה כיום המדינה. תשלומי הארנונה יהפכו לאמצעי נוסף בו המרכז מסבסד את הפריפריה.