מריל לינץ': סקטור הבנקאות בישראל כבר לא אטרקטיבי; ממליצים על פועלים: נסחרת בדיסקאונט של 25%

האטרקטיביות העיקרית במגזר הבנקים הישראלי היתה מאז ומתמיד המחיר הזול בו הוא נסחר בהשוואה לשווקים מתעוררים אחרים, אולם ההפרש הזה הולך וקטן: במריל לינץ' סבורים כי ב-2009 יסחר המגזר במכפיל הון של 0.9 (כלומר בגובה 90% בלבד מההון העצמי של הבנק) כאשר בשווקים המתעוררים נסחרים הבנקים במכפיל הון של 1.5 כלומר במחיר הגבוה ב-50% מההון העצמי של הבנק. מדובר בהפרש של 40% כאשר בעבר היה ההפרש יותר מ-80%.



כלי העבודה העיקרי של בנק הוא ההון העצמי שממנו הבנק מלווה כסף ומעניק אשראי. בנק שנסחר מעל להונו העצמי מבטא את האמון של המשקיעים ביכולת של הבנק להגדיל את הונו העצמי. לחליפין בנק שנסחר מתחת להונו העצמי מבטא את חוסר האמון של המשקיעים ביכולת הבנק להגדיל את הונו.



במריל סבורים כי הפער בין ישראל לשווקים המתעוררים הולך וקטן והמשמעות היא שהסקטור הבנקאי כבר אינו זול כבעבר. כך למשל, הבנקים הישראליים נתנו בעבר תשואת דיווידנד גבוהה אולם גם הפער הזה הולך ומצטמצם.



האטרקציה היחידה במגזר, להערכת מריל לינץ', היא בנק הפועלים שצפוי להסחר ב-2009 במכפיל של 0.8 בלבד מההון העצמי. גם הנתונים המספריים תומכים בהנחה: במריל מראים כי שלושת הבנקים האחרים (במריל לא מסקרים את הבנק הבינלאומי) נסחרים סביב הממוצע ה-5 שנתי אולם מחירו של בנק הפועלים נמצא באופן ברור מתחת לממוצע ה-5 שנתי. מדובר במרווח של 2 סטיות תקן מתחת לממוצע שמייצג דיסקאונט של 20%-25%.



במריל לא רואים עדיין סימני האטה בבנקים ב-2008, אולם ב-2009 יתחילו הבנקים לחוש את הסימנים. סימני ההאטה יתורגמו לעלייה במתן האשראי אולם מנגד גם לעלייה בחובות המסופקים (חובות שהבנק מטיל ספק ביכולתו לגבות). במקביל, צפויים הבנקים להיות סלקטיביים במתן אשראי ולתת הלוואות רק לגופים איתנים יותר.